שאלה שמציקה לי

[אלעד110]

שאלה שמציקה לי

שלום איך קורה שכשאני מדבר עם בני המשפחה שלי בקושי אני מגמגם ואילו שכשאני מדבר עם אנשים חדשים שאני מכיר או בעבודה אני מגמגם יותר וקשה לי לבטאות את עצמי?

 

[royi69]

עניין של ביטחון כלומר:

כשאתה עם בני המשפחה שיודעים שאתה מגמגם ואין לך בעיה לגמגמם לידם אז אתה בעל יותר בטחון ולא חושב על הדיבור שלך והאם יבינו אותי או ילעגו לי וכו' וכו' כשאתה מדבר עם אנשים חדשים או אנשים בעבודה המוח שלך (אני כמעט בטוח לא במודע) חושב אך לדבר נכון ורק שיבינו אותי שלא יצחקו עלי ושלא שלא שלא כול המחשבות האלו גורמות לך לגמגם יותר ולהילחץ יותר ,אחת הטכניקות היא פשוט לנסות ולהעלים את המחשבות האלו כשאתה מדבר עם אנשים אחרים (מה שמאוד קשה אבל זה מגיע עם הזמן) בקיצור : שאתה בחברה שמכירה אותך אין לך שום צורך להרשים אף אחד אתה לא חושב על כלום ומרוכז בשיחה בלבד.לדעתי זאת אותה הסיבה כשאנחנו מדברים מול מראה לבד אנחנו לא מגמגמים רועי

 

[shuky63]

המשואה היא :רמת הגמגום היא ביחס ישר

למידת הנסיון שלך לשלוט בהפקת הדבור ולרמת המתח שבה אתה נמצא. עם מי תגמגם יותר זה כבר משתנה מאדם לאדם כי היו כאן בפורום עדויות של אנשים שמגמגמים מאד עם בני משפחתם וכמעט ולא עם אנשים זרים,אבל המשואה שציינתי חיבת להתקים.

 

[א ו ר המקורי]

לזה שמעלי זה לא נראה לי נכון .

זה עניין של לחץ כלומר: שאתה עם משפחתך אתה לא לחוץ אתה רואה אותם כל חייך ושאתה פעם ראשונה רואה בן אדם זר אתה טיפה לחוץ מזה נובע הגמגום שלך. מקווה שעזרתי. אור

 

[a n i b e n 1 8]

לאו דווקא... תראה אותי כדוגמא

כשאני מדבר עם בני משפחתי אני הכי מגמגם כי אני לא מנסה שלא לגמגם, אני פשוט מציג את עצמי כפי שאני. עם זרים לעומת זאת אני כן מנסה שלא לגמגם ואפילו במילה אחת. פשוט קשה לי להתמודד עם הפאדיחות... ולפעמים זה עובד, חלק לא מרגישים בכלל שאני מגמגם וחלק כן נחשפים למגבלה המתסכלת שלי, אבל עדיין זה לא מתקרב לאותה חשיפה שבני משפחתי נחשפים אליה.