שאלה..

[אשת סתיו]

אולי פשוט לעשות הבחנה בין

גיל המטפל- לבין הוותק שיש לו וותק= נסיון טיפולי אין חולק שכל שנרבה בתרגול אקט מסויים אנחנו נעשה אותו ביתר מושלמות אבל אי אפשר להתעלם ממרובעים שגם אם ירבו בשנים ויהיו מטפלים עשרות שנים.. הם עדיין לא מספיק "טובים" ולא מספיק "זורמים"! רפואה משלימה לעניות דעתי צריכה המון זרימה, התחברות ,פשטות חברתית ביחד עם התעלות רוחנית! את זה לא רק ולא בהכרח מטפל מבוגר רוכש לו! אני מחפשת את המבט הנעים והתחושה המרגיעה שמטפל נותן לי בתחילתו של טיפול- ולא להמעיט ערך בזה..כי לא לכולם יש הילה מחבקת כזו- ואין פה ענין של גיל!! אלא ענין של התפתחות שכלית רגשית ורוחנית מעמיקה ונכונה.. סליחה שהארכתי- פשוט הנושא כלכך רחב וכלכך "מלא בשר" ! פשוט חבל שמטפלים טובים ומלאי אנרגיות שהם צעירים -23-30- נשפטים על פי דעות מקובעות ומיושנות של "טוב הבחור עוד צעיר , מה כבר הספיק ללמוד!?" יש פה טעות קשה לדעתי-ואינה צודקת! חוץ מזה......... יום נפלא לכולם

 

[יעל קליימן]

שאלה.. ../images/Emo22.gif

אתמול היתה לי שיחה מענינת עם חברה  לדעתה ככל שהמטפל מבוגר יותר הוא בפוטנציה מטפל טוב יותר משהו בסיגנון "old & wise " לטענתה הבגרות של האדם גורמת לו להשקפה וראיה אחרת , פספקטיבה אחרת על החיים בכלל ויכול איבחון בפרט ואני שואלת אתכם , ידידי , מה דעתכם?

 

[yoelnd]

מכל מלמדי השכלי

יעלי´ נכון שככל שאת מטפלת יותר את מקצועית יותר וחוכמת החיים שלך גדלה יותר, מיומנת יותר, ותמיד יש מה ללמוד. אני בהשקפה שלי לא מחובר לאף חברה ספציפית, יש מקום לכולם, לכל חברה יש את ה- 2 - 3 מוצרים המובלים שלה ולדעת לתמרן בניהם.

 

[רובינהוד100]

כמו כל יהודי טוב אני אענה בשאלה

אז מה קורה אם יש בחורה או בחורה שלמדו בגיל 20 מקצוע כלשהו (לאו דווקא מקצוע טיפולי) ואדם אחר החליט ללמוד 10 שנים אח"כ אבל הוא בן 40 האם רק בגלל גילו זה יעשה אותו טוב יותר? האם זה יתן לו יותר תחושת בטן (אפילו בעסקים). אני חייב לציין שלמדתי עם אנשים מכל קבוצת הגילאים ומקבוצת הבוגרים (מעל גיל 40) היו מעטים מאוד שהייתי מוכן להיות מטופל שלם (כי הם קצת יותר מקובעים) מאשר הילדים (20-30)

 

[עזרה gzrv gzrv]

יש ויש ......

יש אנשים שנולדים עם בגרות רוחנית בסיסית,ממטענים קודמים.יש כאלה שחיים בבועה תמידית , יש כאלה שעוברים משברים שמאלצים אותם להתבגר.יש ויש .גם אני לא צעירה.

 

[יעל קליימן]

אולי אני אחדד..

מדובר בגיל האדם ולא בותק.. וגם בפוטנציה ולא בפועל ... טענתה היא שיכולת הראיה של הבוגרים כמו יכולת ה"לקיחה בפופורציות" גדולה יותר , שיכולת ההבנה של דבר מתוך דבר ( ומכן יכולת התשאול) והיכולת להעמיד את המטופל במרכז ולא את הרצון לטפל מתפתחת עם הגיל והבגרות.. אני יכולה להעיד על עצמי , אני נחשבת צעירה ( אני מקוה

), אולם אין לי ספק שקיבלתי פופורציות אחרות על החיים לאחר לידת בני , חוויות מעין אלו שאנו צוברים בחיים עושים משהו לאדם ובטח למטפל .. בתפילות ימים נוראים , נהוג לבחור חזן בעל משפחה ומבוגר - ז"א היהדות בהחלט מתיחסת לבגרות בחלק משיקול בבחירת שליח ציבור .. ואתם , הייתם מכניסים זאת לסל השיקולים שלכם?

