שאלה, שאלות....

[rty11]

זה כתוב למעלה.

למה את צריכה לשאול? זה כתוב למעלה, בכתובת של הדפדפן- 69.

 

[אמיר96]

את מדברת שטויות

 

[שריברי]

טוב....

מצטערת על חוסר היחס בזמן שאתם פרצתם כאן בויכוח סוער, פשוט הייתי עסוקה ביומיים האחרונים בלטוס מארה"ב לכאן. (10 שעות של שאלות פילוסופיות...במטוס). alady insane - תודה קודם כל על התגובה, ובאשר אליה - אני באה מרקע חילוני מאוד, אולי אפילו קצת קיצוני, אין בי שום זיקה לדת (לצערי או לא אני לא יודעת, ככה גדלתי ואין לי כוונות לשנות את זה). אני מאוד מכבדת אנשים שמאמינים ובכלל, כל אדם שאינו פוגע בי ואינו כופה עלי את אמונתו (והיו שניסו), ואיני "כופה" את חילוניותי על אף אדם. אני מאוד "שמחה" עבור המאמינים שיש בידם התשובה, ובמקום כלשהו הייתי שמחה אם לי היתה התשובה, או לפחות חוסר החיפוש הזה אחר האמת שאיננה מגיעה, בכל אופן לעת עתה אני מהרהרת בשאלות אלו, בידיעה כמעט גמורה שאין עליהן תשובה, אך עצם המחשבה מעוררת בי עניין וממלאת בד"כ שעות רבות של שיחות קולחות ומעניינות. חייבת להתייחס לעניין הגיל, ולומר לך שלא היתה מאושרת ממני אם הייתי יודעת שאחותי שכרגע נמצאת בפיתחו של גיל ההתבגרות, היתה מתעסקת ולו רק מעט, בשאלות המעניינות (והחשובות?!) האלו, מאשר בשאלה החשובה לא פחות מבחינתה - האם נישואיה החדשים של בריטני ספירס יחזיקו מעמד?! תמשיכי להרהר, לחשוב, להנות מהפעלה של המוח ושל הרגש. ty11 - מעניין אותי לדעת איפה ישנו דף ההסבר שכותב בדיוק איך אתה בכל גיל כרונולוגי - תינוק לא מבין, גיל 25+ - אתה מבין שאתה לא מבין, ומה שבאמצע - אתה לא מבין וגם לא מבין שאתה לא מבין. זה מעניין, ומעורר בי את השאלה "האם אני בסדר" - אני בת 23 ועוד לא התחתנתי - האם אינני מצייתת לחוקים? ובקיצור, בהשמטת הציניות (שעוד תגלה שיוצאת ממני מבלי משים אז אל תיעלב) - אני לא חושבת שיש גיל כרונולוגי לדברים מסויימים, אני מכירה ילדים בני 14 שחושבים מחשבות של "גדולים" ואני מוצאת שהשיחה איתם מעניינת פי כמה וכמה עם "גדולים" בני 50 שבעיניי הם על גבול הריקנות מתוכן, כי כל מעייניהם בחיים הם הבגדים, הכסף, המעמד והפלאפון החדש שיצא עם המצלמה בפנים... וסתם שאלה קטנה - אתה לא בן 18?!?! לפי ההוראות שלך - גם אתה עדיין לא מבין שאתה לא מבין. בכל אופן, ענילי לך על עניין אחר שכתבת לי בשירשור המתאים. מתחיל להיות לי כיף כאן....

 

[rty11]

דף הסבר.

זה דווקא נראה לי מאוד פשוט וטרייוויאלי. תינוקות באמת לא מבינים כלום. לאחר מכך כשגודלים קצת, נמצאים תמיד בתהליך של למידה, רכישת תובנות, וזה נראה אז טפשי לשבת ולהתפלא, כשאפשר להבין הכל. בגיל הזה זה לא שייך להתפלא מהדברים שאין מבינים, כי בטוחים שהכל הוא בר הבנה. אחר כך, בגיל מבוגר יותר, מבינים שבעצם לעולם הם לא יבינו, ואז מגיעים חזרה לפליאה אבל ממקום הרבה יותר אמיתי. ממקום שאומר שאני יודע את ידיעותי, ואני יודע גם מהם הדברים שאיני יודע. ולא שאני לא יודע כלום, כמו תינוקות. מבוגרים חוזרים להתפלא, אבל מדברים רציניים, כמו אלוקים וכאלה, ולא רק מצעצועים כמו תינוקות. בת 14 שמדברת על "החיים" זה לא טבעי. מתי יהיה לה משבר גיל הארבעים? לפני הצבא??

 

[ahboaz]

צא ולמד...

