הורדת שירים בחשבוניית חרוזים
אני לא חושב שצריכה להיות בעיה מיוחדת להתאים תיאוריות מוסר פילוסופיות לכל בעיה מוסרית שהיא. השאלה היא, אם התשובה שתתקבל תהא מספקת. אפלטון ואריסטו שמו את הדגש על העושה ולא על המעשה. הגישה שלהם היתה לכוון אדם על מנת שיהא מיושב בדעתו - והוא יהיה האדם המוסרי. כך שהם, ככל הנראה, היו מפנים אותך לאדם המוסרי, או שהיו אומרים - היה אדם מוסרי ואז תדע. לא בטוח שהתשובה הזו תספק אותך. מהצד השני ישנו קאנט, המציע את הציווי הקטגורי לבחינת מעשים. עצתו היא, נהג על פי החוק הכללי. מתי מעשה אינו בהתאם לחוק הכללי? כאשר הוא נובע מסתירה ברצון. כיצד מזהים סתירה ברצון? אם המעשה מרוקן את הנעשה מכל תוכן. כך, למשל, הפרת הבטחה מכילה סתירה, שכן מושג ההפרה מרוקן את מושג ההבטחה מתוכן. כנ"ל לגבי אמירת שקר ונראה לי שגם גניבת רכוש. האם הורדת שירים טומנת בחובה סתירה ברצון? האמת היא, שאני לא יודע. ניסיתי לחשוב על האם "מניעה מיוצר של תמלוגים על יצירתו" הוא סתירה, והדבר לא נראה לי פשוט. אך אל חשש - קאנט הציע מבחנים נוספים. כך למשל, הוא הציע שננהג בבני אדם כתכליות, ולא כאמצעים בלבד. כאן הפתרון נראה לי פשוט יותר: שימוש ביצירתו של אדם מבלי לתגמל אותו על כך נראה לי, על פניו, כהתייחסות אל אותו אדם כאמצעי להנאתך בלבד ולא כתכלית. הדיון הקצרצר הזה בקאנט אינו ממצה, וניתן להעלות עוד טיעונים לכאן ולכאן. תורת המוסר התועלתנית (אם תשאל אותי - לא מדובר בתורה ולא במוסר, אבל ניחא) תבקש לבחון כמה אושר (הנמדד במונחי תועלת או הנאה) תביא כל אופציה (או, לחלופין, כמה סבל כל אופציה תגרום). כלומר, כאשר אתה מבקש לדעת האם להוריד שירים זה מוסרי - צא ובחן האם הורדת שירים גורמת ליותר הנאה, או שמא יוצרת יותר סבל. איך מודדים דבר כזה (או אושר וסבל בכלל) - אין לי מושג. ייתכן ותוכל להציג תחשיב שיצדיק הורדת שירים באינטרנט. לדעתי, הדרך הטובה ביותר להצדיק את הורדת השירים היא תוך תקיפת מושג זכויות היוצרים, או, אם תרצה ללכת על האופציה הקיצונית ביותר האפשרית, על שלילת רעיון הרכוש הפרטי. ראה נא כיצד רעיונות אלו מתיישבים עם תפישת עולמך הכוללת - ואם לא, אולי מוטב שתמנע מלעשות כן?
