ממממממממממ לא בטוח...
ראשית כל- לגבי אכילת החזיר. כמה שידוע לי, לא מצוינת במקרא מצווה שאוסרת על אכילת חזיר. אבל גם אם כן (אני פשוט לא בטוח בזה)- האיסור על אכילת חזיר נבע מחשש להרעלה. כמה שהבשר הזה טעים ומשובח (לא שאני יודע..
) ככה הוא מתקלקל מהר. בעבר, כידוע לכולנו, לא היו מקררים או מקפיאים, לכן יצא פסק הלכה שאסר אכילת חזיר, שבא כתוצאה מדאגה לבריאותו של העם היהודי.
וטוב שכך. ועכשיו, למי שעוד לא יודע, יש בכל בית מקרר. והמסקנות מוזמנות להתקבל. לגבי יום השבת- למה המצווה הזו יוצאת כנגד השכל הישר? בלי קשר לבריאת העולם, האין זה הגיוני שלאדם יהיה יום מנוחה קבוע? לא רק בתרבות שלנו הייתה שבת, ליתר דיוק, אפילו אצל הבבלים היה יום שנקרא "שפטו" (מוזר כמה שזה דומה בצליל- SHAPATO) שהיה יום מנוחה קבוע. לגבי שנת השמיטה- אולי זה גורם נזק לחקלאות, אבל זה מאוד הגיוני לתת לאדמה לנוח שנה ולאגור מחדש את אוצרותיה על כל הדשנים הטבעיים והמינרלים. אין כאן שום דבר שיוצא נגד ההגיון הפשוט. ולבסוף, לגבי שחיטת הפרה האדומה- כל תרבות בעולם העתיק הייתה צריכה סמלים. בדיוק כמו שבית המקדש היה לאדם בלבד, ולא שימש כמשכנו של אלוהים, כך גם אותו אדם היה צריך סמלים מסוים כדי להביע מצבים ודברים שונים בחייו. בין אם זה עגל זהב, פירמידה, צלב, שחיטת פרה או תרנגול, רחצה במקווה, עליה לרגל למכה, או הדלקת נרות. הכל סמלי- הכל בא לשרת את הפסיכולוגיה שלנו, כדי שלנו יהיה נ-ו-ח. כן כן, אפילו המצוות והפסקים שמגבילים אותנו, נוצרו ע"י אנשים חכמים שרצו להכניסנו למסגרת, עצם ההגבלה היא האמונה. עצם אי- העשיה נובעת מאמונה שנובעת מאי- העשיה. מעגל קסמים שכזה. ולבסוף, אני מסכים איתך שזה מדהים איך נשמרו הדת, התרבות והמסורת שלנו. אבל לדעתי העניין נובע משתי סיבות- 1. הגלות- עצם היותנו מפוזרים בכל מקום גרמה לכך שגם אם במקום אחד פגעו בדת שלנו, ו"השכיחו" אותה מפני היהודים באזור ההוא, תמיד היא נשארה באיזורים אחרים, כי ידם של ה"משכיחים" לא היתה ארוכה כל כך על מנת להגיע לכל מקום. 2. התנ"ך- אם לרגע נתעלם מהדת עצמה, מקדושת התנ"ך, ונתייחס אליו כאל ספר. לא ספר פשוט, ספר מדהים, ספר שמלמד אותך אינספור דברים, ספר- דעת. זה היה, יש ויהיה ה- ספר של כל העולם. תביני, אנשים צריכים להאחז במשהו. הם צריכים, כאמור, סמל. הם צריכים תקווה והם צריכים לדעת שמשהו עומד מאחוריהם ומגן עליהם. מאז ומתמיד הספר הזה היה ספרו של העם היהודי. ואין ולא היה יהודי אחד בכל העולם שלא ידע על התנ"ך. אם ניקח את העובדה הזו, ונשלב בה אלמנטים פסיכואנליטיים וסוציולוגיים, הרי זה יהיה ברור שבעיתות משבר ומצוקה יהודים ידבקו בתנ"ך, כי זה מה שהם מכירים, ובעיקר- זה מה שהם לא מכירים, זה מה שנסתר מהם, הדת, לכן תקוותם בזה. אז נכון, להרבה יהודים היה קל יותר להתיוון או להתאסלם ולשכוח מהתנ"ך, והם אכן עשו זאת, אך אלה שנשארו דבקים למסורת, ולאו דווקא לדת עצמה- הם אלה שנשאו על כתפם את נס השרדותו של העם היהודי. ואם נתייחס לשואה, שהרי זה הנושא של הפורום הזה, כמה אנשים התפללו בעומדם במקלחות במיידאנק? כמה אנשים סיכנו את חייהם ושמרו איתם ספר תנ"ך תוך מנוסתם מהצורר הנאצי? יהיו כאלה שיחשבו שאני סותר את עצמי באומרי דברים אלה, אבל תבינו- פסיכולוגיה. פסיכולוגיה ושוב פסיכולוגיה. הכל בראש שלנו. ולמה? כי אנחנו זקוקים לזה. מתישהו איפשהו במרוצת הזמן זה התגבש, זה שונה, נתווספו לזה אינספור פירושים וספרים חיצוניים, זה עדיין מתגבש, וזה עדיין משתנה- ואנשים דבקים בזה כי זה מה שהם גדלו עליו, וזה מה שהם מכירים. והם לא יכולים להכיר במציאות אחרת, בה כל ה"אני מאמין" שלהם הוא קצת אחר. אני חושב שאני זה שצריך להגיד "סורי על האורך"... *מצטער אם יש טעויות, כתבתי מהר.. יום טוב לכם, ליאור
ראשית כל- לגבי אכילת החזיר. כמה שידוע לי, לא מצוינת במקרא מצווה שאוסרת על אכילת חזיר. אבל גם אם כן (אני פשוט לא בטוח בזה)- האיסור על אכילת חזיר נבע מחשש להרעלה. כמה שהבשר הזה טעים ומשובח (לא שאני יודע..
