הכוונה למאמרים נוספים.
מאמר "אהבת ה' ואהבת הבריות" - פיסקא הנפתחת במילים "עתה מבואר לנו דבר התכלית של.." מקור מאוד מעניין, אשמח אם תעיין בו: ומעתה תדע כי המצוות שהם הפעולות האלוהיות, והם מעשה האדם, יגיע בהם האדם למדריגה שהוא על הטבע. וראוי שיהיה כך, כי מעשה האדם במה שהוא בעל שכל הוא יותר במעלה מן הטבע, שהרי הטבע הוא כוח חומרי בלבד, ואילו האדם הוא שכלי. ואם יאמר כי כוח הטבע פועל בכוח שהוא מן השם יתברך, נאמר גם כן כי האדם שהוא שכלי פועל בכוח השכל שנתן לו השם יתברך. ולפיכך ראוי אל האדם שהוא שכלי, והשכל הוא על הטבע, המצוות האלוהיות שהם המעשים שאינם טבעיים, ועל ידם יגיע האדם אל מעלה עליונה, שהוא למעלה מן הטבע, הוא עולם הנבדל. מתוך: תפארת ישראל / המהר"ל מפראג מאמר "הסתר וגילוי פנים של ה' יתברך" (בעל הסולם) - פיסקא הנפתחת במילים "..הביקוש של האדם להתחזק באמונת השגחתו.." מקור מעניין נוסף (אני בכוונה מביאה את הטקסט המלא): ובזה מתבאר לנו מה שבכמה מקומות בזוהר מכנה לתרי"ג מצוות - "תרי"ג עיטין דאורייתא", ובהרבה מקומות בזוהר קורא לתרי"ג מצות - "תרי"ג פקודין", כי מתחילה מחוייב האדם בשמירת התורה והמצוות כדי לזכך גופו ולהגדיל נשמתו, ואז נמצאים אצלו התרי"ג מצוות בבחי' "תרי"ג עיטין", דהיינו עיצות איך שיזכה סוף סוף לבא לפני המלך ולזכות לאור פניו, כי שמירת התורה וקיום המצוות מזככין אותו לאט לאט, עד שיזכה לאור פני מלך חיים, וע"ד שאיתא בגמ' "מאי איכפת לו להקב"ה בשוחט מן הצואר או שוחט מן העורף, אלא לא נתנו תורה ומצוות אלא כדי לצרף בהם את ישראל". אמנם אחר שנזדכך די צרכו, וזוכה לאור פניו ית', אז נפתחו עיניו ונשמתו, וזוכה להשיג תרי"ג אורות הקדושים הנמצאים בתרי"ג המצוות, שהם סוד שמותיו הקדושים, דהיינו שבאים להשגתו, וע"י קיום כל אחת מהמצוות נוטל חלק האור המופקד בהמצוה, כי המצוה ה"ס הכלי, ובו מלובש האור, דהיינו שם קדוש השייך בפרטיות למצוה הזאת, שז"ס "נר מצוה ותורה אור", ואז נקראים אצלו תרי"ג מצוות "תרי"ג פקודין", דומה לאדם המפקיד אבנים טובות ומרגליות בכלי, ואומר לאוהבו קח לך הכלי, אמנם תשמור אותו מן הגנבים והלסטים, ונמצא שכל המדובר ביניהם הוא מהכלי לבד, אבל עיקר הכוונה היא על האבנים הטובות המופקדות שמה, ודו"ק היטב. ונודע בספרי הקבלה, שסוד שם הקדוש "הקדוש ברוך הוא" או "קודשא בריך הוא" המובא בחז"ל ובזוהר, שהוא קאי על שם הויה, ששם הקדוש הזה כולל כל השמות הקדושים עד גבוה מעל גבוה. ולפיכך נמצאנו למדין ש"אורייתא וקוב"ה חד הוא", דאע"ג לעיני ההמון לא נראה בתורה אלא סיפורים וחוקים ומשפטים לבד, אמנם כבר ביארתי ש"תפוחי זהב במשכיות כסף" דע"כ נקראים תרי"ג פקודין כנ"ל, וכמו שאמרו ז'"ל "כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה" כנ"ל. וא"כ התורה וקב"ה חד הוא, אלא בסוד כלל ופרט, שקוב"ה הוא כלל כל השמות ואור כולל, והתורה נחלקת לתרי"ג אורות, ונמצא ש כולם יחד הוא אחד וסוד קוב"ה עצמו וד"ל. (מתוך: הקדמת פי חכם, הרב אשלג)
