אז ככה:
נשמע לי שאת ממש מחפשת שיגידו לך משהו כמו: "אל תיהי עצלנית, תזוזי מהתחת ותעשי מה שצריך!". הבעיה היא שאני לא מאמין בזה יותר מידי. החיים שלך, כולל המילה "אושר", הן לא מצב סטטי, אלא מצב דינאמי שאפשר לחזק אותו ולהחליש אותו לכל כיוון שאת בוחרת. אם משהו קשה לך בחיים, זה לא אומר שצריך להוציא אותו מהחיים, אבל אם את רוצה להיות מאוזנת, תאלצי למצוא דרך לאזן את עצמך. עם ההבנה שיותר מידי מתיחות פנימית עלולה לשבור אותך (מצד שני, אם לא תעברי את הגבול תוכלי להיהפך אדם יותר חזק, אז אפשר להיות אופטימיים
). ועכשיו לשאלה: "איך אפשר להתאזן?". זו שאלה גדולה, שכל אחד בפורום יוכל לתת לך תשובה אחרת, ומעניינת, שהייתי בודק ומשתמש בה. מה אני יכול להציע: תמצאי משהו לא הרסני , לא משנה מה, שהוא האופן שלך לתת לעצמך מתנה. לא מדובר בספיגה פאסיבית, אלא עיסוק שאת משקיעה בו. אבל שההשקעה בו, כך תרגישי, מחזירה לך תמורה. זה יכול להיות מוזיקה, ציור, הליכה, רפואה משלימה, ג'אגלינג, משחקי תפקידים... אצלי זה אומנות לחימה בשם טאי צ'י. אותו עיסוק, הוא לא דרך חיים, אבל זה משהו שיכול לעזור מאד בלאזן. עצה נוספת שאני יכול לתת היא להתחיל לחשוב על דברים קטנים שאת רוצה שיקרו ולעשות אותם. מאכלים שהיית רוצה להכין, וללמוד להכין אותם. דברים שהיית רוצה לראות, ולמצוא אותם. שיחות שהיית רוצה לנהל, ולהיות קשובה להם כשהם יתחילו. להבחין מה את רוצה, היא אומנות גדולה, שמשתלמת הרבה ולא מפונה לה מספיק זמן
. יכול להיות שיעשה לך טוב ללכת לאיזשהו מטפל. זה יכול להיות מדקר או שיאצואיסט (שאני יכול להמליץ על אחד), או נטורופוט או קינסיולוג (שאני יכול להמליץ על אחת) ולא חסרים המקצועות. מה שחשוב הוא שיהיה מטפל קשוב, שיעזור לך להתאפס על עצמך. עוד דבר: את לא שמנה
לגבי הלימודים: אם הגעת לעתודה את כנראה מאד חכמה. אז הייתי מחפש דרך לא להילחם עם עצמי למול הלימודים, אלא פשוט לעשות את זה. מאד עוזר לעזור לאנשים אחרים בלימודים. אנשים אחרים הם מראה מדהימה לאיפה שאני באמת נימצא בלימודים שלי. כל העצות הללו הן כמובן בערבון אישי, מוגבל, ומי אני בכלל... אבל לכאן או לשם, שיהיה לך הרבה בהצלחה
ותספרי עוד מה שלומך... (אה כן, וכדברי חכם זן גדול: set the balon people free!) והכי חשוב, קבלי
טל.