בעיקרון
אתה מדבר על הפעם הראשונה שהלכת לשירותים על הבוקר, כשכבר קמת ואתה מתכונן אחרי זה להתלבש ולהתפלל. אז כעיקרון אינך מברך מיד כשיצאת מהשירותים (אע"פ שעליך ליטול ידיים מיד, לפני שתמשיך להתלבש וכו'), אלא אתה מברך את הברכה לפי הסדר של ברכות השחר, כשתהיה לבוש ומוכן לתפילה. כלומר כשגמרת להתלבש ולנעול נעליים, ונטלת ידיים לסירוגין שוב, אתה מברך על נטילת ידיים, אשר יצר, אלוקי נשמה וכל ברכות השחר. ואלו שמתפללים שחרית במניין - יש שנוהגים לא להגיד את הברכות הללו בבית, אלא כמה דקות אח"כ, בבית הכנסת, קודם התפילה.