 

[שלומי הומאופתיה]

גיל המטופל

שלום לכל החברים, ללא ספק ניסיון בחיים מהווה יתרון בתור מטפל, ניסיון בשירות צבאי, לימודים אקדמיים, לידה ועוד... אין הדבר פוסל חלילה אדם אחר, צעיר בגילו, אך ללא ספק ניסיון בחיים מהווה גורם לטובתו של המטפל אך לפעמים יכול להיות גם ההיפך.. וברשותכם מעט פילוסופיה הומאופתית הקשורה לנושא: באורגנון של הרפואה ההומאופתית, ספרו של סמואל הנמן הוא כותב: - ".. הוא כמו שומר הבריאות , באם הוא יודע את הדברים הפוגעים בבריאות וגורמים לחולי ואיך לסלקם מהאדם הנמצא בבריאות.." (יש צורך בניסיון). - "שימושיים לרופא בסיוע לריפוי הם פרטי הסיבות הסבירות ביותר של המחלה האקוטית, כמו גם הנקודות המשמעותיות ביותר בכל ההסטוריה של המחלה הכרונית, על מנת לאפשר לו לגלות את הסיבה הבסיסית שלה, שהיא בדרך כלל מיאזמה כרונית. במחקרים אלה חייבים להלקח בחשבון הדברים הבאים: הקונסטיטוציה הפיזית המאומתת של החולה (במיוחד כאשר המחלה היא כרונית), אופיו המוסרי והאינטלקטואלי, עיסוקו, אורח חייו והרגליו, קשריו החברתיים והמשפחתיים, גילו, תפקודו המיני וכו´." בכדי לרפא את האדם אנחנו צריכים להבין מיהו ומה הוא עבר בחייו.. לכן אנחנו לפחות במעט צריכים ניסיון בחיים, אך לא רק זאת. והכי חשוב, אם נדע באמת את אומנות הריפוי, כל אחד בדרכו, אם נתפתח ונגדל ונוותר על האגו שלנו לטובת המטופל... כל האנושות תרוויח מזה. ולא פחות חשוב, כולם מתחילים (כוונתי למטפלים כמובן) בשלב זה או אחר של החיים לטפל, והרי צריך להתחל באיזה מקום, יש לצבור ניסיון ומיומנות ולכן אין לפסול גם מטפלים צעירים או חדשים בתחומם, הרי לא פעם אחת אנחנו מכירים ושומעים את המשפט "מזל של מתחילים". יום נעים לכולנו שלומי.

 

[שלומי הומאופתיה]

טעות - גל המטפל

 

[רובינהוד100]

נכון שלגיל יש את השפעה שלו

ואדם מבוגר צבר יותר ידע ונסיון בחיים כך נהוג לחשוב שהוא בהכרח יהיה יותר טוב מאדם צעיר, ברם אין זה נכון בהכרח: 1. רוב האנשים הללו מקובעים בדעתם וקשה להם להשתנות (כמה פעמים ניסנו לבקש ממטופל שבנוסף לטיפול שהוא מקבל שישנה חלק ואפילו קטן מהרגלי החיים שלו, מהמזון, הפחתת כמות הסיגריות) וככול שהגיל עולה הקיבעון קשה יותר. 2.היהדות כמו שכתבת נהוג לקחת ש"צ בעל משפחה ומבוגר מכמה סיבות, אין לו את הדאגות של פרנסה (לא נכון בהכרח בימים אלו), הביא צאצים לעולם, כאן בניגוד ללימוד משהו חדש יש כאן ניסיון והוא אמור להיות יותר בקי בעולם הרוח. 3. וכמו שמשהי כתבה כאן זה הכל תלוי בקליק הראשון.

 

[avorly]

מטפל מבוגר / בוגר

גיל המטפל די משנה, כי גם ניסיון חיים מלמד, חוץ מניסיון מקצועי. מצד שני - יש מטפלים צעירים יחסית, אבל בוגרים מאוד בנפשם ועם ניסיון חיים לא קטן; דבר שנותן להם המון כמטפלים. המבין בטח הבין... בברכת רק בריאות, אורלי

 

[יעל קליימן]

../images/Emo22.gif

אשמח לשמוע עוד דיעות..

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

נושא מעניין ולא חד משמעי, מורכב מאד

אסביר דרך הסיפור האישי שלי (טוב לאגו

) כילדה וכנערה, הייתה לי חכמת חיים מדהימה. דיברתי פנינים. אף אחד לא התייחס אלי ברצינות. כל מה שאמרתי על העתיד לקרות כתוצאה מ... היה נכון ומדויק. עד שילדתי את בני, אף אחד לא הקשיב להבנות העמוקות שלי בנושא הורות. יום אחרי שנולד, פתאום היה משקל למילים. את דרכי המקצועית התחלתי באופן רשמי בגיל 27. עשיתי ניסים!!! זרמתי, הקשבתי פנימה, העזתי. הייתי בולדוזר, יכולתי לעבוד שעות... ואז הלכתי ללמוד

