שאלה של חיים
עברו חמישה חודשים ואנשים שואלים אותי אם אני עולה לקבר של אבא,אם אני משוחחת איתו הרבה. אני לא מבינה בשביל מה? הוא ישן,למה שאפריע לו? אני לא חושבת שיש לי מה להגיד לו.זה נכון שלפעמים אני בוכה וחושבת עליו,זה נכון שאני כ"כ מתגעגעת אל אבא שלי,לחבר הכי שהיה לי,לאחד שתמיד היה בשבילי כל חיי ועדיין עולם שלם,אבל אני לא חושבת שאני צריכה לשוחח איתו על כך,או על מה שקורה בחיי ובעולם החיים. שואלים אותי איך אני מתמודדת,ואני אומרת שאין מה להתמודד,זו עובדה,הוא לא כאן ונשאר לי רק להשלים עם זה ולא יותר. מאז שהוא נפטר הייתי רק פעמיים בקבר,לא חושבת שאני צריכה יותר מידי ללכת. בפסח נסעתי לקבר של סבתא,אמא שלו והתרגשתי מאוד.המון שנים לא הייתי שם איזה 13 שנה ואפילו בכיתי מהתרגשות זה היה מעין סגירת מעגל. זה אולי טרי כל העניין הזה,אבל תאמינו לי שאין מה להתמודד,זו עובדה וצריך רק להשלים. הכי מפתיע את הקרובים שלי,זה שאני המשכתי את חיי כרגיל,זה נכון רק שעם יותר מרץ לעשות עוד ועוד דברים. מוזר,כולם חשבו שצריך יהיה לדאוג לי הכי מכולם,אפילו יותר מאמא,אתם רואים שהחיים מלאי הפתעות,צריך פשוט להמשיך לחיות. מתגעגעת1
עברו חמישה חודשים ואנשים שואלים אותי אם אני עולה לקבר של אבא,אם אני משוחחת איתו הרבה. אני לא מבינה בשביל מה? הוא ישן,למה שאפריע לו? אני לא חושבת שיש לי מה להגיד לו.זה נכון שלפעמים אני בוכה וחושבת עליו,זה נכון שאני כ"כ מתגעגעת אל אבא שלי,לחבר הכי שהיה לי,לאחד שתמיד היה בשבילי כל חיי ועדיין עולם שלם,אבל אני לא חושבת שאני צריכה לשוחח איתו על כך,או על מה שקורה בחיי ובעולם החיים. שואלים אותי איך אני מתמודדת,ואני אומרת שאין מה להתמודד,זו עובדה,הוא לא כאן ונשאר לי רק להשלים עם זה ולא יותר. מאז שהוא נפטר הייתי רק פעמיים בקבר,לא חושבת שאני צריכה יותר מידי ללכת. בפסח נסעתי לקבר של סבתא,אמא שלו והתרגשתי מאוד.המון שנים לא הייתי שם איזה 13 שנה ואפילו בכיתי מהתרגשות זה היה מעין סגירת מעגל. זה אולי טרי כל העניין הזה,אבל תאמינו לי שאין מה להתמודד,זו עובדה וצריך רק להשלים. הכי מפתיע את הקרובים שלי,זה שאני המשכתי את חיי כרגיל,זה נכון רק שעם יותר מרץ לעשות עוד ועוד דברים. מוזר,כולם חשבו שצריך יהיה לדאוג לי הכי מכולם,אפילו יותר מאמא,אתם רואים שהחיים מלאי הפתעות,צריך פשוט להמשיך לחיות. מתגעגעת1