שאלה שאלתית...

[אמא של קרן]

יפה!

אצלנו בגן מדגישים שחכמה זה לא תחרות
ויש אצלנו בגן המון ילדים חכמים. יש גם חריגים - כמו ילד שכבר קורא, ורצוי אנציקלופדיות. היופי במסגרת הגן זה שהיא לא מכריחה את הילדים להוכיח כל הזמן שהם חכמים, הכי חכמים וכל מה שהם יודעים שם בכיס הקטן את כל האחרים. הגן מאפשר לילד להיות ילד, גם אם הידע שלו עצום. הוא יכול לשחק, להשתטות, לעשות גם דברים פשוטים, רגילים, באנאליים וקלים. ואם לא בגן, אז מתי? נכון, יש ילדים שהפער בין היכולת השכלית שלהם לגיל הרגשי שלהם הוא עצום. אני מאמינה שזהו אחד הקשיים הכי רציניים אצל ילדים מחוננים, אבל המוכשרים שבהם יודעים לנווט ולא מדלגים על גיל חמש רק בגלל שהם יודעים לקרוא כמו בן 8. ילדות היא דבר נפלא וכל כך קצר.

יפה!
גם אני מנסה ללמד את הבת שלי שכל אחד מוכשר על פי דרכו וכל ילד מבטא את יכולותיו וכישוריו בדרכים שונות. נכון גם שהילדות היא קצרה מדי, אבל אצל רובנו יש לדעתי מקום שתמיד נשאר ילדותי, לטוב ולעתים גם לרע...