ועדיין...
למייטב הבנתי אריה לומדת ממנו שימוש בדקר, ולא בחרב. דקר, ארוך ככל שיהייה, הוא קל ביותר, ולא מצריך כח כמעט בכלל (אפילו ילדה בת 10 יכולה להניף אחד בקלות), הוא נותן מרווח תנועה גדול מאד, ומאפשר לחורר את היריב מבלי לאפשר לו להתקרב מספיק על מנת לשסף אותה בחרב רגילה. חרבות "רגילות" אשר היו נהוגות בימי הבייניים באירופה (כאלה שיכלו להתנגש זו בזו מבלי להשבר מיד) הן כבדות למדיי, וסגנון הלחימה בהן שונה לגמריי - מדובר על שיסוף בעיקר, והנעת החרב במהירות מצריכה כח, לא רק זריזות. צריך להיות חזק מספיק על מנת לעצור בחלקיק שניה את הלהב הכבד הנע בתאוצה בכיוון מסויים ולשנות את כיוון התנועה. חרבות כאלה יכולות לשסף גם עצמות גדולות, וגם להתיז ראשים. "מחט" של אריה היא דקר - היא יכולה לחורר רקמות רכות, לא יותר מכך. זהו דקר קצר, המותאם למידותיה.