שאלה קטנה

[kate91]

שאלה קטנה

זה בטח נחשב לנושא לקלישאה שחוקה, אבל רציתי לשאול איך מתיישב "הכותל המערבי" עם "לא תעשה לך פסל"?

 

[מאליו יובן]

לא הבנתי את השאלה

הכותל המערבי אינו מסמל ח"ו הגשמה של אלוקות, אף אחד לא מביט בכותל וחושב שהוא צלם של אלוקות ובודאי שלא עובד לכותל.

 

[kate91]

בכל זאת

אנשים מנשקים אבנים ולא מפנים אליהם את הגב ואילו אבנים ואנחנו בני אדם, למה שאנשים יעשו את זה אלא אם הם רואים בהם משהו מעבר?

 

[מאליו יובן]

מה בכל זאת? שאלת שאלת הלכה

ועכשיו מתברר שהשאלה הפכה לשאלה של אסתטיקה.

אנשים גם מנשקים ספר תורה או ידיים של רבנים ונוהגים בהם כבוד.
זה בגלל שהם מכבדים את מה שהם מייצגים, לא בגלל שהם רואים בהם ח"ו הגשמה של הקב"ה.

הכותל המערבי מייצג ערגה לבית המקדש שחרב, למקום קודשינו.
הוא מייצג את ערגתם תפילתם ובכים של יהודים במשך מאות רבות של שנים.

 

[kate91]

אז מה ההבדל בין זה לבין עגל?

הרי כל העניין בפסל שאנשים עושים אותו, הם מבינים שזה חומר ובכל זאת הם בוחרים לראות בו כמייצג משהו מעבר. אני מבינה שאנשים לא חושבים שהאבנים זה הקדוש ברוך הוא, אבל הם רואים בהם כשלוחה, כמשהו שמייצג אותו או את רצונו או את משכנו, משום מה האבנים הללו קדושות יותר מהאבנים בגינה שלי וזה מעבר להשגתי, אני רוצה להבין למה.

 

[Jermaine Jackson]

תגובה

את העגל עשו כדי שיהיה להם אלוהים, האבנים בכותל הם לא אלוהים, הם שריד מבית המקדש ועם ישראל צדיקים מנשקים מצוות ושרידים של מצוות, כך מצינו במי שמניח תפילין הוא מנשק אותם כשמניח וכשמוריד, כך מצינו במזוזה, כך מצינו בארבעת המינים שיש מנשקים אותם , ואפילו את כותלי הסוכה שגם היא מצוה יש שמנשקים בכל פעם שנכנסים לסוכה, אז מה עכשיו הסוכה היא אלוהים?!

זה נקרא חיבוב מצוה להעריך את אותו המקום בפרט בית המקדש שהיה משוש ליבנו וליבו של העם והארץ. ושם גם יש עניין להתפלל כי התפילה היא במקום עבודת הקורבנות ומשם היו הקורבנות וזה המקום הקרוב ביותר לקב"ה "זה שער השמיים" ולכן נוהגים להתפלל שם ולא מול האבנים בגינה בבית שעם כל הכבוד אין להם רקורד קדוש בהיסטוריה שלהם וגם המקום הפיזי שלהם נחות ממקומו של בית המקדש.

 

[kate91]

עדיין מוזר לי שביהדות

האדם מתבטל בפני חפצים דוממים. אם האדם נברא בצלם, למה שהוא ינשק אבנים לצורך העניין (הכוונה כמובן גם למזוזות וכיוצא בזה), זה שאנשים משפילים מבט ונסוגים מפני חומה ביריאת כבוד, לא צורם לכם אפילו לא קצת?

 

[Jermaine Jackson]

תגובה

ולא צורם לך שאדם שנברא בצלם נכנס לשירותים?! זה יותר מסתדר מאשר נשיקה לתפילין?!

ההנחות שלך לא ברורות, את קובעת עובדות שאינן נכונות ומצפה לקבל הסבר על פי אותה שיטה שבכלל לא ברורה לנו ואינה קיימת, מי מתבטל בפני חפץ דומם?! נשיקה לכותל זה התבטלות? אם נישקתי את האבן אז אני מאמין בה? היא תעזור לי? אם כך אז אין הבדל בינה לבין האבן מהגינה כי למה רק לה יש כוחות ולאבן מהגינה לא?! [שמת לב שעשית אותנו עובדי אלילים כרגע ממעשה קטן של חיבוב מצוה].

