שאלה קצת מוזרה

מצב
הנושא נעול.

גלי88

New member
שאלה קצת מוזרה

שאלה קצת מוזרה
אני מעוניינת לחזור לטיפולים תוך כמה חודשים אבל יש לי מין הרגשה שאני "דוחפת" את מאי ורון לפינה. כשיהיה לי עוד ילד לא יהיה לי את הזמן בשבילן (גם ככה אין לנו הרבה זמן יחד) ואני מפחדת שילד נוסף יתפוס את מקומן. הן נלחמות כל הזמן עליי ועל הנוחכות שלי איתן ואני מרגישה שאני כאילו מזניחה אותן אם יהיה ילד נוסף. מפחדת שהוא יתפוס את מקומן ושהן יפגעו. מוכר למישהי?
 

ס ת י ו 3

New member
שאלה לא מוזרה בכלל

שאלה קצת מוזרה
אני מעוניינת לחזור לטיפולים תוך כמה חודשים אבל יש לי מין הרגשה שאני "דוחפת" את מאי ורון לפינה. כשיהיה לי עוד ילד לא יהיה לי את הזמן בשבילן (גם ככה אין לנו הרבה זמן יחד) ואני מפחדת שילד נוסף יתפוס את מקומן. הן נלחמות כל הזמן עליי ועל הנוחכות שלי איתן ואני מרגישה שאני כאילו מזניחה אותן אם יהיה ילד נוסף. מפחדת שהוא יתפוס את מקומן ושהן יפגעו. מוכר למישהי?
שאלה לא מוזרה בכלל
אני חודשיים וחצי לפני לידת הילד השלישי ומה אני אגיד לך, פגעת בול!!! גם אני לפני הטיפול הנוכחי מאד התלבטתי בנושא ואפילו אמרתי שלנו "בנות הטיפולים" עם ילדים הרבה יותר קשה להחליט על תוספת למשפחה. כי אנחנו צריכות לתכנן את זה לפרטי פרטים ולהחליט שהחודש הולכים לטיפול. לעומת נשים אחרות שמחליטות להביא לעולם עוד ילד אבל כל מה שהן עושות זה להוציא טבעת או להפסיק גלולות וכשזה בא, זה בא. זה יותר קל (רק זה?
) כי נותנים לטבע להחליט. חייבת לספר לך שיש אמהות שלוקח להן זמן להחליט על ילד שני כי הן לא מבינות איך אפשר לאהוב עוד ילד. אבל אנחנו, שיש לנו כבר שני ילדים יודעים שזה אפשרי, נכון? אז גם חלוקת הזמן בין שלושה ילדים אפשרית. הסירי דאגה מליבך, את לא תדחקי אותן לפינה. כל אחד יקבל את שלו (גם אם זה קצת פחות בזמן) וכ-ו-ל-ם יהיו מאושרים. מבטיחה לך!!! הרגשות שלך טבעיים ומובנים, אבל ברגע שיהיה תינוק/ת חדש/ה בבטנך, את תשכחי מכל זה ולא תביני איך בכלל התלבטת. לפחות כך אני מרגישה. בהצלחה!!!
 

hope13

New member
מבינה מאוד...

