טוב, יש מן האמת בדבריך
ואני מניח שענית במידה רבה על השאלה שנשאלה. אבל למה להתקיף? כבר אסור לשאול? אגב, בשביל התל אביבים כמה מטר מזרחה (ודרומה) זה יוצא ירושלים. אלוהים, כידוע, הבטיח על פי התורה את הארץ לאברהם יצחק ויעקב. לגבי אברהם, אפילו המוסלמים יסכימו איתנו, והנוצרים מן הסתם יסכימו גם לגבי יצחק ויעקב. ירושלים זה כבר סיפור קצת אחר. מצד אחד אפשר לומר שהוא מתחיל מבחינתינו כשדויד קונה את הגורן מארוונה היבוסי. מצד שני המסורת מייחסת את הר המוריה של עקידת יצחק להר הבית. ירושלים (ירושלם) למיטב ידיעתי לא מוזכרת בתורה בשם זה. בתקופת ההתנחלות עד דויד, המקום מוחזק על ידי העם היבוסי הקטנטן והשבטים השכנים יהודה ובנימין לא טורחים לכבוש אותו. אפילו שאול שיושב כמה קילומטרים משם, לא טורח לגרש את קומץ היבוסים שחיים בעיר, שקרויה אז עיר יבוס. לגבי המוסלמים. דבר ראשון ברור שאנחנו היינו קודם. עיר דויד זה כבר לפני כ 3000 שנה, והאיסלאם מתחיל לפני קצת פחות מ 1400 שנה. דבר שני, נראה שירושלים קודשה על ידם בגלל: 1. מסיבות פוליטיות. השליט שהחזיק בפלשתינה באותו זמן הוא לא זה שהחזיק במכה ומדינה, והוא היה זקוק לעיר קדושה משלו. 2. לירושלים כבר היה עבר כעיר קדושה (ליהודים). מצד שני, גם למוסלמים יש שלל מסורות על קדושת ירושלים ובראשן המסע הלילי של מוחמד ממכה לאל-קודס על גבי בהמתו המכונפת. מה שאולי יכול להצטייר כמצער מבחינתינו זה שבמהלך מאות השנים האחרונות עד המאה ה-19, לא מצאו היהודים את ההזדמנות להגיע בהמוניהם לפלסטינה הזנוחה. אבל צריך לזכור שמדובר בדרך כלל בחבל ארץ זנוח בקצה האמפריה העותמנית, נתון לחסדיהם של קבוצות בדואיות אלימות, ושל ממשל עותמני מושחת. אז מי אני שאבוא בטענות למישהו.
