שאלה שאלתית

שרון288

New member
שאלה שאלתית

פורום נחמד יש לכם..סתם נכנסתי לבקר..:) רציתי להעלות שאלה- האם רובכם אנשים שהתחתנו כעבור פרק היכרות קצר עם בני הזוג שלכם- או שיש כאן גם אנשים שהיו בזוגיות איזה חמש שנים ורק אז התחתנו- ולמרבה ההפתעה, רק לאחר שהטבעת הונחה על האצבע הם הבינו שזה לא זה? השאלה היא בעצם- יש אפשרות לקום ולהגיד לעצמך "איך לא הכרתי את הצד הזה באופי שלו/שלה" כמה חודשים לאחר החתונה (או יותר), למרות שיצאת עם אדם שנים?
 
שאלה שאלתית...בהחלט.

ראשית יש כאן מכל וכל...כאלה שהכירו ומיד נישאו וכאלה שלקח להם זמן. ובאשר לשאלתך.."מובן מאליו"...מוכר לך צמד המילים הללו? לא עניין של זמן לפני או אחרי החתונה, לא שאלה של ידעתי ,ראיתי או לא ראיתי, לא שאלה של איך לא שמתי לב לפני כן. העניין הוא מובן מאליו...לוקחים את הכל כברור ומפסיקים להשקיע!!
 
לא מוצאת

ת
בין הכרות קצרה וחתונה לבין החיים שאחרי הטבעת... לפעמים לוקח למעלה מעשור שנים לראות שהשתננו ודי!
 

חי בר

New member
אנחנו התחתנו אחרי הכרות של

כמה שנים טובות טובות, וגרנו יחד איזה שלוש שנים. ואני לא מוצא קשר בין תקופת ההיכרות לבין הגירושים כעבור 10 שנים. רוב הבעיות שלנו התחילו כשנולדו הילדות (היום קראתי שיש יותר סיכוי להתגרש לזוגות עם ילדים מאותו המין אז אולי הכתובת היתה על הקיר
) כנראה הרבה דברים השתנו אצל כל אחד מאתנו והתוצאה- תהום שלא הצלחנו לגשר עליה. זה אפילו לא קשור בלגלות "פתאום" איזה צד שהיה נסתר והתגלה אחרי ששמנו את הטבעות, או שאולי בגלל שאיבדתי את הטבעת כבר במהלך ירח הדבש (נפלה לים בתאילנד חיפשנו חיפשנו לא מצאנו, הזמנתי דג לארוחת הערב חשבתי אולי תהיה בבטן אבל גם לא
) או לא יודע מה. אלא שינויים הדרגתיים, שגרה קשה מנשוא, מעגל קסמים שלא הצלחנו לצאת ממנו. היום הייתי עושה דברים אחרת, אולי לפחות בפרק ב' לא ליפול לאותם בורות ולחזור על אותן טעיות...
 

a n a t i 3 3

New member
נחמד לך הביקור... ../images/Emo24.gif

במקרה האישי שלי... היינו חברים שנה וחצי לפני החתונה, כולל מגורים משותפים. הבנו שזה לא זה רק אחרי שמונה שנות נישואין. לא חושבת שחברות של חמש שנים היתה מונעת את פרוק החבילה.
 
אולי הייתה מונעת חתונה ?

אבל גם לא בטוח.....כפי שכבר נאמר, זה גם תלוי באיזה גילאים מדובר...הרי בגילאים מוקדמים וללא ניסיון זוגי לפני כן, אנחנו חושבים ורואים דברים מסויימים ולאחר התבגרות וניסיון בחיים ביחד כעבור כמה שנים, אנחנו באופן טבעי משתנים ופתאום גם רואים דברים אחרת (גם את אותם דברים שראינו קודם כחברים) רק הם נראים לנו אחרת ואז השאלה היא האם אנחנו אוהבים אותם אצל הבן/בת זוג, יכולים להתפשר עליהם (כי בסה"כ טוב לנו) או פשוט לא יכולים לחיות איתם במצב ובמסגרת הקיימת. וגם מתווסף מרכיב מאד קריטי....השיגרה, "מובן מאליו" ועוד ... הגיל הוא גם מרכיב חשוב שמשנה אותנו ואת ראיית עולמנו.
 

a n a t i 3 3

New member
מסכימה איתך, במקרה שלי אני בטוחה

שהגיל הצעיר שבו התחתנתי, בת 21
"תרם" לאי ההצלחה.
 

d a n i e l s 5

New member
את יודעת מה....

