לי יש נטיה
לשתף חברים רק כשאני מרגישה שה"איום" חלף. זאת אומרת, רק לאחר שאני מרגישה שהפכתי את הנושא מכל הצדדים, שהתמודדתי לבד- אולי אפילו תחושה שעברתי אותו, רק אז אני מסוגלת לדבר עליו. ואני מגלה הרבה דברים חדשים, על עצמי, כיצד יכולתי לנהוג אחרת. זה אומנם לא עוזר לאותו נושא, אבל זה בטוח פותח לי קלפים לגבי עצמי. אני לא בטוחה שזו הדרך והלוואי שהייתי יכולה לדבר על דברים שקורים באותו רגע נתון- אני חושבת שכשהנושא טרי ניתן לפתור אותו יותר בקלות עם עצות של חברים.
לשתף חברים רק כשאני מרגישה שה"איום" חלף. זאת אומרת, רק לאחר שאני מרגישה שהפכתי את הנושא מכל הצדדים, שהתמודדתי לבד- אולי אפילו תחושה שעברתי אותו, רק אז אני מסוגלת לדבר עליו. ואני מגלה הרבה דברים חדשים, על עצמי, כיצד יכולתי לנהוג אחרת. זה אומנם לא עוזר לאותו נושא, אבל זה בטוח פותח לי קלפים לגבי עצמי. אני לא בטוחה שזו הדרך והלוואי שהייתי יכולה לדבר על דברים שקורים באותו רגע נתון- אני חושבת שכשהנושא טרי ניתן לפתור אותו יותר בקלות עם עצות של חברים.