"לעיתים, בעיות תקשורת בין הורים לפעוטות נשמעות להדיוטות כאבסורדיות, כי מה כבר יכול להלחיץ פעוט בן חודש, שבקושי למד לחייך, ואילו מתחים עשויים להעיק על כתפיו הרכות עד כדי כך שלא יסתדר עם הוריו, העומדים 24 שעות לפקודתו ומשתדלים להשביע את רצונו בכל דרך? קשה להאמין, אבל במהלך שנתיים וחצי של פעילות המרפאה, ראו ד"ר קרן ואנשי הצוות קרוב ל002- ילדים, מגיל אפס עד שלוש. מדי שבוע יש פנייה חדשה, וזו ההוכחה עד כמה הצורך קיים. מרבית ההורים לא פונים מיוזמתם, אלא מופנים על ידי אחיות בתחנה לבריאות המשפחה, המיומנות לאתר בעיות מסוג זה בשלב הראשוני שלהן." http://www.emama.co.il/babies/index.asp?id=34&cat=2 אילו היית סרקסטי, היו דברייך מבריקים. אבל הציניות שלך פוגמת בטיעוניך.

 

[ayeletgo100]

ואגב...

להיות דתי לא פותר הכל. גם לאדם דתי, בהנחה שהוא אדם חושב, ושהוא לא פוחד להודות בכך בפני עצמו, יש הרבה שאלות קיומיות שעולות מהדת ולעיתים גם סותרות אותה. (ואם יש לכם זמן לקרוא - נסו את קירקגור למשל.)

 

[rty11]

את מדברת שטויות.

את בלבלת לגמרי את מה שאמרתי. בעניין הביטחון שצריך למצוא- אלוקים הוא לא פתרון זול אלא הוא פתרון אמיתי. כאשר לא מבינים את השפה בה מישהו מדבר אלינו, זה עוזר כשלפחות יודעים מיהו המדבר. גם כאשר לא מבינים את העולם, אם מתקשרים באמת עם אלוקים, אז האחיזה שלנו בעולם יכולה להיות רפויה יותר, אנחנו לא צריכים להילחץ ויש לנו ביטחון. זה הרעיון הכללי. עכשיו, יחסית לזה, פתרונות אחרים הם זולים יותר. אני אומר "זולים" אבל אני תכוון יחסית לאלוקים, לא בהקשר היותר נפוץ של "זולים". יחסית לאלוקים הכל זול. גם אהבת אמת וגם חברות כנה. בכל מקרה, הכתיבה שלך מרתקת.

 

[דני ודובי]

הגיע הזמן

שתבין כבר אין אלוהים. מעולם לא היה ולעולם לא יהיה. תתעשת.

 

[rty11]

אתה מדבר שטויות.

אין כזה דבר "אין אלוקים". לאן אתה חושב שהוא הלך כשאתה אומר שהוא לא נמצא? הרי הוא לא יכול להיעלם. אין לו מקום אחר ללכת אליו.

 

[elirand2]

משהו לוקח את השטויות שלך ברצינות

סוף סוף אנשים לוקחים אותך ברצינות כי השטויות שלך לאט לאט הופכות לשטויות יותר שטויות מהקודמות הכבוד אליך התחיל שהבינו שיש פה באמת משהו "חריג" והכבוד אליך יעלם ברגע שיופיע ה"חריג" הבא ויתחיל לדבר שטויות יותר שטותיות מהשטויות שלך. אין-סוף לשטויות ולאנשים שמחפשים אותם. *אפילו שעועית ירוקה נשמעת יותר טוב מהשטויות שלך

 

[שריברי]

אוקיי

אז קודם כל ולפני הכל - אני הבנתי בדיוק למה התכוונת, ולמרות שאני אינני מאמינה בכלל - לעולם לא הייתי קוראת לאלוהים "פתרון זול" אני התכוונתי לכך שאמרת שיש אלוהים וכל השאר (כל השאר) הוא פתרון זול. לעולם לא הייתי אומרת על אלוהים "פתרון זול" מפני שאני יודעת שאימרה שכזו פוגעת באנשים שמאמינים, ובכלל - אין זה פתרון זול בכלל, אם הוא מהווה פתרון לכ"כ הרבה אנשים. מקווה שהבהרנו את זה. אני מסכימה עקרונית עם כל מה שאתה כותב (חוץ מ"את מדברת שטויות"...) על הפתרון הזה, ואני באמת חושבת שבאין פתרון מובן - נחמד יותר למצוא משהו מוחלט שאין עוררין עליו רק מעצם זה שהוא אמר ככה. אם זה נכון או לא? אני לא יודעת. ברור לי רק שזה מסב הרבה נחת למאמין. ואם זה נכון או לא? שוב אינני יודעת, שהרי התשובה לא ניתנת, אלא רק מוצגת עם סימן קריאה בסופה ולא עם סימן שאלה... זה כבר פתחו של שירשור ודיון חדש. אני מקווה שהאמונה מחזקת אותך ועונה לך על שאלות, תודה על התגובות, ואני מקווה להמשיך לכתוב לך תשובות מרתקות ולקבל תגובות מעניינות לא פחות.

