שאלה של געגועים....

[איימי המתגעגעת]

שאלה של געגועים....

שלא תבינו לא נכון... אני בפרק ב'... ומרוצה עד השמיים מהאיש שלי. ... היחיסים שלנו... והילדים בכלל... אבל.. יש כמה דברים.. שהשארתי שם מאחור... ולפעמים אני מתגעגעת... לשקט.. לחופש.... כן, גם לפעמים ללבד.... קורה גם לכם?

 

[Noam גורדון]

זה רע להתגעגע ?

 

[דגיגית33]

אז למה...

את לא מביאה קצת קדימה את מה שהושאר מאחור? מנסה קצת...? התחושות שלך לגיטימיות, לא רע להיות קצת לבד, אבל רק קצת.... יכולה לומר לך מהמתרס השני, אחרי יותר משנה לבד.. שקיים אצלי געגוע הפוך..

 

[ד ו ל ה]

../images/Emo13.gif

תחושה מוכרת... הצורך הזה לשקט, לחופש, לפינה פרטית משלי בתוך זוגיות והמשפחה מלווה אותי כמעט כל חיי הבוגרים. עם הזמן למדתי לא להבהל מזה (וחשוב לא פחות ש"הוא" לא ייבהל מזה...

) למדתי להבין שזה לא בהכרח אומר שמשהו "לא בסדר" במערכות היחסים שלי והכי חשוב אולי - למדתי להקשיב לאותו הצורך ולתת לו מקום. זו הסיבה העיקרית לכך שאני מעדיפה בברור (נכון להיום לפחות) לנהל את הזוגיות שלי בבתים נפרדים. דולה (בלילה לבן ושקט...)

 

[ים של אור]

בטח קורה, שיכחה - זה מה שמאפיין

בני אדם. מתרפקים על זכרונות טובים בחיוך משום שזה מעניק הרגשה טובה , לא לטעות, זו אשלייה לרגע, מעדיפים לשכוח רגעים אחרים, הרבה פחות נעימים. הנה ציטוט שקראתי בספרה של מירה מגן ואהבתי: " המראות לוקחים את העין, העין לוקחת את הדעת, והדעת שוכחת את מה שהיא לא אוהבת לזכור" תמשיכי להנות עם ההווה, זה מה שחשוב