אגב אנשים משפילים מבט ונסוגים ביראת כבוד גם בבית הכנסת ,אז שוב מה זה אומר? שאני מתפלל לבית הכנסת? לארון? לתיבה? לקירות?
העולם הזה חומרי ובשביל להתחבר לקב"ה צריך בהמות לעשות מהן תפילין, וצריך סינים לבנות איתם בתי כנסת ואת הורדוס לבנות את הכותל, זה לא אומר מעתה שהתפילין והכותל זה אלוהות, זה אומר שהם אמצעים להגיע לאלוהות.

 

[kate91]

האמת שזה מסתדר יופי

הגוף נברא בצורה כ"כ חכמה שכל מה שנכנס גם יוצא, תחשוב שלא היה יוצא, זה היה עושה בלאגן אחד גדול.

לא חשבתי שצריך להסביר, אבל לצורך העניין כשמנשקים יד של רבי, הוא הרי לא מנשק ידך בחזרה, בסה"כ מדובר בסוג של התבטלות.

בכל מקרה בשביל מה צריך אמצעים להגיע לאלוהות אם האלוהות היא בכל מקום? הטיעון שאנשים לא מסוגלים לתפוס אותה אחרת, כי אם הם לא רואים את זה אז הם לא מכירים בזה הוא שיטחי ומזלזל ביכולות האנושיות.

 

[Jermaine Jackson]

תגובה

זרקת פצצה ונעלמת? נכון , חוכמה נפלאה , זה ידוע לנו בגלל זה אנחנו מברכים את ה' אחרי כל יציאה מהשירותים, אבל לפי דבריך זה קשה "איך אדם שנברא בצלם" ראוי לכאלה דברים?! תשובה: הוא ראוי,וכמו שהוא ראוי לשירותים קל וחומר הוא ראוי לנשק כותל.

נכון מתבטלים לרבי, השאלה מה זה התבטלות?! אני מרשה לעצמי להניח שלא למדת את כל המקורות של המונח "עשה לך רב" ומה תפקידו של רב ומורה דרך על פי התורה, אחרי שתלמדי תראי שצריך להתבטל לרב כי אם אני יחליט בעצמי מהו חילול שבת או מתי ואיך עושים ברית מילה אז יצא מזה חורבן אחד גדול, ויש הרבה פסוקים בתורה שמורים על כך שצריך לשמוע "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" [זה נאמר על הכהן (המורה הוראות) שיהיה בימים ההם כפי הפסוק קודם].

אז יש התבטלות שהקב"ה מעודד, ויש התבטלות שכנראה כפי שאת מבינה את המושג היא מתועבת כי היא עבודה זרה, וכך גם דעתנו, לכן חילוקי הדעות מסתבר רק בפירוש המושג "התבטלות" [לאבן,לרב וכו'].

-בקשר לאמצעים את שואלת שאלה רחבה שכוללת בתוכה את הסיבה שהקב"ה ברא את העולם,את המטרה והאמצעים ועל זה קשה לענות בכמה מילים, ממליץ לך על שיעורים באתר הידברות.

 

[אופירA]

להתבטל בפני אדם גדול בתורה -

זה כבודו של היהודי! בפני מי יבטל את כבודו? בפני גחמותיו היצריות של הבן שלו? בפני כישרון השירה וגופו החתיך של זמר?
צלם האלוקים של היהודי, מהותו הוא שהוא מכבד את קדושת התורה האלוקית, ומבטל את האגו הייצרי שלו (תאוות הכבוד שלו כיצור אנוש) בפני אדם שהוא כלי קיבול להרבה תורה וקדושה, ושמהווה עבורו מדריך בדרך הקדושה.