שאלה קצת מוזרה
אני מעוניינת לחזור לטיפולים תוך כמה חודשים אבל יש לי מין הרגשה שאני "דוחפת" את מאי ורון לפינה. כשיהיה לי עוד ילד לא יהיה לי את הזמן בשבילן (גם ככה אין לנו הרבה זמן יחד) ואני מפחדת שילד נוסף יתפוס את מקומן. הן נלחמות כל הזמן עליי ועל הנוחכות שלי איתן ואני מרגישה שאני כאילו מזניחה אותן אם יהיה ילד נוסף. מפחדת שהוא יתפוס את מקומן ושהן יפגעו. מוכר למישהי?
מבינה מאוד...
ראי שרשור מלפני כמה ימים... בנות כמה הבנות? אני מניחה מהשאלה שהן תאומות ואכן כהורים לתאומים אנחנו יודעים עד כמה הילדים צמאים לזמן אמא אישי ואיכותי וגם אנחנו צמאות לזמן ילדים. תמיד יש תחושה שלא הקדשנו מספיק. גם אני הרגשתי, בדיוק כמוך שהטיפולים יבואו על חשבון הילדים ואולי אפילו יפעו בהם, אבל לגבי ילד נוסף ברור לי שלמרות הקשיים, זה יהיה ברכה למשפחה בכלל ולהם בפרט. הילדים שלי כבר אוטוטו בני 4 והם כל הזמן מדברים ומבקשים אחים (לדעתם זה חייב לבוא בזוגות..) והם כל הזמן אומרים שהם יעזרו ויטפלו בתינוקות. בני היקר אפילו הכריז שהוא יהיה האבא... אז קודם כל דעי שאינך לבד ואני בהחלט מבינה את ההתלבטות (לא סתם חיכינו עד עכשיו) אבל אם תשימי את הדעות לכאן או לכאן על מאזניים, תראי לבד למה יש משקל יותר כבד וזה יקל עליך את ההחלטה. אני אישית חושבת שילד נוסף הוא ברכה וכמו שאמרה סתיו, במיוחד בשבילנו המאותגרות רבייתית...
 

אמאשלהם

New member
מכירה את המחשבה

שאלה קצת מוזרה
אני מעוניינת לחזור לטיפולים תוך כמה חודשים אבל יש לי מין הרגשה שאני "דוחפת" את מאי ורון לפינה. כשיהיה לי עוד ילד לא יהיה לי את הזמן בשבילן (גם ככה אין לנו הרבה זמן יחד) ואני מפחדת שילד נוסף יתפוס את מקומן. הן נלחמות כל הזמן עליי ועל הנוחכות שלי איתן ואני מרגישה שאני כאילו מזניחה אותן אם יהיה ילד נוסף. מפחדת שהוא יתפוס את מקומן ושהן יפגעו. מוכר למישהי?
מכירה את המחשבה
מנסיוני, יש לי בת אחת מהריון טבעי לחלוטין, שנים חשבתי שאני מלאה באהבה שלי אליה ושאני בכלל לא בטוחה שאני רוצה עוד ילד, וכשהיא הייתה קטנה חשבתי שזה לא בסדר לגדל עוד תינוק מכיווון שזה לא ישאיר לי מספיק זמן בשבילה... 8 שנים אחרי...אני כבר כשנתיים מנסה והגיל עושה את שלו (אני רק בת 37) ואני מאד מצטערת שלא ניסיתי קודם, למרות שאני עדיין מאמינה שהיא הרוויחה מהשנים שלה לבד בעיקר מגיל קטן, ואני כנראה באמת שלא הייתי מוכנה..אז כל אחד והסרט שלו..
 

באאבו

New member
מוכר ומוזר גם לי! ../images/Emo4.gif

שאלה קצת מוזרה
אני מעוניינת לחזור לטיפולים תוך כמה חודשים אבל יש לי מין הרגשה שאני "דוחפת" את מאי ורון לפינה. כשיהיה לי עוד ילד לא יהיה לי את הזמן בשבילן (גם ככה אין לנו הרבה זמן יחד) ואני מפחדת שילד נוסף יתפוס את מקומן. הן נלחמות כל הזמן עליי ועל הנוחכות שלי איתן ואני מרגישה שאני כאילו מזניחה אותן אם יהיה ילד נוסף. מפחדת שהוא יתפוס את מקומן ושהן יפגעו. מוכר למישהי?
מוכר ומוזר גם לי!

כנראה שהתחושה הזו תעבור רק אחרי הלידה - כשנבין שזה אפשרי בהחלט לאהוב 2, 3, 4, ואפילו 10 ילדים באותה מידה.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה