שאלה

[פנתר333]

שאלה

מדוע אנחנו מאמינים כל כך בשידוכים הרי אנו תכלס לא יודעים גם אחרי שמתארסים עם מי התארסנו ורק במהלך החיים לומדים אותה? אני שואל בתור אחד שנפלד והתגרש.

 

[חרדיתמודרנית]

מי זה אנחנו?

אני אישית מאמינה בהיכרות ארוכת טווח (יותר משידוך רגיל), משהו כמו 15 פגישות בתקופה של חודשיים+ ס``ד. יותר מכך אני חושבת שאין צורך שהרי גם בציבור הכללי בו יוצאים מספר שנים וחיים יחד יש אחוזי גירושין וגבוהים הרבה יותר. טוב, הגבוהים הרבה יותר זה לדעתי כי שם יש אחוזי בגידות עצומים. והשאר, אלו שלא בגדו למה התגרשו אם הכירו כבר 5 שנים? אינה דומה היכרות ואף חיים במשותף לחיים בהתחייבות, אחרי שמחוייבים אחד לשני וקשורים בקשר נישואין, מרגישים שהיא שלי וזהו כך יהיה כל החיים אז האישיות נחשפת לגמרי ואין יותר הצגות. זו דעתי, לא בשלמותה כי אין לי כח להרחיב עוד, אבל זה בגדול.

 

[פנתר333]

מה שגורם

לנתונים שהזכרת הם פתיחות היתר בציבור החילוני והאוירה המתירנית אבל לא יזיק לציבור שלנו מעט יותר ליברליות ופתיחות בכל נושא הנישואין. ואני אישית שילמתי על זה מחיר יקר

 

[חרדיתמודרנית]

כנראה שלא קראת כל מה שכתבתי...

חילקתי את הגירושין בציבור החילוני לשניים, אחד הבגידות- המתירנות והליברליות כמו שאתה קורא לזה. שניים, אלה שלא בגדו ובכל זאת התגרשו. אני מכירה זוג חילוני שחיו 5 שנים ביחד בלי נישואין ולאחר מכן התחתנו ותוך חצי שנה התגרשו. זה מראה שלא שיטת השידוכים היא הפגומה כי גם אם יוצאים תקופה ארוכה לא בהכרח מכירים באמת.. ולגבי להיפתח קצת בציבור החרדי, מה מפריע? אם הבחור והבחורה משדרים על אותו גל שיפתחו, מי מפריע להם?

 

[פנתר333]

דוגרי

אחד הדברים שהרסו את הנישואין שלי שההורים נכנסו רצח לחיים ולא נתנו לחיים לזרום אבא שלה הרגיש שהוא בוס

 

[חרדיתמודרנית]

זה סיוט...

וזה במקרה כן דבר שאפשר להבחין בו בהיכרות יותר ארוכה. השאלה אם בגלל זה לא היית מתחתן איתה.. עכ``פ, זה משמים... רצו שתתחתן ואח``כ תתגרש וכנ``ל היא וזה לא קשור לשידוכים...

 

[פנתר333]

לא...

זה אחד הדברים השוליים שגרמו היה עוד דברים שלא ראויים שאכתבם בקומונה

 

[חרדיתמודרנית]

* בפורום

 

[פנתר333]

צודקת

פעם ראשונה שאני בפורום...

 

[חרדיפרנט]

איזה אופציה אחרת יש

שאתה חושב שהיא טובה יותר?

 

[מi6oלים 2רiNת]

לשם שינוי,

אני מסכים עם חרדיפרנט, תן אופציה יותר טובה ונעבור אליה, אנחנו גם רוצים להיות מאושרים.

 

[פנתר333]

לא אמרתי

שיש אופציה אחרת אבל שיתנו לתקופת ההכרות הרבה יותר זמן

 

[מi6oלים 2רiNת]

זה לא יעזור,

כמה אתה כבר יכול להכיר?!

 

[קליט]

אנחנו מכירים הרבה !

מבררים לאורך ולרוחב ובמפגשים מכירים גם כן. כך שברוב הפעמים מצליחים בבירורים. להצליח בחיים זה קצת מסובך וצריך להקריב למען הבן-זוג.

 

[פנתר333]

תאמין לי

שלהשקיע כמו שהשקיעתי אין הרבה שהשקיעו התברר אחר כך שהסתירו המון דברים

 

[אלי7585]

ובסוף

הסתירו ובסוף קבלו בת גרושה, משפחה ממש לא חכמה ,

 

[פנתר333]

נכון

הם אימללו אותה ואת עצמם

 

[המאושרת1]

את העתיד לא ניתן לחזות

ולפעמים,גם ההתאמה המדוייקת ביותר יכולה להתגלות ככישלון. מה שיש לנו בתור בני אדם שמאפשר התמודדות עם חרדת הכשלון זה האינטואצי'ה,השכל והאמונה שניזונים זה מזה. בשיחה אמש עם איש חכם ויקר לי מאוד הוא סיפר לי על זוג שעמדו מתחת לחופה כאשר החתן הגיע לענוד לכלה את הטבעת,נפלה הטבעת. אמר הרב לחתן:"נו...כנראה שעדיין לא הגיע הרגע...כנראה שצריך עוד חצי דקה" וזו האמונה שלנו,אמר לי אותו איש מדהים,כשזה אמור לבוא זה יבוא. זה חלק מהאמונה שלנו.{עכ"ד} אנחנו,התפקיד שלנו זה לפתוח את הפתח הקטן להקב"ה כאומרים:הנה,אנחנו סומכים עליך,הבית שלנו פתוח ותכנס אימתי שתרצה. ואז,כשמגיע הרגע-מה שתצטרך לשמוע אתה תשמע ומה שלא אז אתה לא תשמע. פנתר, אתה כרגע מדבר מתוך כאב,ואני מאוד מבינה אותך. פגעו לך באמון,עבדו עליך.מי שאמור להיות האוהב הי'ה כאוייב ואין דבר יותר מכאיב מזה. אבל,אין זה סותר את העובדה שתמיד זה יהי'ה כך. מה שאתה צריך להבין,זה פשוט לקחת את הכלים והתובנות שרכשת מהעבר ולהתחיל לצעוד איתם בהווה למען העתיד.

 

[פנתר333]

צודקת

נכון...כשבאתי לבנות את הבית באתי מאהבה וקיבלתי שנאה באתי מאושר וקיבלתי עצב באתי לתת ולא נתנו לכן...יש לי הרבה כאב

 

[המאושרת1]

ומן הכאב הזה

צומחים תהיות רבות. אתה כרגע מביט אל העולם מתוך הכאב,מתוך האכזבה. כל סיטואצי'ה הקשורה לענייני זוגיות תמדד כרגע ממבט שונה מזה שכאשר היית רווק. עברת שלב בחיים, שלב של למידה שלב שבו קיבלת כלים חדשים,תובנות חדשות. ותבין שדווקא אנשים שחוו טראומה כגון גירושין או אלמנות בדר"כ הם עוברים תהליך ארוך ומייגע של לימוד עצמי והיכרות מעמיקה עם האני הפנימי שלהם. המודעות לעצמם ולסובב,הרגישות היא מן הגבוהות שהכרתי אצל רוב רובם. דווקא ההתנסות ב´חיים האמתיים´ מרככת את האדם ומבהירה לו היטב מהן שאיפותיו,מטרותיו ומה עיקר וטפל. ואין לי ספק שחלק גדול מהיופי הזה צומח דווקא מתוך המוות והכאב.