חייבת לחלוק על זה
שומדבר ב-LE לא מרגיש לי כאילו היא נסתה לעשות אפוס (חוץ מצ'יינה, וזה לא הלך, וגם זה לא ממש אפוס אלא סתם לנסות לכתוב בלדה קיטשית). זה שיש שירים שהם עוצמתיים וחזקים וכתובים בצורה מורכבת וכו', עדיין לא מרגיש לי כאילו היא נסתה לעשות "אפוס" במובן היומרני של המילה. כמו שהיא אמרה על LE (ואחד הציטוטים שאני הכי אוהבת):
"I was surrounded by the thoughts I smash. They decided I would be a good dinner. I decided I wanted 3 bridges in this song."
מאת'ר לא מרגיש לי כאילו היא נסתה לכתוב אפוס, הוא מרגיש לי כאילו היא כתבה מתוך משהו מאוד אישי ,בערך כמו כל השירים באלבום הזה. והיא מצליחה לגעת בו והיא מצליחה להעביר, במיוחד באיך שהיא שרה או לוחשת או בפסנתר שלה, את הפחדים והמצוקות והצורך בה לעומת הצורך להתנתק ממנה, כל הכעסים והתסכולים על עצמה ועל דמות האם. לא יודעת, השיר הזה, מעבר לכך שהוא זה שגרם לי ממש להתחיל לצייר, גם הצליח לדבר אליי בכלכך הרבה מישורים שממש מוזר לי שאומרים פה שהוא משעמם או שפספסו אותו בעריכה או משהו.