ככה חושבת לי.... למה "אי הצלחה"..... למה לא לחשוב ש....8 שנים + שני ילדים מקסימים .....זה סוג של הצלחה. אז נכון....זה לא לכל החיים....אבל ראבק...8 שנים היה טוב.....וטוב הוא הצלחה. ככה עברה לי מחשבה (כל זה כמובן בהנחה שלא סבלת כל אותן 8 שנים).
 

jesie12

New member
יצאתי עם הגרוש שלי 5 שנים

הייתי נשואה 17 שנה אי אפשר לצפות התנהגות במצבים מסויימים הכל התחיל כשנולדו הילדים, אחרי הלידה של הגדול עזבתי עם התינוק (לפני ברית) והלכתי להורים..אחרי שבועיים חזרתי הביתה.. בהריון של הבן הקטן חטפתי את הבוקס הראשון שלי..ומשם הבנתי שזה לא יכול להימשך...
 
צר לי לשמוע......../images/Emo140.gif

בכל מקרה, צר לי לשמוע סיפורי אלימות...זה פשוט נורא...זה משהו שבאמת באמת אי אפשר לחיות איתו . טוב עשית אחותי ששמת לזה סוף !
 

asafgery

New member
תשובה תשובתית

אני נשאתי לאחר הכרות ומגורים ביחד במשך שנתיים וחצי. זאת בהחלט תקופה מספקת כדי להכיר את בת הזוג. הכרתי את רב הצדדים באופי שלה. לא היו הפתעות, סתם לא הייתי מחובר לעצמי והחלטתי להתחתן עם מישהי שאינה מתאימה לי והקשר לא עלה יפה. נראה לי ששאלתך באה מתוך התלבטות פנימית שלך. בשנתיים האחרונות נברתי, חפרתי, חקרתי, שאליי, חיפשתי ומצאתי דבר אחד קטן: באהבה אין חוקים. ישנם זוגות שחותנו בשידוך בגיל 17 במדינה זו או אחרת ולא הכירו זה את זו לפני כן, שחיים חיי נישואים מאושרים ואוהבים עד שהמוות מפריד ביניהם. לעומתם ישנם זוגות שמתחתנים לאחר שנים של הכרות וזה לא הולך. יש גם מקרים בהם האהבה פתאום בורחת לה אחרי כמה שנים ולא נשאר ממנה כלום. כל רעיון הזוגיות לאורך שנים הוא מאד בעייתי, רובנו לא בנויים לזה - ולראיה אחוזי הגירושים, הבגידות, והנישואים הלא מאושרים הגבוהים.
 
יצאנו כמעט שנתיים

ידעתי בדיוק מי הוא והתעלמתי... או שסתם הייתי צעירה ולא חשבתי שבעתיד זה יפריע לי. מסתבר שכן... בכל מקרה, לא מצטערת
 

d a n i e l s 5

New member
16 שנים אחרי....

מה שהיה סבבה (והיה סבבה)....הפסיק להיות סבבה..... וכל אחד המשיך לדרכו. הכי פשוט.
 

שרון288

New member
הבנתי...

התגובות שלכם בהחלט הפתיעו אותי, אני חייבת לומר... בעיקר הבנתי שאנשים משתנים, ולא ניתן לעשות שומדבר בנידון..כך שאין ערובה לשומדבר. לא משנה כמה ננסה להכניס את הקשר למשוואות מסויימות (איך הוא מתייחס לבע"ח, כמה הוא אוהב, ניסיון שהיה לו) כדי להבטיח אחוז קטן יותר לפירוק החבילה- זה יכול עדיין לקרות... אם אני באמת מנסה לפשפש בזכרוני, אני יכולה להזכר בחברות נפש שהיו לי כמה שנים, והיום אני מרגישה כל כך שונה מהן, חסרת קרבה כלשהי- כי שתינו אנשים שונים כיום עם צרכים שונים... זה קצת עצוב הצורך האנושי הזה לנסות להתלות בכל מיני עיצות של אחרים שבעיקר לא יכולות לעזור לנו מלחזור על אותם משגים- ואולי, בהקשר הזה- לא משגים- אלא תהליכים בחיים שהם בלתי - נמנעים... =============== אין חכם כבעל ניסיון
 

d a n i e l s 5

New member
יפה לך התובנה...

כמו שכתבת "תהליכים בחיים " משתנים.... ובעיקר לא לנסות להכניס את החיים שלך ל"משוואות" של אחרים.
 
למעלה