שאלה.

[בלב ולא בנפש]

שאלה.

שלום, צהרים טובים! =] לפני מספר ימים מצאתי את עצמי עם רצף שאלות שדיי מפחידות אותי. אני בת 17 ואני רואה פחות או יותר איך המשך החיים שלי עומדים להתנהל אחרי שאני אעזוב את הביה"ס. אבל, בזמן האחרון אני נזכרת בכל מני דברים ששמעתי/קראתי/ראיתי.. על אנשים שחשבו בצעירותם שהעתיד שלהם הולך להיות משהו מסויים ובסוף והוא נהיה משהו א-ח-ר ל-ג-מ-ר-י ! עכשיו אני מפחדת שכל מה שאני חושבת שיקרה איתי לא יהיה באמת כזה. אממ.. את/ה מה שאת/ה חשבת שאת/ה תהי/ה בגיל 17+-?

יום טוב.

 

[bridges]

חוסר הודאות של החיים

שלום לך, ברוכה הבאה לפורום. האמת, את צודקת, בחיים אין ודאות. אני חושב שאת הגעת לתובנה מופלאה שיש אנשים שלא חווים אותה בכל חייהם. נכון, זה מפחיד, אבל אני טוען שיש יתרונות לזה שהחיים שלנו לא ודאיים (אני חוויתי את אותם יתרונות, החיים שלי היום שונים לגמרי ממה שחשבתי שהם יהיו כשהייתי בגילך). מה היתרונות שאת יכולה לראות באי ודאות? מה היתרונות בלחיות חיים ודאיים? מה את מעדיפה? רונן

 

[בלב ולא בנפש]

../images/Emo13.gif

תודה. יתרונות? לפי דעתי באי ודאות זה כמו לגגש פה ושם למצוא לאט לאט חלקים מהדרך..אני חושבת שזה מעניין יותר יש מקום להתנסות, גם בתחומים מעשיים גם מחשל-ליפול וללמוד שוב לעמוד על הרגליים, ספונטני, פחות ענייני, עצם זה שזה לא ודאי זה כמו שכל תקופה מסויימת [אפילו יום] זה כמו דף חדש למי שחפץ בכך, משהו כמו זה עוד *לא סגור* ואפשר לתקן, לשנות... בחיים ודאיים זה נראה לי יותר מסובך. היתרון הראשון [שנוגע לפחות אליי] זה שלא הייתי מפחדת. הדבר כמעט היחיד שהייתי צרכה לעשות זה *להשלים עם המציאות*

. זה נכון להגיד שחיים וודאים זה משהו כמו חוסר בחירה? אבל גם עכשיו לפי המצב הנוכחי, אי ודאות, אומרים כולם "גורל" מה שצריך לקרות קורה ולכן באיזשהו אופן לדעתי החיים בכללם כן ודאיים [אבל הבעייה היא שהם ודאיים במישור שאנו לא מוסגלים תפוס-כי כמו שאתה אמרת החיים אכן אי ודאיים]. מה אני מעדיפה?! שאלה קשה P: אממ חיים אי ודאיים.

אני חושבת מהסיבה הפשוטה שאני חושבת שאם היו עכשיו הופכים את החיים לודאיים אז היה צריך להשתנות בפרק זמן קצר יותר כדי להתאים לעתיד. [זה כמו שגידו לי שאני הולכת להיות רופאה [אני לא מתכוונת בשום פנים ואופן להיות רופאה (סלידה מדם, חיידקים ומה שבאמצע) אז אם אני יודעת שאני אהיה רופאה

אז אני אלך למגמת ביולוגיה או משהו.. איזה יתרונות אתה חווית?

אני עדיין מפחדת

 

[bridges]

תשקלי...

שהאם החיים הם ודאיים או לא ודאיים היא שאלה של נקודת הסתכלות. לאף אחד מאיתנו אין תשובה לשאלה הזאת. לכן את יכולה לבחור את נקודת השקפתך בהתאם למה שמתאים לך. כן, לגלות שאין ודאות זה מפחיד. אבל, היתרון היחיד בחיים לא ודאיים זה תחושת בטחון. וכפי שאת בחרת, גם אני בחרתי ובוחר להתמודד עם הפחד ולזכות בכל היתרונות של חיים לא ודאיים. רונן

 

[tipuly]

המשך החיים שמתחילים מחר...

בלב ולא בנפש איזה ניק מקורי ומסקרן. אני מעריכה את השאפתנות שלך וגם את המודעות שלך לרגשות כתבת שאת רואה פחות או יותר איך יראו המשך חייך - את מוכנה לספר מה את רואה שם? מי את שם? מה השאיפות שלך? מה תרצ לעשות שם? על מה יגידו לך תודה שם? מה הדבר הכי טוב שיקרה לך שם? לגבי החששות - הם ממש טבעיים והשאלה היא איך את רוצה להתייחס אליהם? האם את רוצה לתת להם לקבוע עובדות בחייך או שאת רוצה לקבוע עובדות לקראת העתיד שאת רוצה שיקרה פה המקום להגיד לך שאפשר לנהל את הפחד ולהזכיר משפט חשוב של ויקטור פרנקל שאמר משהו בסגנון ש:"למי שיש לו "מה" יוכל לעבור כל איך" ה"מה" בסיפור שלך הוא העתיד שאת רואה לפניך, העתיד שחשוב לך להגיע אליו ושאת שואפת אליו "האיך" - זה כל מיני דברים שקורים לנו בדרך . גם דברים טובים וגם דברים קשים או מפחידים שאפשר ללמוד להתגבר עליהם, למצוא דרכים חלופיות, ולדאוג שהם לא יעכבו מלהגיע ליעד. אז בואי נלך לעתיד ונשאל מי תהיי שם ומה הכי חשוב לך שם? אפרת