איך יכבד את האדם שמלא בתורה הקדושה? כמו שהוא מבטא אהבה למצוות שציווה אותו אלוקים. ע"י נשיקה.
למה נשיקה ליד של הרב ולא לאוזן שלו או לברך השמאלית שלו וכד'? משום שהידיים מבטאות את כלי המעשה שעושים את המצוות, ומסיבה זו נוטלים אותם מיד עם קימת הבוקר, כי האדם קם כדי לקיים את המצוות ולכן מקדש את ידיו למטרה זו.
אם אדם מנשק את יד הרב או ידי הוריו בגלל שהם מדריכיו הרוחניים, ובכלל - משום שהתורה חייבה אותו בכבודם - הרי שברור שהרב או ההורים לא ינשקו בחזרה את ידו כי התורה לא ציוותה עליהם לכבד את ילדיהם או תלמידיהם, ואין פה מערכת יחסים הדדית של כבוד וקדושה. יש פה הירארכיה של כבוד וקדושה, ולכן מי שנמוך יותר בהירארכיה יכבד ויבטל את רגש הכבוד העצמי שלו בפני מי שגבוה יותר בהירארכיה. הגיוני ופשוט.

באמת לא צריך אמצעים כדי להגיע לאלוקות, שנמצאת בכל מקום. ולא ידוע לי הטיעון שדיברת עליו ומאין הוא הגיע ואיך הוא שייך לעניין הזה.
הסיבה שמשתמשים בחפצים כגון מזוזה, ספר תורה, תפילין, סוכה, אתרוג, שופר, ומתפללים באמצעות ביטוי שפתיים, ובונים באמצעות אבנים את בית המקדש, היא שהקב"ה ציווה כך על היהודים, וכל בריאת העולם היתה כדי שהאדם הנברא יעשה את רצון האלוקים. אז אלו המצוות וזה האופן שהאלוקים רוצה שהיהודים יבצעו.

 

[אופירA]

האדם לא מתבטל בפני שום חפצים דוממים

הדומם כמו הצומח כמו החי הם מעגלי הנבראים המשרתים את האדם, שלכבודו נברא העולם, ולתכלית שיעשה את רצון הקב"ה כיוון שהקב"ה רוצה להיטיב לו בעולם האמת.

היהודי המתפלל בכותל המערבי לא רואה את האבנים כשלוחה של הקב"ה. האבנים קדושות כי הן חלק מקיר של מקום קדוש שהקב"ה ציווה על עם ישראל לבנותו, והשרה שכינתו בתוכו. אז מעבר להשגתי להבין למה את חושבת שיש שאלה מדוע הן קדושות יותר מהאבנים בגינה שלך, שאינן חלק ממשכן האלוקים.

האדם מנשק מזוזה כי הוא מבטא בכך אהבה למצווה שהוא חייב לעשות באמצעות המזוזה. תפילין וציצית ודפנות הסוכה וכו' הוא מנשק מאותה סיבה. את האבנים הוא מנשק כי הן חלק מהמקום שבו השרה הקב"ה את שכינתו, והוא מבטא אהבה לקב"ה ע"י נישוק האבנים הקדושות בקדושה שהוריד הקב"ה לבית המקדש שהאבנים הללו היוו חלק ממבנהו.
כיוון שהאדם נברא בצלם אלוקים, הרי שהוא יבטא אהבה למצוות שציווה עליו האלוקים. אהבה, כידוע לכולם, מבטאים בין השאר ע"י נישוק בשפתיים הבהמיות של האדם שנברא בצלם אלוקים. גם תפילה לאלוקים מבצעים ע"י נענוע השפתיים וכל האיברים של האיזור של השפתיים הללו. כך ברא האלוקים את האדם - שהוא מדבר ומבטא אהבה וערגת הלב באמצעות השפתיים.

אנשים משפילים מבט ונסוגים ביראת כבוד מפני מקום המקדש, שנשארה ממנו רק חומת אבנים אחת. הם לא מכבדים את החומה בגלל שהיא חומה. הם מכבדים את קדושת בית המקדש. ביהדות אין יראת כבוד לחומה, ולכן מעולם לא התייחסו היהודים ביראת כבוד לחומות שונות, כגון החומה שנבנתה בין גרמניה המערבית למזרחית, חומות בתי הכלא ברחבי הארץ/העולם וכד'.
גם את קדושת ביה"כ מכבדים היהודים ע"י יציאה ממנו ללא הפניית הגב, כיוון שביה"כ הוא מקום תפילה לאלוקים, וכיוון שבביה"כ יש ארון הקודש שבו יש ספרי תורה קדושים שבהם כתובה התורה הקדושה של אלוקים. אז זה לא העניין של הספסלים או דלתות ארון הקודש, שמפניהם נסוגים ביראת כבוד.

