למיטב ידיעתי זה אסור
ועל היהודי ליהרג רק על שלושת "יהרג ובל יעבור" מלבד כמובן בשעת השמד בה יש לתת את הנפש על כל עבירה. היות ואני יודע שאת מכירה את "עלי מרורות" את ודאי זוכרת איך הנושא של כשרות ושמירת הנפש עלה שם ו"דין התורה" באוושוויץ שניסה לברר מהו גדר פיקוח נפש. בכל מקרה, להלן הרמב"ם, שימי לב לסעיף א'. הלכות יסודי התורה פרק ה א כל בית ישראל מצווין על קידוש השם הגדול הזה, שנאמר "ונקדשתי, בתוך בני ישראל" (ויקרא כב,לב); ומוזהרין שלא לחללו, שנאמר "ולא תחללו, את שם קודשי" (שם). כיצד--בשעה שיעמוד גוי ויאנוס את ישראל לעבור על אחת מכל מצוות האמורות בתורה או יהרגנו, יעבור ואל ייהרג: שנאמר במצוות, "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" (ויקרא יח,ה)--ולא שימות בהם. ואם מת ולא עבר, הרי זה מתחייב בנפשו. ב במה דברים אמורים, בשאר מצוות--חוץ מעבודה זרה, וגילוי עריות, ושפיכות דמים. אבל שלוש עבירות אלו, אם יאמר לו עבור על אחת מהן או תיהרג, ייהרג ואל יעבור. ג במה דברים אמורים, בזמן שהגוי מתכוון להנאת עצמו, כגון שאנסו לבנות לו ביתו בשבת או לבשל לו תבשילו או אנס אישה לבועלה וכיוצא בזה. אבל אם נתכוון להעבירו על המצוות בלבד--אם היה בינו לבין עצמו, ואין שם עשרה מישראל--יעבור ואל ייהרג; ואם אנסו להעבירו בעשרה מישראל--ייהרג ואל יעבור, ואפילו לא נתכוון להעבירו אלא על מצוה משאר מצוות בלבד. ד [ג] וכל הדברים האלו, שלא בשעת השמד. אבל בשעת השמד, והוא כשיעמוד מלך רשע כנבוכדנאצר וחבריו ויגזור שמד על ישראל לבטל דתם או מצוה מן המצוות--ייהרג ואל יעבור, אפילו על אחת משאר מצוות, בין נאנס בתוך עשרה, בין נאנס בינו לבין גויים.
