שאלה של תדמית

[brotos]

שאלה של תדמית

האם כשאתם באים להאזין ללהקה כלשהיא, אתם מתייחסים רק למוזיקה שלה נטו, או מתחשבים גם בתדמית של הלהקה, באופי האנשים שאוהבים אותה. האם העובדה שהרבה ילדים מתלהבים אוהבים את להקת "קווין" או "פינק פלויד" תגרום לכם לחשוב אחרת על הלהקה? לאהוב אותה פחות? אם המוני בני-12 יתחילו לאהוב פרוג ולהגיד "א-טונאלי שולת!!!11" אתם תעברו לז'אנר אחר? הרבה פעמים אני מרגיש כי חלק מהאהבה שלי לרוק מתקדם ולהקותיו בנוי על כך שרוב האנשים לא מסוגלים להאזין לה, או בכלל לא מכירים את המושג "רוק מתקדם". זה נותן תחושה של אידיבדואליות, יחודיות, איכות. בוא ניתן לכם שאלה ספציפית: האם הייתם אוהבים רוק מתקדם באותה מידה שאתם אוהבים אותו כיום, אם הייתם חיים במחצית הראשונה של שנות ה70'?

 

[jazzis]

שאלה לא הוגנת.....

מבין חברי הפורום המכובד הזה יש רק אחד (אני) שיכול באמת להשיב.... (בגלל גילי המופלג כמובן), אולי יקי באיחור קל... הא הא והתשובה היא כמובן כן כן כן כן אני חייתי בשנות ה-60 וה-70 ואהבתי פרוג (כמעט כמו ג'אז ). אדם

 

[brotos]

זו לא חוכמה

בארץ לא הייתה בדיוק סצינת פרוג סוערת, אפילו בשהיא סערה בארצות ניכר. ויש פה עוד שאלה: האם הדבר היחידי שאכפת לך ממנו הוא המוזיקה עצמה בלבד, או גם מקומה של הלהקה/ז'אנר בתוך המרחב התרבותי בסביבתך.

 

[jazzis]

שאלות מצויינות...

עד כדי כך שכדאי להשיב עליהן אפשר לכתוב (ואכן נכתבו) על כך ספר. לדידי המוסיקה בלבד קובעת וזו גם הסיבה שאני יכול לשמוע להקה אלמונית מטרנסילבניה ולהדיג שזה ענק ולשמוע ג'נסיס או יס ולהגיד שזה חרטא..... יחד עם זאת להבטיח לך שבתת-הכרה תדמית ובעיקר אצלי הכרות אישית עם רבים מהמוסיקאים עצמם אינה משפיעה? אינני בטוח לגמרי... מי ידע את מסטורי המוח? בברכה אדם

 

[trilliane]

אני ביטלמניקית, אם זה עונה לך...../images/Emo98.gif

וגם חובבת פרוג (די מתחילה). העובדה שהביטלס פופולרים להחריד (אפילו יותר מישו!

) מעולם לא הזיזה לי יותר מדי (זה אפילו דיי נוח, במקרים מסויימים). רוב המוסיקה שאני אוהבת פופולרית למדי, ואין לי בעיה להנות מג'אז, פרוג, רוק וגם מפופ, למה לא. מבחינה מה נחשב בעיני ליותר "מעניין" מוסיקלית, אז אני מעריכה יותר כמובן פרוג או ג'אז, ובכלל דברים שהם יותר מורכבים. מנגד, אין לי זלזול גם בפופ - לא קל לכתוב שיר פופ טוב (ואני לא מתכוונת לבריטני ספירס). אני יכולה להנות גם מזה וגם מזה, כי הם משרתים צרכים שונים. הרבה אנשים הרימו גבה, אז אני אתן את משל האוכל האהוב עלי: אתה יכול להנות מאד מארוחת גורמה במסעדה, עם אוכל מתוחכם וייחודי, אבל לפעמים אתה יכול להנות לא פחות מהשקשוקה של אמא, ולפעמים סתם בא לך "מנצ'יז" או סוכריות קופצות... הכל עניין של עיתוי ומצברוח.

 

[RamiSun]

תשובה מצוינת וטעימה, אהבתי!

לעצם העיניין תשובתי היא שאין לי מושג למה אני אוהב פרוג ויותר מזה למה ההמונים לא אוהבים היום...כי בשנות השיבעים הפרוג מכר בחו"ל ובגדול, מובן שבארץ הוא זכה להתעלמות גורפת גם אז. אני רק יודע שכשאני שומע אלבום שמשלב פרוג בסיגנון שלו אני בדרך כלל נהנה, וכשאני מקשיב לדברים אחרים אני בדרך כלל משתעמם... ריק לי מידי אני צריך את ה"צפוף באוזן" הזה, שכבות על גבי שכבות, שינויי מיקצבים ותיזמור נושאים מתחכם. ואם ניכנס לנושא האוכל אז זה כמו לאהוב לאכול אוכל הודי או סיני לעומת מרק עוף פולני (אגב באוכל הטעם שלי מאוד שונה משבמוזיקה תביאו לי מרק עוף פולני עכשיו ומייד|!!!!!!!!)