לא צורם לי כלל שיהודי מרגיש רגש של כבוד כלפי כלי קודש ומקומות קדושים.
צורם לי שיהודי לא מרגיש כלום כלפי חפצים של קדושה. או שיהודי מרגיש חס ושלום זלזול כלפיהם.

 

[kate91]

כל יום למדים משהו חדש

לא היה לי מושג שעל פי התפיסה היהודית אלוהים שכן בבית המקדש. ידעתי שבית המקדש היה מקום מיוחד לעבוד את השם אבל לא ידעתי שהשם "ביקר" שם יותר ממה שהוא ביקר במקומות אחרים.

 

[אופירA]

השרה שכינתו.

 

[יהודי פ ש ו ט]

לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי של בית המקדש

וההבדל בין הכותל המערבי לעגל הזהב, הוא בכך שהכותל הוא חלק מבית המקדש הקדוש שנבנה במצווה מהתורה והוראה ישירה של הקב"ה, ולכן תמיד יישאר קדוש, לעומת עגל הזהב שנבנה בחטא עבודה זרה כדי להחליף את הקב"ה ח"ו, וע"י המכשפים של פרעו שיצאו עם עם ישראל ממצרים כחלק מהערב רב.

מדברות התורה וחז"ל אודות הכותל המערבי - במעלת קדושת הכותל המערבי:

אין השכינה זזה מן הכותל המערבי, אמר ר' אחא לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי של בית המקדש שנאמר [שיר השירים,
ב] "הנה זה עומד אחר כתלנו אחר כותל מערבי של בית המקדש, למה שנשבע לו הקדוש ברוך הוא שאינו חרב לעולם.
[מדרש חזית, ב].

אמרו חז"ל, הנה זה עומד אחר כתלינו "אחר כותל מערבי של בהמ"ק למה? שנשבע לו הקב"ה שאינו חרב לעולם", והוא כמ"ש
באיכה רבתי (א', לב) במעשה דפנגר שנצטווה להחריב הכותל המערבי "וגזרו מן שמיא דלא יחרב לעולם למה ששכינה במערב",
ולכן לא החריבו ועי"ז נהרג פנגר שפגעה בו קללת ריב"ז ע"ש.

כי המקום ההוא לעולם הוא בהווית קדושתו, שהרי הוא מכוון כנגד בית המקדש שלמעלה, ואם שלמטה חרב, מכל מקום הוא
נשמר מכוון נגד בית המקדש שלמעלה השופע על המקום ההוא הקדוש, ולעולם בכל דור ודור קדושה זו לא סרה.
[כלי יקר, פרשת דברים]

שנינו באיכה "היתה כאלמנה" [איכה,ג], ונראה על פי מה שאמר האריז"ל 'ויציאת צדיק מן המקום עושה רושם', הגם שהצדיק הלך
מן המקום, מ"מ נשאר שם באותו מקום רשימא דקדישא כידוע.
ואמרו חז"ל מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי, דמבואר בזוה"ק [משפטים, ד קא].

וזה שער השמים, השער שעולות בו התפילות, לא על תפילות בלבד של יושבי ירושלים יצא הדבר, אלא על הכלל כולו, שכל גלויות
ישראל כולן תפילותיהם עומדות דרך שער השמים. [השל"ה הקדוש בהקדמה לסידורו].

אומרים בשם האמרי אמת מגור, שאפשר להמליץ על הכותל המערבי את המאמר השגור בפי העולם "אזנים לכותל", עי' רש"י
[ברכות ח, ב ד"ה אלא בשדה] שהוא שומע ומאזין לתפילותיהם של ישראל.
[הגר"מ הלברשטאם בהערות לתל תלפיות].

כתוב בספרים שהתפילות של עם ישראל בזמן הזה עוברות דרך כותל המערבי.
[שאלו שלום ירושלים, עמוד ס].

 

[REALI]

השאלה שלך נכונה.

