שאלה של התייעצות.

touti

New member
שאלה של התייעצות.

הבת מספרת: לאבא יש הופעה במחוץ לעיר והבת ביקשה ממנו להצטרף והוא אמר שאין לו בעיה אם כי הוא חושש ששעת החזרה תהיה מאוחרת מידיי עבורה... והיא מבקשת שאתקשר לאביה לשאול אותו. אני אמרתי לה שעם כל הכבוד אם הוא מזמין אותה לצאת, הוא ירים אליי טלפון, ויש דברים שהם בין אבא לאמאמ והילד לא עומד באמצע כאמצעי תקשורת. דיברתי עם האבא אתמול בערב, היום בבוקר אם הוא רצה שהיא תצטרף היה אומר משהו, מילה. אמרתי לה, שאני מבינה אותה שהיא מאוד רוצה ללכת, אבל יש משהו שנקרא דרך ארץ, והיא לא צריכה להיות באמצע. אם אבא רוצה לקחת אותה לאיזה מקום הוא ירים אליי טלפון וישאל, בדיוק כמו שאני עושה מרימה אליו טלפון לעניין כזה או אחר שנוגע אליהם. לבת יש תכונה של להדחף. הוא לא הזמין אותה, היא הזמינה את עצמה. מה דעתכם?
 

touti

New member
הרמתי טלפון לאבא,

אמרתי לו שהילדה בוכה בחדר, ומה שמארתי לה על התקשורת. הוא אמר שאם היה יכול לקחת אותה הוא בוודאי היה מתקשר אליי ואומר לי. ביקשתי ממנו שילדה בגיל ההתבגרות שידבר איתה להבא דברים ברורים ולא דברים שמשתמעים ל-2 פנים. אמרתי לו שיש בינינו מספיק תקשורת על הילדים בכדי להשתמש בילדה כאמצעי תיווך. העברתי לו את הילדה שיסביר לה. ולילדה אמרתי שזו הפעם האחרונה שהיא מעמידה אותי במצב כזה. התקשורת לכל דבר שקשור בהם עובר בין אמא לאבא, ולא דרך הילדים. אחח אחחח טוב אם הגעתם עד לפה, תודה על ההקשבה:)
 
תותי, לצערי,לגברים צריך להסביר לאט...

כדי שיקלטו מהר. אל תקחי את הדברים כאילו הגברים מבינים לבד. יש ממש לומר להם את הדברים כדי שיפנימו. צריך לומר גם דברים שנראים ברורים כשמש כדי שנוכל אנו הגברים להבין את המתבקש מאיתנו. אסור לקחת אותנו הגברים כמובן מאליו. כאילו שנבין את הדברים לבד.
 

1954טל

New member
אני חושבת שיש לי ,לא תשובה אלא מבט אחר

כל מה שאכתוב יהיה בו מהנסיון שהיה לי עם ילדי,לפני הכל ילדים להורים גרושים הם ילדים רגישים יותר ,ההתמודדות שלהם עם הצעד שההורים החליטו עליו משנה מבחינתם סידרי עולם, כל ילד מגיב אחרת אך ישנם אלו שלעולם יבדקו את הוריהם, האם הם אוהבים אותם ,דואגים להם, הבטחון שלהם מתערער, על אחת כמה וכמה בעולם החרדי בו אחוז הגירושין קטן ברוך השם , האבא בדרך כלל הוא זה שעוזב את הבית מה שעושה אותו אבא נוטש,ובכלל לא משנה כמה הוא מקדיש ודואג לילדיו הוא עזב, הבת הבכורה שלי שהיא כבר אמא בעצמה מעולם לא הפסיקה לבדוק את אביה, האם היא עדיין בעדיפות מול השאר , ומהסיבה הזאת עשיתי לילדי הרבה הנחות ,לעיתים נראה היה שאני מפנקת מידי מחבקת מידי, "נכנעת "לדרישותיהם אבל בתוך תוכי ידעתי שרק בנו ההורים תלוי כל העולם הרגשי שלהם , אנחנו "החרבנו"את הבית ועלינו לשקם, וגם אם המחיר לא נראה לנו באותה סיטואציה,"בת שרוצה להיות עם אביה קצת יותר ממה שקבעתם ביניכם אינה נוהגת שלא בדרך ארץ, אני רואה בזה צורך לגיטימי, אומנם אני חיה במסגרת טיפה שונה משלך אך נפשו של ילד היא אותה נפש ואנחנו כהורים חייבים לדאוג לכל צרכיהם, ,
 
למעלה