 

[דני ודובי]

אמונה גם

מקבעת אותך בסד של תקנות חוקים ותפיסות. אחת ממטרות הפילוסופיה הינה לשחרר אותך מאלו או לפחות לתת לך כלים על מנת שתוכלי לזהות אותם. בכל מקרה יש לך בחירה מה לעשות. יום טוב וחג שמח. אגב - גם אם זה פוגע באנשים , האמת שאין אלוהים - זה לא אומר שצריך להצניע אותה.

 

[rty11]

על קיבועה של האמונה.

בנוגע למעשים- לכל השקפת עולם תהא את הגבולות שלה- את הדברים אותם היא תאסור, ואת הדברים אותם היא תוקיע. לכן מבחינה זו, הדת לא המציאה את הגבולות- היא רק קבעה גבולות חדשים. ובנוגע לחשיבה- יש רק אקסיומה אחת לאדם הדתי והיא שצריך להתיחס לאלוקים. בכל שאלה אחרת השאלות פתוחות, ואף אם מבחינה מעשית התשובות מצומצמות, הרי שחופש המחשבה נותר בעינו. זה שיש דתיים טפשים ובורים, וגם דתיות טפשה ובורה, זה לא אומר הרבה. יש גם חילונים טפשים וגם חילונות טיפשה. הטיפשות והבורות מגיעה לא מהדת אלא מהעולם. וגם אם האמונה הייתה מקבעת את המחשבה, יש דברים שחשובים יותר מאשר חשיבה חופשית.

 

[ayeletgo100]

עם כל הכבוד...

אין לך מונופול על האמת. זה בכלל לא משנה אם "יש" או "אין" אלוהים. אם מאמינים בו - הוא קיים. אם לא -לא.

 

[rty11]

הבהרה.

קודם כל, אל תדאגי. אני אמנם מאמין. אבל אני לא שביר. ואם מישהו יגיד שאלוקים הוא פתרון זול, זה לא יעשה לי משבר באמונה, וזה לא יפגע יותר מדי ברגשותי. אני לא רב ראשי או משהו שצריך להתעקש על נקודות כאלו. אבל חשוב לי מאוד להבהיר, שעם זאת שאלוקים הוא פתרון טוב ואמיתי לבעיה, לא הבעיה היא זו שדוחפת לעבודת ה'. עבודת ה' לא באה לפתור את רגשותיו של האדם, ואלוקים לא נוצר רק כדי לפתור את סבכיו הנפשיים של המאמין. צריך לעבוד את אלוקים כי הוא אלוקים, כי הוא בורא העולם. כי במילא תמיד נעבוד מישהו, אז כדאי שלכל הפחות זה יהיה מישהו רציני. אם דרך זה נפתרות בעיותיו של האדם- סבבה. אבל גם אם בדרך זו האדם נכנס לבעיות גדולות הרבה יותר (מה שגם נכון בדת)- זה אולי לא סבבה, אבל עדיין צריך ללכת בדרך זו.

 

[hikok]

היי שריברי

וגם "...לשמור על האני שלי, האמיתי שלי, שלא נכנע לכסף, ליופי החיצוני, אבל להישאר... לפעמים לבד." זה ללכת עם הזרם (העדר) כי ככה לימדו אותנו להאמין , אמונות מאד ישנות וותיקות אמונות כמו שצריך להיזהר מהחיים , להימנע מהנאות , שכסף מקלקל לימדו אותנו מוסר חברתי עד ששכחנו מוסר פנימי לימדו אותנו שתשוקה ומין זה מסוכן, שזה לא מכובד זה מה יש באנו לחיים עבור החוויה ,ההנאה ,עם התשוקה לגלות הכל מותר , ומה שאסור זה מה שלימדו אותנו או שלימדנו עצמנו בדרך יום קסום באהבה סיגל

 

[שריברי]

לקח לי הרבה זמן

וגם עכשיו אני לא בטוחה שירדתי לחלוטין לסוף דעתך והבנתי...(עדיין קצת עפופה מהטיסה), אבל אני אנסה. אני מסכימה שברמה העקרונית (והעקרונית בלבד) לימדו אותנו לא ללכת עם הזרם, אבל מה שקורה בפועל הוא שכמעט כולם הולכים עם הזרם, עם הכסף, המעמד, העושר (שמקביל אצלם לעתים לאושר). אותי לא לימדו להיזהר מהחיים, להימנע מהנאות, מתשוקה, מסקרנות ומגילוי, אך ככל שאני צועדת במסע אל הגילוי של הנאות החיים אני מגלה, שהנאות החיים אצל רוב האנשים - אצלי זו הריקנות, ובעצם מה שאני מחפשת זה כן את המוסר הפנימי (זה שלימדו אותנו לחיות לפיו אבל הרוב לא מיישמים), הכנות, האהבה הכנה, וכל אלו שהם מצרכים נדירים בשוק חיינו. הבנת אותי? אני מקווה שכן, ויותר מכך מקווה שהבנתי אותך... שיהיה לך יום מקסים. ותודה לך, שרי.