נטיה להתמתח את מתכוונת אותיות
ארוכות חוטיות וצרות ? ומה המרחקים בין המילים ובין האותיות ? בגדול הצ´ היא אות מעניינת מאוד. אולי הכי מעניינת מכולן (אותי). יש לה שני חלקים, כמעט זהים, החצי עיגול התחתון יושב יציב על האדמה בכתיבה התמה. החצי עיגול העליון קצת קטן יותר, מרחף גבוה לכיוון השמיים. ובאמצע ביניהם יש הבחנה ברורה. לפעמים יש אנשים שההבחנה בין שני החלקים אצלם לא ברורה. שמתי לב שלפעמים אלו אנשים מאוד מוכשרים, אמנים, או מדענים, כאלו שרואים את הדברים בצורה מאוד מופשטת וקצת אחרת מכל השאר. שמתי לב שאצל אנשים קונפורמיסטים, או אצל אנשים מאוד מעשיים, העיגול התחתון באמת גדול יותר או ששניהם שווים אבל הם שניהם בזוית של הכתיבה התמה. כלומר חצי עיגול שיושב על צידו. מצד שני אצל אנשים יותר נמהרים, פחות מסודרים, פחות יציבים, זויות החצי עיגול משתנות ובקיצוניות, החלק הפתוח הוא זה שנוטה כלפי מטה. יש כאלו שהחצי העליון כמעט נעלם אצלם, מה זה אומר על שאר הרוח שלהם? יש כאלו שהחלק העליון אצלם תמיד מתחבר לאות שלפני, אם זאת אות נמוכה מאוד כמו "ק" או "ך" או אפילו "ע" נמוכה, זה יכול להעיד על סובלימציות מתוחכמות. ומה עם אלו שה"צ" שלהם נוטה הצידה? אולי זה סוג של מגדל פיזה? ושמא מגדל בבל? בעיני האות הזאת מרתקת !