 

[פיכה דאומה]

אני יודעת למה אנשים לא אוהבים פרוג

(סיפור אישי) שמעתי את RED של קינג קרימזון בפעם הראשונה, וצלצלתי לחברה שלי ואמרתי: יו.. קניתי דיסק כל כך טוב את חייבת לשמוע! השמעתי לה את השיר הראשון וכבר אחרי חצי דקה היא אמרה לי: כן, זה נחמד... אם את אוהבת שאין מילים...(בטון עוקצני) אהבתי את ההשוואה לאוכל

 

[holo]

חברים שלי עושים לי סיוט

בקשר לרוק מתקדם הם צוחקים עלי כל הזמן שאני שומע את זה וכל פעם שאני שומע משהו הם שואלים בצחוק עם זה רוק מתקדם... במיוחד חבר אחד, שלא מוכן לשמוע שירים יפים של הפרוג וישר פוסל אותו וזה כל כך מרגיז אותי.

 

[kurush]

דוגמא מצוינת

יש היום בעולם הגסטרונומי מגמה של "לחזור לשורשים". כל מיני מסעדות ("רפאל", למשל) שנחשבות "איניות" מגישות מנות של סבתא של השף ודברים כאלו. מנגד, יש את הנושא של אוכל פשוט פלצני לשם הפלצנות, למשל "כבד עוף צרוב ברוטב נטיפי קסיס עם ריבת ענבים בצד", כל מיני מנות שאפילו אני (שנחשב לפלצן לא קטן בתחום האוכל) לא מבין מה לעזאזל. אוכל ומוסיקה הם שני עולמות דומים מאוד. תמיד יהיה את האוכל האהוב מבית אמא (המוסיקה של הילדות), הדברים שהם פתאום אופנתיים (מישהו אמר פסיפלורה?), ואת הדברים שתמיד יהיו טובים, לא משנה מתי (רוטב בולונז איכותי, ג'נסיס)...

 

[RamiSun]

וואלה בואו נקשר מאכלים ללהקות

יס - אוכל הודי

 

[tz6]

יש לי!

אגרול - אגרול!

 

[niminet]

../images/Emo6.gif

פההההההההההה

 

[mr oysterhead]

מי אמר אמר שדווקא פרוג זאת ארוחת

גורמה?

 

[אורי ברייטמן]

הכל יחסי

ביחס לבריטני ספירס, כל פרוג הוא גורמה. ביחס למקדונלדס, גם פסטה זה גורמה. וביחס לערוץ שתיים, ערוץ 8 הוא גורמה.

 

[kurush]

יש לך משהו נגד פסטה?

 

[אורי ברייטמן]

לא, שי ילין

מרבית חבריי הקרובים הם פסטה.

 

[kurush]

עכשיו גם אתה בקטע של השם?

אם מרבית חבריך הם פסטה, אז אני חתיכת קניבל... אוי, איזו בדיחה גרועה...

 

[אורי ברייטמן]

מה עדיף - שי ילין או קורוש?

אני חושב ששי ילין עדיף. מה זה בכלל קורוש?

 

[cut2]

אני דווקא נורא מתרגש

כשתרבות שאני מחשיב כאיכותית כובשת קהלים רחבים. אגרול היא דוגמא מצויינת לכך - ההתלהבות שלי בטרופיגן (738 איש) הייתה מהעובדה שיש קהל לדבר הזה, כמעט כמו מהמוזיקה עצמה. כיף בשוליים, אבל יותר כיף שיש איתך אנשים שם.

 

[cwazi]

טוב אני אם אוכל זה לא כל כך

יש לי בעיה קלה של טבעונות, אז אם זה אוכל הודי בלי איטריות ביצים ובלי בשר אז אחלה(אבל מה הטעם...). ולעינינו דווקא לי זה מוסיף שזה שייך רק למעטים(למרות שגם לי לא ברור למה זה ככה), שזה מתבטא בכך שכבר מוותרים לשאול "מה אתה שומע?" מתוך ידיעה מראש שזה לא יגיד להם כלום, יש את הפן של הקהילתיות שזה יוצר (738 איש זה לא קהלים רחבים) והנבירה שנצרכת כדי למצוא דיסקים (שאומנם מייעשת לעיתים אבל תודו שבסוף זה הרבה יותר כיף). תחשבו מה היה קורה גם פרוג היה הופך אוי גבלט לעסק רווחי?!