שלום,
את השאלה הזאת שאל כבר לפני מאות שנים רבי יהודה הלוי שהוא מגדולי הראשונים. והוא מקדיש לא מעט עמודים לנושא זה בספרו "ספר הכוזרי" במאמר הראשון, במשל בית המרקחת המפורסם.
בגדול הוא מסכים איתך שאכן אין הבדל בין העגל לבין לוחות הברית\המשכן\המקדש\בית הכנסת וכד', [ובאופן זה הוא גם מסביר את איסור הבמות (איסור להקים עוד מקומות פולחן מעבר לבית המקדש עצמו)].
בשני המקרים יש רצון להתקרב לה' דרך אמצעים חומריים ומוחשיים, אלא שההבדל לפי דבריו הוא שהעגל הוא המצאת אנוש ואילו הלוחות נעשו בדבר ה' ובהנחייתו המדוייקת.
כלומר בתור יצורים אנושיים אנו אכן זקוקים למוצרים מוחשיים על מנת לעבוד את ה' ואנו לא מסוגלים לתפקד בצורה ערטילאית וגם אין לנו עניין להיות ערטילאים, ולהיפך- מצוות רבות מכוונות אותנו דוקא להשתמש באמצעי העולם הזה לצורכי קדושה, ולרומם את העולם החומרי למצב קדוש ולא להתנזר ולברוח מהעולם וגם לא להתפשר על התעלמות מהעולם, אלא אדרבא - להשתמש בו לקדושה.
אך כל זה חייב אכן להתאים לקדושה - כלומר לדרך שאכן מחברת אותנו לה', ולא יכול לבוא דרך דרכים שאנחנו ממציאים על דעת עצמינו כמו העגל.
גם חטא העגל עצמו היה בעצם רצון להתקרב לה', אך הוא נעשה בצורה מופרזת ומעוותת ואיבוד שליטה. ובקישור הבא פירטתי על כך יותר ובאופן עמוק יותר (בהסתמכות על דברי הכוזרי, המהרל והזוהר) .
וכאן גם הקישור לספר הכוזרי.

שנה טובה ומתוקה

 

[kate91]

תודה רבה

נראה מעניין, אני אקרא

שנה טובה

 

[REALI]

שלום קייט

קראתי עכשיו את שאר התגובות שלך בשרשור ולדעתי השאלות שלך טובות ונכונות מאד.
ואני רואה שיש צורך לפרט מעבר למה שכתבתי לך בתגובה הקודמת ובקישור שהבאתי שם.
אבל בגלל השעה המאוחרת אני רק אכתוב כותרת קצרה לנושא ואם תרצי אפרט בהמשך (אם יהיה לי מה לפרט...)

חז"ל מציגים שלושה מיימדים בעולם הזה:

נפש, עולם, שנה.

ובלשונינו:

אדם, מקום, זמן.

כל אחד ואחד ממיימדים אלו הוא רובו חומרי וחולין, ומיעוטו קודש. והקב"ה מופיע בעולם (בצורה גלויה מעבר מהרגיל) דרך כל אחד ואחד ממימדים אלו - דרך המעט הקדוש המצוי בכל אחד ואחד מהם.
באדם - עם ישראל
במקום - ארץ ישראל
בזמן - שבת
וגם בכל אחד מאלו יש נקודות תמציתיות יותר שבהם הקב"ה מתגלה יותר.
בעם ישראל - בנביאים
בארץ ישראל - בבית המקדש
בשבת - העולם הבא (שהוא לעתיד לבוא - "יום שכולו שבת") (בעוד שבימינו השבת היא רק "מעין עולם הבא")

זהו לבינתיים. שנה טובה ומתוקה

 

[REALI]

