שאלה 1

[Niv s]

שאלה 1

רמת הקושי:

(2 נקודות)

מהו המשפט הנכון לגבי המפה המצורפת?
הסבר מדוע המשפט שבחרת הוא הנכון ומדוע שאר המשפטים שגויים.

א. ניתן להסיק מהמפה שה"צד החזק" של המערכת הוא כמויות המשקעים וטמפ' קרה במיוחד במפלסים 1000-900 מ"ב, אך כנראה שלא במפלס 850 מ"ב.

ב. שילוב של איזותרמה קרה יחסית (25-) המלווה ב-H500 גבוה יחסית, כמו שרואים מעל ספרד, יכול להתקיים באזורנו כאשר לחצי הקרקע נמוכים במיוחד.

ג. במידה וצפיפות איזוברים גבוהה כמו זו הנראית במפה מעל צפון סקנדינביה, הייתה מופיעה מעל אזורנו - היינו מצפים לעוצמת רוח חזקה יותר.

ד. במפה ניתן לראות בבירור את הציקלוגנטיות של חופי צפון אפריקה האופיינית כ"כ לחודשי האביב, דרך אפיקיות הרום הרדודה מעל חופי לוב.

 

[ravehor]

ג'

א. לא נכון, דווקא הזרימות עוברות דרך קצרה מעל הים מה שעלול לפגוע במשקעים. לא חושב שיש במפה הספציפית הזו עדות לכך שבקרקע יהיו טמפ' נמוכות וב850 לא - הם בדרך כלל מתואמים.
ב. לא חושב שזה קשור.
ג. נכון - האיזוברים שם הרבה יותר צפופים וכידוע ככל שצפיפותם עולה - כך עולה מהירות הרוח (בניסיון להשוות לחצים).
ד. לא נכון. אפיק הרום בחופים שם לא קשור לאביב והוא בסה''כ השוליים של המערכת שלנו.

 

[Niv s]

הבהרה לסעיף ג' - הכוונה לעוצמת רוח חזקה יותר

מאשר עוצמת הרוח מעל סקנדינביה (לאותה צפיפות איזוברים!)

 

[ravehor]

אז אני עובר לב', אבל אין לי הסבר

 

[אודםם]

תשובה

א לא נכון יש פחות משקעים (האפיק לא מדרים מספיק+זרימות צפוניות בקרקע) ה850 יהיה קר גם בגלל הזרימות בקרקע (צפונית)וגם ציר האפיק עלינו
ב- לחצי קרקע עמוקים לא משפעים על טמפרטורת הרום(אולי הלחץ)
ג נכון כי כוח קוריוליס גודל ברוחבים גדולים יותר
ד יש שם בכלל רמה בקרקע

 

[Niv s]

ולגבי סעיף ב'...

אולי לא משפיעים אקטיבית אבל כן מהווים פעמים רבות ביטוי לכך שהאטמוספירה דחוסה יותר ולכן קרה יותר, מה שמתבטא בT500 נמוכה מאוד.

 

[אודםם]

אז

למה בהוריקנים הלחץ יורד ברום למרות שהטמפרטורה ברום נשארת אותו דבר כמו בסביבתה

 

[Niv s]

מאותה הסיבה שבאטלנטי למשל, נראה הרבה

פעמים שאיזותרמות של מינוס 25 "בלבד" מלוות בגבהי מפלס 500 מ"ב מאוד נמוכים (תכלת-כחול בסקאלה כמו במפה המצורפת ליד סקנדינביה) ודבר כזה יתכן כאשר לחצי הקרקע מאוד נמוכים. בדיוק ההפך מהמקרה בשאלה מעל ספרד.
כאשר יש ירידה בלחצים בגובה פני הים, אנחנו נראה גם ירידה בגבהי רום אם הטמפ' הממוצעת של כל השכבות מהקרקע ועד לרום נשארת דומה.

יש מדד שנקרא "עובי שכבות" שהוא בעצם מראה עד כמה עמודת האוויר בין מפלס 1000 מ"ב למפלס 500 מ"ב היא קרה/חמה. ככל שהיא קרה יותר - עובי השכבות יהיה נמוך יותר.

כאשר אין שינוי מהותי בעובי השכבות, מה שאומר שהטמפ' של המפלסים נשארות די אותו דבר, נוכל לראות שירידה בלחצי הקרקע תגרור ירידה בגובה מפלס 500 מ"ב (ובגבהי מפלסי הביניים).
טמפ' נמוכות ב-500 מ"ב מייצגות בהדיקות הרבה יותר גבוהה את מידת ה"קרירות" של האטמוספירה (או את עובי השכבות בעצם) מאשר גובה המפלס.

 

[Niv s]

כי הרי ככל שהאטמוספירה קרה יותר

היא דחוסה יותר (חלקיקי האוויר קרובים יותר אחד לשני ולכן הלחץ גבוה יותר) ואז בעצם כל החלל שבין מפלס 1000 מ"ב למפלס 500 מ"ב הוא קטן יותר - המפלסים מתקרבים אחד לשני ועובי השכבות קטן יותר.

500 מ"ב יורד למטה - הצבעים במפה נהיים כתומים יותר ויותר בהירים ואולי אפילו צהובים.
1000 מ"ב עולה למעלה - ולכן בגובה פני הים הלחצים יעלו.
ואז איזותרמות קרות מאוד (מינוס 25 למשל) יופיעו מעל גבהי רום כתומים/צהובים.
זה כאילו מה שיש מעל ספרד.

העניין הוא שבמערכת חורפית אצלנו - יש חזיתיות בקרקע, הפרש טמפ' משמעותי, שיוצר שקע עמוק, והשקע הזה גורר את מפלס 500 מ"ב עוד יותר למטה, ואז איזותרמות של מינוס 25 מופיעות ביחד עם ערכים ירוקים, שזה מה שהתרגלנו להסתכל עליו כ"נורמלי".

 

[אודםם]

תודה רבה

 

[Dark Muse]

נסיון שלי

התשובה הנכונה היא ג. מאחר והמערכת סקנדינבית ביחס ללחצי האטמוספירה באזור שלנו הייתה פשוט אדירה, זה לעומת הלחץ היחסי שהיא נמצאת מעל סקנדינביה.

א) לא נכון כי אי אפשר להסיק מכך דבר לגבי הטמפרטורה של 850 לדעתי, מה גם שזה לא נראה לי הגיוני שבמפלסים נמוכים יותר יהיה קר יותר... (ואז זה בעצם ימנע גשמים).

ב) לדעתי זה לא חייב לקרות כאשר לחצי הקרקע נמוכים במיוחד... אבל אני לא כל כך בטוח בהסבר.

ד) אני חושב שזה בסך הכל שוליי אפיק הרום ואין פה באמת מגמה ברורה לציקלוגנטיות (שאני מניח שזה יותר משהו שהיה מראה על שקע באזור ולא שולי אפיק).

 

[Niv s]

תשובה נכונה, ולגבי ההסברים שנתת:

א. הזרימות בגובה פני הים מאוד צפוניות (רכיב צפוני מאוד חזק) ולכן כן אפשר להסיק שהרום הנמוך כולו יהיה קר יחסית.
ב. קורה כשלחצי הקרקע גבוהים יחסית, ראה הסבר לאודםם.
ד. ציקלוגנטיות של חופי צפון אפריקה הייתה מתבטאת קודם כל בגובה פני הים ורק אח"כ ברום (בצורה מטושטשת יותר) ולכן במקרה הנוכחי ברור שאין שום ביטוי לכך.

ג. הסיבה היא שברחבים הנמוכים כוח קוריוליס קטן יותר, ולכן כוח גרדיינט הלחץ גדול יותר (כדי לאזן את נוסחת הערבוליות הפוטנציאלית) וזו הסיבה לכך שבאותה צפיפות איזוברים, עוצמת הרוח ברחבים נמוכים יותר - גבוהה יותר.

 

[Dark Muse]

להסבר שלי לתשובה הנכונה אין שום קשר?

נסיתי לחשוב בהגיון

אם יש שקע נמוך בסביבה שהלחץ בה נמוך אז הוא יהיה "חלש" יותר לעומת שקע בלחץ נמוך בסביבה שבה הלחץ בסביבה גבוה יותר... לפחות ככה אני רואה את זה בראשי. יש לכך משמעות?

 

[Niv s]

נכון, רק שאז יש שינוי בצפיפות האיזוברים

כי שקע של 980 בסביבה של 1000 או שקע של 980 בסביבה "שלנו" של 1020 נגיד - אצלנו תהיה צפיפות איזוברים הרבה יותר גבוהה, כי יש הפרש של 40 מ"ב!
אבל השאלה הייתה לגבי צפיפות איזוברים זהה בשני מקומות - למה אצלנו עדיין הרוח תהיה הרבה יותר חזקה.

 

[Dark Muse]

אה אוקיי

תודה