 

[בלב ולא בנפש]

../images/Emo13.gif

שלום אפרת תודה לך =] לפני שאני אענה על מטר השאלות, אני באמת העיד שאני אדם שאפתני. אני משתדלת להציב לעצמי בחיים כמה שיותר מטרות כדי לנסות לגשים אותן. אני רואה את עצמי מתקדמת הרבה בתחום המדעי, הולכת לקראת הכיוון הכללי הזה [לא כולל רפואה

אולי על המוח כן .. זה מה שאני רואה] ובמקביל אני רואה את עצמי מתקדמת משמעותית מבחינה אומנותית-מוסיקלית תוך כדי רכישת ידע בכמה שיותר תחומים. ברגע שאני [בעז"ה ><] אגיע לשם, אני באמת תוהה מה אז היו השאיפות שלי. כמו שאני מכירה את עצמי אני לא אשקוט עד שאני אדע שמצתי לגמרי את היכולות שלי והגעתי מבחינתי לשיא. מה שאני רוצה לעשות זה לגלות דברים חדשים, להמציא, לתרום באמת לעולם הזה, להזיז פה איזה משהו, זה בוער לי! מה אני אעשה: אני העבוד, אפילו קשה מאוד אבל בתמורה לתוצאות זה יהיה כאין וכאפס..אפשר לומר שאני רואה את עצמי מועשרת ע"י הסביבה ועשירה אותו בחזרה. על מה יגידו לי תודה: אממ על זה שגרמתי לאנשים לחיות חיים קצת יותר טובים, להבין קצת יותר... מה הדבר הכי טוב שיקרה לי: הכי טוב?! פרס נובל

אני חושבת שעכשיו אני מבינה טוב יותר למה אני כ"כ מתוחה: מצד אחד זה באמת בוער אני ממש רוצה להגשים את זה, מצד אחר אולי זה רק הגיל תקופה בחיים משהו זמני. לא מתאים לי אגב לחשוב ככה אבל אני בכל זאת כותבת את זה מפני שכמו הרוב בנחרץ, מה חשבו שהיו בצעירות הוא ברוב המקרים **אינו תואם את המציאות הסופית**. מה הכוונה לנהל את הפחד?

 

[isaacm]

נדמה לי שזה היה מרק טויין

ואם אני טועה - לא חשוב, העיקר הרעיון. הוא אמר: "בחיי היו לי רבבות בעיות, מעט מאוד מהן התממשו". יש גם אנשים שבכלל לא רואים את המחר בעיני דמיונם, איך לדעתך הם חשים? סביר מאוד להניח שאת תתפתחי אחרת ממה שאת רואה - את רואה עצמך מסוגלת היום לתכנן פרוייקט בן חמש שנים? החיים שלך זה הרבה יותר מפרוייקט ובוודאי מדובר על יותר מחמש שנים, ובכלל את לא מפסיקה להתפתח. מה את אומרת? נראה לך? שאיפות, רצונות, מאוויים, חלומות - כל אלה הם מדריכים נפלאים בחיים. בכל שלב, כשאת יודעת מה את רוצה, את יכולה לפעול כדי להגדיל את הסיכויים שלך להשיג את מה שאת רוצה, ולהמעיט את הסיכונים שמלווים את העשייה שלך. בגיל 17 ראיתי עצמי ראש ישיבה, היום אני במקום אחר לחלוטין. טוב לי היכן שאני, ואילו הייתי ראש ישיבה אני מניח שגם שם היה לי טוב. בַּמַקום שאת נמצאת, הייתי מזמין אותך לרשום את החזון שלך, כלומר את העתיד שאת רואה לעצמך, מפורט ככל שתוכלי. לשים את זה על נייר זה לא כמו לחשוב על זה או לדמיין, יש משהו ממשי בכך שהדברים כתובים על נייר. זה לא משהו שעושים ברגע, זה לוקח זמן - אבל התוצאה, והסיפוק. (את סוף המשפט קוראים לאט ובהדגשה

) אם תבחרי לרשום, ואם תרצי - אשמח לקרא את שתבחרי לשתף איציק

 

[יפעת מאמנת]

עתיד ורוד?

היי, אני חושבת שאותם אנשים שחוו עתיד אחר, בסך הכל התבגרו והציפיות מהחיים שלהם השתנו. זה בסדר לרוץ אחרי השאיפות שלנו בכל גיל, וזה גם בסדר שהשאיפות שלנו ישתנו עם הזמן, כל עוד נהיה בטוחים תמיד שאנחנו עושים מה שעושה לנו טוב, ולא נגררים עם "נסיבות החיים" (שזו גם בחירה).