שאלה תיאורטית

[mottip]

שאלה תיאורטית

האם פציפיסט יכול להיות מתבודד או שהוא בהכרח מיסיונר. כלומר האם פציפיסט יכול/צריך בהכרח לנסות לשכנע אנשים בצדקת דרכו ו"לגייס" (אוקסימרון קל) אנשים אחרים לפציפיזם או שהוא יכול לדגול ב - live and let live ולחיות רק בשלום עם עצמו. אני למשל כמעט לא דן עם אנשים על היותי צמחוני... כולם יודעים אבל אני לא טורח להתווכח עם כל קרניבור על צדקת דרכי.... האם זה אותו הדבר עם פציפיזם או שהפציפיזם מחייב אקטיביות....

 

[היפית בדימוס]

מה זה הפציפיזם מחייב?

כל אחד עושה את מה שנכון לו. גם אם לא "תגייס" אנשים למאבק הלא אלים, אף אחד לא ישלל ממך את הזכות להיות פציפיסט. אני מאמינה שחשוב להעביר ולהטמיע את דרכי בקרב הסביבה שלי.

 

[Mיקי_]

אני עם אסיה

גם אני חושבת שאקטיביזם מחייב אקטיביות פציפיזם לא מחוייב אקטיביזם כאקט אישי, בדיוק כמו שצימחונות לא, זה פעולה על פי צו מוסרי. כאן אנחנו נכנסים לצו הקטגורי של קאנט, האם מוסר יכול להספיק כמוסר אישי? האם פעולה שאנחנו עושים או נמנעים ממנה (תלוי זווית הראייה) בשל צו מוסרי מסויים, מספיקה אם היא עומדת בחלל ריק? או האם היא הופכת למוסרית רק כאשר אנחנו שואפים להכיל אותה על שאר באי עולם. את התשובה של קאנט אתה יודע, היא גם תשובתי שלי. אני לא נכנסת לעימותים עם כל קורניבור שנקלע בדרכי, אני חיה עם אחד כזה, ואפילו די בשלום, אותו קורניבור הוא במקרה גם מיליטריסט מובהק... אני באופן כללי לא חותרת לדיוני זב"ח או פציפיזם אלא עם אנשים שמוכנים לשמוע, סתם לריב עם אנשים זה לא מועיל. אם הם לא רוצים להקשיב ממילא הסיכוי שהדברים שאני אומרת ישפיעו עליהם הוא קטן. יוצאים מהכלל הם חברים קרובים ובני משפחה, שלא אחת נלצים לשמוע את דעתי גם אם הם לא מעוניינים בה. אבא שלי כדוגמא. אבל אני כן שואפת להשפיע על החברה שאני חיה בה, ואני בהחלט אקטיביסטית. אני לא חושבת שזה בדין חובתו של כל פעיל חברתי (הפציפיזם הוא רק חלק מהפעילות החברתית שלי), אני כן חושבת שקאנט צדק, ומנסה לפעול בהתאם, אבל העולם לצערנו עוד לא פועל על פי הצו הקטגורי, כך שזה לא מתאים לכולם, בטח לא על כל סעיפיו.

 

[mottip]

אני לא בטוח שאני מסכים

לפי דעתי דווקא המאבק הסיזיפי בכל הקרניבורים או והמיליטנטים מוביל אותי לייאוש עד כדי נטישת האקטיביזם... והסתגרות בקונכיה המוסרית שלי...

 

[Mיקי_]

אתה לא חייב להסכים

אף אחד לא מכריח אותך להיות אקטיביסט. אבל, לדוגמא, כתבת פה שהמשפחה הגרעינית שלך אוכלת בשר, זה משהו שאני הייתי משנה, ולטעמי הוא לא דורש מאבקים סזיפיים. לי ולבן זוגי (האומניבור) ברור לגמרי שכשלב ראשון אני אגדל את ילדי כצימחוניים, אם הם יבחרו בשלב שני לאכול בשר, אז או שאבא שלהם (אם הוא יהיה הוא) ילמד עד אז לבשל ולהכין להם בשר, או שכמוהו הם יאכלו בחוץ. אבל אני לא מוכנה לתת יד להרג של בע"ח. אם בן זוגי יצטמחן עד אז

או זה יהיה מישהו/י אחר/ת צימחוני/ת, ברור לי שבשר לא יכנס אלי בכלל הבייתה, בכל שלב, ואם הם יבחרו לאכול בשר זה לא יהיה מכספי או בביתי. בדיוק כמו שאצלי בבית לא מעשנים. ברור לי שיש הרבה ביקורת על שיטת גידול הילדים הזאת, והיו הרבה דיונים בנושא בפורומי צימחונות וטבעונות, אבל זה למשל סוג האקטיביות שנראה לי הכי בסיסי שיש, כי אם אני מאמינה במשהו הכי טבעי שאחנך לכך את ילדי. אבל בנתיים מבין שנינו את הוא בעל המשפחה, ואני רווקה עם שאיפות. אז לטעמי גם בקונכיה המוסרית שלך יש לך מה לעשות (כנ"ל בנושא חינוך להתנגדות לאלימות).