בית המקדש

כמו שכבר כתבתי השאלות שלך ממש טובות וכיוון החשיבה שלך שמרומם את האדם על שאר הבריאה ומביע אמון באדם, הוא כיוון נכון מאד, וכבר אמרו חז"ל שמי שקם בפני ספר תורה אך לא קם בפני תלמיד חכם הוא שוטה, ובאותו האופן מי שמכבד את אבני המקדש שהקב"ה שוכן בו, אך לא מכבד תלמיד חכם שהקב"ה שוכן עליו, הוא שוטה.
ובשביל זה הקדמתי לך את העקרון של האדם-מקום-זמן, כי אכן הקב"ה שוכן בכל אחד מהמיימדים הללו, ובמיימד המקום זה בית המקדש ובמיימד האדם אלו עם ישראל, ואכן יותר ראוי לכבד אדם שהקב"ה שוכן עליו מאשר אבנים שהקב"ה שוכן עליהם. כי בסופו של דבר האדם מאחד בתוכו גם את מרחב הזמן והמקום, והאדם גם נותן ביטוי חי ופעיל לשכינה השורה עליו.
ועל זה אמרו חז"ל שהאבות הם הם המרכבה. כלומר אבותינו אברהם יצחק ויעקב הם המרכבה שהקב"ה רוכב עליה ושוכן עליה. ומתוך כך גם עם ישראל כולו מהווה מרכבה לשכינת ה' עליו.

גם השאלה שלך לגבי העובדה שהקב"ה מתגלה בכל מקום ולא רק במקדש היא נכונה. וההסבר לכך שמקום המקדש יותר קדוש הוא שיש שני סוגי הנהגה עיקריים שבהם הקב"ה מנהיג את עולמו, האחד הוא הנהגה דרך הטבע, הנהגה "ניסתרת" וטבעית (הנהגה זו מכונה "א-לוהים") וההנהגה השניה היא הנהגה ישירה יותר, גלויה יותר ואפשר אפילו לומר ניסית יותר (והנהגה זו מכונה "י-ה-ו-ה"). רוב העולם, הן מבחינת המקום הן מבחינת הזמן והן מבחינת האדם, מונהג בהנהגה הניסתרת יותר והטבעית יותר ולכן אנו אומרים שהם "חולין", ואילו מיעוט קטן מהעולם (הן מבחינת המקום הן מבחינת הזמן והן מבחינת האדם) מונהג בהנהגה הגלויה יותר ולכן אנו אומרים שהוא קודש.
בית המקדש הוא המקום שמונהג בצורה גלויה יותר ע"י ה' ולכן הוא נקרא קדוש. ואילו שאר העולם המונהג רק בדרך ניסתרת, דרך חוקי הטבע, נקרא חולין.

בקישור הבא פירטתי יותר על עיניינו של בית המקדש, אבל בגלל שכתבתי שם בצורה מסורבלת יחסית וגם ניסיתי להעביר נושאים שלמים בחצאי משפטים אז אני אכתוב כאן את עיקר האמירה שלי בצורת נקודתית, ומתוך שתקראי גם את הקישור וגם את הנקודות כאן אני מקווה שהנושא יהיה ברור יותר.

יש שתי בחינות שונות בבית המקדש:
א. קודש הקודשים.
אבן השתייה - המקום הכי ראשוני בעולם - ולכן הקב"ה הכי גלוי שם (ללא הסתרות העולם הטבעי) - ולכן שם שוכנת שכינתו - ולכן מונח שם הארון (שמסמל את השכינה) - ולכן מונחת שם התורה (שהיא גילוי הקב"ה בעולם - דבר ה') וגם "קולו" של ה' נשמע משם - ולכן זה נחשב "מקומו" של הקב"ה -קודש הקודשים- מקום השלמות ולכן אין שם כניסה לאדם שהוא יצור חסר.
וכיוון שזה מקום שכינת ה' זה גם מקום התפילה ההלל השירה והנוֹי.

ב. המזבח. (שתפקידו לכפר על האדם).
מקום בריאת האדם (משם נילקח עפרו) - ולכן מסמל את שורש האדם ועצם האדם - ולכן שם האדם יכול לתת את כולו ולמסור את כולו ואת שורשו ולהקריב את עצמו לה' - וכמו כן שם בא לידי ביטוי הכפרה, כי שורש האדם הוא חסר (האדם יצור חסר) ולכן מתבקש שירחמו עליו ויתנו לו זמן להגיע לשלמות שלו - ולכן שם המזבח שבו האדם מקריב את עצמו לה' ושם הוא גם מתכפר.
ומהבחינה הזאת זה מקום ההכנעה לפני ה'.


שנה טובה ומתוקה לך ולכל חברי הפורום