שאלה..

[טלטוש 16]

שאלה..

השבוע לפני 30 שנים הוא מת.. והוא בהחלט אגדת רוק אבל תהרגו אותי, אני באמת לא מבינה למה דווקא הוא "מלך הרוקנרול" הוא לא המציא את הרוקנרול.. הוא פשוט היה שחקן לבן שנראה טוב ועשה רוקנרול.. הרי היה את צ'אק ברי למשל שהיה יותר טוב מאלביס השפיע יותר ממנו על הנגינה בגיטרה, וממש המציא את הרוקנרול..אז למה דווקא אלביס ?למה לא מישהו אחר?? היום שתשאלו כל אחד אפילו לא מישהו שאוהב רוק מי המלך הוא יגיד לכם "אלביס פרסלי" אבל שתשאלו אותו מי זה ג'ון לנון הוא לא ידע לענות.. ולדעתי במוזיקה המודרנית בכל זאת שומעים יותר השפעות של הביטלס מאשר של אלביס.. אני לא מזלזלת בו ובמה שהוא עשה אבל אני באמת לא רואה מה כל כך מיחד אותו מאחרים שהיו בתקופה שלו ועשו גם רוקנרול..

 

[melancholy man]

דברים שרואים משם..

יש משהו שמאוד קשה לתפוס לפעמים, אבל אף אחד לא חידש כלום במוסיקה, אף אחד לא המציא כלום, תהליך השינוי המוסיקלי הוא תהליך אבולוציוני איטי, סביב יוצרים מסויימים במקומות מסויימים, נוצרות חבורות, קהילות ואז נוצרים "ז'אנרים", אף אחד, לא אלוויס, לא צ'אק ברי, לא ביל היילי או אדי קוקרן לא המציא את הרוק אנד רול, כל החברה האלה עשו סוג מאוד מסויים של בלוז עם מינונים שונים של קאנטרי ורוקבילי, הרוק אנד רול התפתחת לאט, החל משנות השלושים, אבל כשאלוויס הופיע בטלוויזיה האמריקאית וזרק החוצה מהחלון את כל מה שהיה "מקובל" ו"ראוי" בטלוויזיה האמריקאית של שנות החמישים, האש שהוא הצית בלבידו המתפתח של כל טיינאג'ר אמריקאי, בערה בחום חזק במשך עשרות שנים ובעצם בוערת עד היום, נכון, הרבה אנשים שיחקו כמוהו עם הגפרור הזה, הרבה אנשים הדליקו מדורות קטנות, אבל רק אלוויס היה בזמן הנכון, במקום הנכון, עם ה look הנכון, המבטא הנכון ונענוע האגן הנכון לשרוף את העיר. יחד עם זה וגם זה משהו שקה לראות היום, אלוויס הגיע למעמד שלו, קודם כל בגלל שילוב מופלא כישרון וכאריזמה, האלבומים הראשונים שלו (עד שהוא התגייס לצבא ומכר את נשמתו תמורת חופן ג'טונים בוואגס) ואלבום הקאמבק מ 58 From Elvis in Memphis, הם מאלבומי הרוק הטובים והחשובים שיצאו, כמו כל מוסיקאי מצליח שהפך לאייקון תרבותי, ההצלחה הזאת היא שילוב של כישרון, אופי, כאריזמה וכן, גם תזמון ויחסי ציבור, זה גם מה שעומד מאחורי המעמד של ג'ון לנון, רוג'ר ווטארס או רוברט פלאנט, אלוויס פשוט היה הראשון בהקשר הזה. מעבר לזה, מה שהופך את אלוויס לעד כדי כך אייקון תרבותי הם לא רק השירים הטובים מתחילת הדרך, אלא ואולי בעיקר, העובדה שאחרי שהוא התייגס לצבא, הוא הפך לכוכב קולנוע סוג ד' והשלים את הסרטים הנוראים שהוא עשה עם בלאדות מתקתקות נוראיות, שהכניסו אותו היישר ללב הממסד האמריקאי ועיקרו מתוכן בעיני אחרוני מתנגדיו את דמותו הפרוע והמינית מתחילת הקרירה, האמריקאים ובעיקר המיינסטרים האמרקאי יודע להתיחס לרומנטיקה מתקתקה עם סקס האמריקאים אף פעם לא ידעו מה לעשות. In The Ghetto Heartbreak Hotel Jailhouse Rock

 

[Barmelai]

אני לא יודע לענות על זה

אבל לפחות להצטרף לשאלה אני יכול. אמנם היה כאן שרשור ארוך לפני מספר שבועות על אלביס וחברים משנות החמישים אבל נדמה לי שחברי המועצה התפזרו לפני שנוסחה הודעה משותפת לציבור ושאלת המלך נשארה פתוחה (אלא אם כן זקני הפורום הנכבדים קיבלו בסתר את ההצעה שלי שהכסא היה אז פנוי עדיין ואלביס היה הראשון שאמר "אני", מה שעשוי להתגלות כטעות קשה (להקשיב לי )). ובכן, מה באמת הופך את המלך למלך? תירוצים כמו יש לו שירים מגניבים ששרדו את מבחן הזמן לא יתקבלו. היו עוד זמרים רבים שעונים בחיוב לתנאי הזה ומי זוכר אותם היום בעולם האמיתי (זה שיש בו חיים מלנכולי)? בלורית סמיכה ואגן מטריף הם תנאי הכרחי, אבל לא מספיק. להיות שחקן לא יותר מוכשר מתלמיד בכיתה ו' עבד אמנם בשביל רייגן, אבל הוא היה רק נשיא ואת זה כל ג'ורג' בוש יכול לעשות. אלביס רץ לתפקיד אחר לגמרי. או בקיצור, שמישהו יגיד לי פעם אחת ולתמיד למה מעריצים את פרסלי עד היום בכזאת הסטריה. איכשהו נדמה לי שלשירים יש חלק בזה אבל לא ממש גדול. ואלי אני טועה?

 

[LadyG]

אלביס הוא אלביס הוא אלביס

אולי הכל יכול להסתכם במשפט אחד הבחור היה במקום הנכון בזמן הנכון. אני לא נכנסת כרגע לעובדות ההיסטוריות האם אלביס המציא את הרוקנרול. אלביס נתפס ע"י הציבור האחד כמי שהיה הראשון לשלב קאונטרי (לבן) עם רית'ם אנד בלוז (שחור). ובכל זאת לאלביס היה את הלוק ואת הקול החם והנהדר וכריזמה כשהיא נמצאת אז היא פשוט נמצאת ואי אפשר להתעלם מה"נזקים" שהיא מחוללת בקרב האוהדים. ואלבים הוא

 

[LEATHER REBEL]

בשורה התחתונה...

כי הוא נולד וגדל במדינות דרום ארה"ב (הגזענים הלבנים), והוא היה לבן. היה כישרון, היתה כריזמה... אבל הפעם, יותר מתמיד, הצבע הוא מה שעשה את זה.

 

[טלטוש 16]

אז בעצם אנשים מגזימים בהערכה אליו...?

 

[LEATHER REBEL]

כן... ולא

כלומר, הוא אכן היה ענק מארץ הענקים... אין ויכוח על זה. אבל עוד דבר שעליו אין ויכוח הוא, שהתנאי ההכרחי לתחילת הדרך, ובמיוחד היכן שנולד וגדל, היה להיות לבן. מעריצים שרופים שלו ודאי ינסו להתווכח עם העובדה השניה... אבל כל מי שמתווכח עם עובדות בהכרח מבזה את עצמו.

 

[melancholy man]

כל אומן רוק שזוכה לאיקוניזציה

בהגדרה מגזימים בערכו, כן, גם ג'ון לנון שהזכרת בהודעה הראשונה, אף אחד לא עד כדי כך גדול. אף אחד, גם לא המציא כלום, מצד שני, הגדולים באמת הוסיפו משהו משלהם שהשפיע על אחרים ויש מעט מאוד אומנים שהשפיעו על אחרים כמו אלוויס. כמו שאמר לאדער, הוא היה ענק וזה שהוא היה ענק לבן מאוד עזר מה שהפריד אותו מענקים לבנים אחרים, הייתה הכריזמה וגם יחסי ציבור נכונים ותזמון.

 

[מורנא007]

כן

בביקורי האחרון באולפני סאן בממפיס, ובעקבות דיון שנערך כאן, התברר שאלביס לא היה הראשון לשיר רוק ורול, היו הרבה אבות מייסדים לג'אנר. אבל, בעלי האולפנים [שעדיין קיימים ופעילים כיום] (והמוזיאון) בחרו בתמונתו של אלביס בכניסה, בגלל ש"הוא אכן היה ענק מארץ הענקים" וכדי לפרוץ לתודעת הציבור הלבן בשנות ה- 50 (לפני ההפגנות ולפני הרצח של MLK) היית צריך להיות לבן.

 

[melancholy man]

לא.

כלומר הכל נכון, אבל תראו איזה ענק אלוויס, כאן בשיר של טוני ג'ו וואיט, Polk Salad Annie הוא היה ונשאר אחד מגדולי המבצעים בתולדות הרוק, אם לא הגדול שבהם, וזה בלי להתיחס בכלל למהפכת שתופעת אלוויס עשתה בעולם המוסיקה, מהפכה שעולה בעשרות מונים על כל דבר שקרה אחר כך.