וגם גדלתי מעט, וצברתי ניסיון בחיים ובעבודה. ואז... נכנעתי לעולם: יש לי המון תעודות מקצוע למדתי למסד את מה שאני עושה, לדבר בשפה שאנשים רוצים לשמוע (נו, טוב, בערך

- אף פעם לא הייתי טובה בזה) והכי חשוב, צברתי הרבה אכזבות וכשלונות ביחסים, בעסקים, באמונתי בטוב ליבם של אנשים. החיים מיתנו אותי עשו אותי יותר ´ריאלית´ = פסימית לקחו ממני את התום, האמונה והאמון. היום יש לי המון ידע וניסיון אני יותר שקולה, פחות מהמרת ופחות מעיזה. אבל גם אבד לי הפלא הזה שהיה. זה שהניע אותי בכל העוצמה קדימה, זה שעזר לי לעשות ניסים. איבדתי את השמחה וההתלהבות של הילדה זו שהעולם הזה היה עבורה כל כך מופלא. הזיק בעיניים, החסרת הפעימה - זה לא אותו הדבר וזה חסר לי מאוד!!! בידי מי הייתי שמה את חיי היום? שאלה טובה!!! אין לי תשובה. לנאוה הצעירה היה את הקסם שלה והמון הצלחות מפתיעות אבל גם חוויות שגילו שהיא בסך הכל בן-אדם. נאוה ה´בוגרת´ יש לה פרספקטיבה וניסיון שפותחים אפשרויות תגובה נוספות. אני מניחה, שעד שאהיה נאוה הקשישה, אצליח להחזיר את הדברים שאני חשה שאבדו, ועדיין יהיו לי הניסיון והפרספקטיבה אבל כבר לא יהיה הכוח הפיזי שאיפשר לי לעבוד 8 ו- 10 שעות רצופות. לכל גיל את היופי שלו - בכל תחום!! כבר נאמר כאן שאנשים מבוגרים יש להם פחות גמישות זה נכון בגוף ונכון במחשבה. אבל זה לא אומר שזה לא טוב. אנשים מבוגרים, בהיותם יותר שמרנים, ישרו יותר ביטחון על חלק מהאנשים. אנשים צעירים, פחות מנוסים, יותר נועזים ולכן, יכולים להפתיע בפריצות דרך לא מתוכננות ויש כמובן, צעירים זקנים ואנשים מבוגרים שהם ´צעירים מאוד´ מקווה שהצלחתי להעביר את הבלגן

 

[שמש א]

לא בהכרח עניין של גיל

נאמר כבר כל-כך הרבה... דבר אחד אדגיש. בכיתתי, במהלך לימודי היינו 60% מבוגרים ו 40% צעירים. אצל 70% משני קבוצות אלו, לא הייתי ממליצה לאף אהוב שלי לגשת ולהיות מטופל. לדעתי היכולת להיות מטפל טוב תלויה בהרבה גורמים אישיותיים וממש לא בהכרח עניין של גיל (אלא ביכולת למידה, אנטואיציה, תקשורת בין אישית, תבונה ועוד...).

 

[*g99]

לפי דעתי,

יש קשר. כל אחד מאיתנו יכול להסתכל אחורנית שנה שנתיים ולאות שהשקפת חיים שלנו השתנתה. כמובן שכפי שהבנתי מדובר בהשקפה שונה מקצה והיא משמעותית מאוד והגיל לא בהכרח זה שמשפיע.ישנם אנשים שהשקפתם תשתנה בגיל צעיר או מבוגר וכאלה שהשקפתם לא תשתנה עד יום מותם .. אגב,אני חושבת שזה לא חייב להיות רק אצל מטפלים,אלא אצל כל האנשים באשר הם.

 

[esunshine]

לא בהכרח../images/Emo185.gif

מטפל עם יותר נסיון חיים, ובלי יחס לגילו הכרונולוגי, אלא השכלי והרגשי עשוי להיות מטפל יותר טוב מכזה שחסר אותו נסיון... חוכמת חיים, ידע, אמפתיה, רגישות ותוכנות נוספות עושות את המטפל לטוב. כמובן, שנסיון כמטפל תורם להיותו טוב יותר שאחרת, כבר לא יגיעו מטופלים ונבצר יהיה ממנו מלטפל. לגבי שליח ציבור, נתקלתי גם בחזן יחסית צעיר, ולא מדובר דווקא במשהו רפורמי.. ובאשר מכל מלמדי השכלתי...אם הכוונה למורים...אז יש מורים שגם צריכים ללמוד עוד הרבה...גם כדי להיות מורים טובים יותר, וגם כדי להיות מטפלים טובים יותר.. בחברה שלנו, מורה טוב הוא מורה לחיים..ולצערי, אין הרבה כאלה בנמצא.. על אחת כמה וכמה במכללות השונות, שחסרות פיקוח אקדמי.. בקיצור, בגרות של אדם אינה ערובה להיותו מטפל טוב, יש צורך בעוד משתנים. שמש זורחת