שאלה..

[נועה4]

שאלה..../images/Emo5.gif

אני חדשה כאן בפורום ויש לי שאלה: אני רק בת 17 וחצי אבל אני מרגישה שיש דברים שחשבתי שאני אוכל לעשות, דברים שתמיד חלמתי שאני אוכל להגשים אותם לגבי עצמי, שכבר לא ייתגשמו, והמחשבה הזאת מבהילה אותי, כבר בגיל כזה. אני לא יודעת אם זה טבעי לחשוב ככה. אני מאוד פרפצקציוניסטית ולכן כשאני מבינה שיש שאיפות שלא ייתגשמו זה מאוד קשה לי. אני מעדיפה לא לתת דוגמא ספציפית, מקווה שהבנתם. וזה לא רק זה. כבר תקופה ארוכה שאני חושבת מה המשמעות של כל החיים האלה.. לא שכל-כך רע לי, כלומר אין לי בעיות ממש מיוחדות..אבל בכל זאת.. אני חושבת מה הפואנטה של כל זה?? עצרתם פעם לחשוב? כל הזמן תחרות בלתי פוסקת, תקופות קשות ותקופות טובות וחוזר חלילה.. אבל בשביל מה? מה המטרה? להגיע לאיזון? אני באמת לא מבינה. באיזשהו מקום כולם בתחרות עם כולם, אם זה לימודים, עבודה, צבא, מציאת בן זוג ..או שאנחנו בתחרות עם עצמנו, או תחרות נגד הזמן.. אני אשמח אם מישהו יסביר לי מה המשמעות של זה. סוף שבוע טוב לכולם, נועה

 

[rainbow too]

שלום נועה

הגעת למקום הנכון. תקראי את הודעות הפורום שהאנשים הטובים שנמצאים פה כתבו בחודשים האחרונים, ואני מאמין שתקבלי תשובות לרוב השאלות ששאלת. אני אישית מאד נהנה לדפדף קצת אחורה לקרוא את הדברים שהאנשימים כותבים. תודה לכולם. אוהב אתכם הרבה קבלו

 

[פרי מגדים]

"אשירה לה´ בחיי, אזמרה לאלוהי בעודי

לנועה, טוב שאת שואלת את עצמך את השאלות האלה. תמשיכי לשאול, תמשיכי לחשוב, לחפש תשובות, לחפש משמעות. רק שזה לא יבוא על חשבון המתמטיקה והגיאומטריה. לא על חשבון החובות של החיים היומיומיים. על דלת הכניסה לבית מדרשו של אפלטון הייתה כתובת: לא יכנס לכאן מי שאיננו בקיא בחכמת הגיאומטריה. אפלטון ידע שאת שאלות המשמעות, שהם ה-שאלות ה-פילוסופיות של החיים, קל לנו מאד לשאול ולהיות חכמים בעיני עצמנו... בדיוק כמו שקל מאד להתמכר אליהם ולהשיח את הדעת מכל דבר אחר. כמו שהוא לבטח גם ידע שכאשר נתקלים בקשיים, ועוד יותר כאשר נכשלים, או כאשר סובלים - בתוך מסגרת החיים – אז באופן טבעי צצות שאלות לגבי המסגרת כולה: מה הטעם אם ככה ומה התכלית של מסגרת החיים ? הוא כנראה גם ידע שתחושות דיכאוניות מעוררות הרבה פעמים שאלות שכאלה. והיה חשוב לאפלטון לסנן מיתוך סוגי השואלים השונים; את החכמים בעיני עצמם, את המתחכמים, את הברחניים (הבורחים מההתמודדות עם קשיי החיים ועם חובות החיים אל שאלות הנצח הנעלות...) ואת הדיכאוניים - הוא היה מעוניין שלבית מדרשו יגיעו רק השואלים האמיתיים, המחפשים האמיתיים. ידיעת הגיאומטריה הייתה כנראה המסנן הטוב ביותר שהוא מצא. אז נועה יקרה, כל עוד שאת לא מזניחה את "הגיאומטריה", תמשיכי לשאול ולחפש משמעות. ואל תפסיקי לשאול גם אחרי גיל ההתבגרות (שאת ממש כבר בסופה), וגם אחרי גיל הנעורים, אל תפסיקי לשאול, כמו רובנו שמפסיקים לשאול ומדחיקים את השאלה. הדחף שדוחף לשאול שאלות ולחפש תשובות, הדחף למצוא משמעות, הוא הדחף שממריץ מדענים אמיתיים (לא כאלה שרודפים אחרי הפירסומים וממלאים את הג´ורנאלים המדעיים בקש וגבבה) לשהות ימים ולילות במעבדותיהם. הוא הדחף שממריץ פילוסופים במחשבותיהם, סופרים בספריהם, משוררים בשיריהם, אמנים באמנותם, מיסטיקאים בהגותם ומחפשי אלוהים בדביקותם. והוא גם אותו הדחף המותמר אצל איש המקצוע האמיתי בהתמכרותו לפרי עבודתו. הסנדלר בנעליו, הבנאי בבנייניו... והוא אותו הדחף המותמר אצל העוזר האמיתי בעזרתו לזולתו ואצל הנותן האמיתי בנתינתו. על כן תמשיכי לשאול. ובמשך הזמן תתמירי את השאלה לאפיק יצירתי משלך. על הפסוק "אשירה ל- ה´ בחיי אזמרה לאלוהי בעודי" (תהילים), אפשר לדרוש ברוח דבריו של רבי נחמן מברסלב : יש מנגינה, היא מנגינת החיים, כאשר חייו המיוחדים של כל אדם הם הקטע שלו, ה"עוד" שלו בתוך המנגינה הזאת. ובלעדי ה"עוד" המיוחד שלו, המנגינה אף פעם לא תהיה שלמה. נועה יקרה, במשך השנים העתידות, הטובות, שיבואו, כשתתחילי לנגנן את ה"עוד" שלך בתוך מנגינת החיים המופלאה, בוודאי תרגישי את המשמעות של חייך. באור ואהבה, פרי מגדים.

 

[פרי מגדים]

לנועה: תיקון והוספה על הנ"ל -

נועה יקרה, ה"קטע" שלך בתוך מנגינת החיים, מתנגן בעצם היותך. את לא צריכה לחכות שנים על מנת לנגן את ה"עוד" שלך. חייך יהיו מלאי משמעות כשתנגני אותם במסירות למען משהו או למען מישהו זולת עצמך, מעֵבֶר לעצמך. (נעים זמירות ישראל, למשל, שַׁר את חייו וזימר את ה"עוד" שלו - לאלוהיו). כאשר השנים שיבואו –הלמידה וההתנסות יתנו לך כלים לנגן את מנגינת חייך באופן יותר מדויק ויותר צלול.

 

[no-a-m]

זמן לשאלות וזמן לתשובות

איזה יופי של עידוד וחיזוק אהבתי במיוחד את החיבור המעשי , הקונקרטי לחיי היומיום למתמטיקה וגיאומרטיה היכולת שלנו להיות, לחוות את חיי החול יחד עם שאלת השאלות שלעיתים נראות כמקודשות ורחוקות וכמובן שאם לא נשאל את השאלות לא נוכל ללכת קדימה, אז יופי של שאלות, וזה הזמן לשאול אותן ובהדרגה גם זמנן של התשובות ידיע בהצלחה

 

[jongler]

אין תשובות משום שהחיים אינם חידה

אלא מיסתורין.....

 

[פרי מגדים]

אמרת הכל במלה אחת ../images/Emo45.gif

 

[אליקים]

הצומת של נוע

נוע שלום את רק בת 17 וחצי וחושבת על כאלה דברים! ובכן תדעי לך שמצבך הרבה יותר טוב מכל אלה בגיל יותר מ-17 וחצי ששכחו לשאול את מה שאת שואלת עכשיו, כאשר היו בגילך. בדרך כלל אנחנו מגלים יום אחד שהחיים כבר אחרינו ושבצמתים המשכנו ישר מבלי להביט ימינה או שמאלה, ממש כמו עוורים. מעטים עוצרים כאשר מגיעים לצומת בחיים ושואלים שאלות, את שואלת. את נמצאת בצומת, זו הצומת החשובה ביותר, הצומת הראשונה שבה אנחנו מתחילים להיות מודעים לכך שהכל תלוי רק בנו, שעלינו להשתחרר מעולם של אחרים, זו גם הסיבה שבדרך כלל אנחנו ממשיכים ישר מבלי להביט לצדדים, מאחר ואנחנו מפחדים להשאר "לבד". יצר האדם הנו להיות תלוי אחד בשני, אולם זהו מכשול. צר לי אבל אין אפשרות לעזור לך לפתור את בעיותיך באמצעות מתן עצות, את חייבת לפתור אותם לעצמך, זו הדרך היחידה הנכונה, כל דבר אחר יהפוך אותך למכונה אוטומטית הפועלת על פי מה שמכתיבים לה. לחיים יש משמעות, יודע זאת, כמובן שלא יכול להוכיח לך, אל תוותרי עליה, חפשי אותה. עצרי את שטף מחשבותיך, השתמשי בליבך ותני לו להנחות אותך, לבנו לעולם לא טועה. הפכי לאין, לכלי ריק, אז ורק אז יש סיכוי שתתמלאי במה שצריך, באור, באהבה, בהבנה. ההבנה תוביל אותך בבטחה בדרך הנכונה. כל טוב אליקים

 

[אליקים]

תיקון טעות

מצטער על שיבוש שמך כמובן נועה ולא נוע סליחה אליקים

 

[אליקים]

תיקון טעות

מצטער על שיבוש שמך כמובן נועה ולא נוע סליחה אליקים

 

[שלום בוגוסלבסקי]

תראי את הסרט

MEANING OF LIFE של מונתי פייתון,הרבה יותר טוב מתשובות יענו-רוחניות ממוחזרות לשאלות שבעצם אין להם תשובה מהסוג שאת מחפשת.