נעילת דיפרניאל
כאשר את לוקח סיבוב, נגיד ימינה, הגלגל שבצד החיצוני יותר של הסיבוב (השמאלי) צריך לעבור מרחק גדול יותר מהגלגל שפנימה יותר אל הסיבוב (במקרה שלנו, הימני). על מנת לפתור את הבעיה הזאת, המציאו עוד מהמכוניות הראשונות את הדיפרנציאל - ה"ביצה" שיושבת על הסרן ומחלקת את הכוח שעובר לגלגלים על פי צורך. בסיבוב הגלגל החיצוני יקבל יותר כוח ויסתובב יותר פעמים על מנת לעבור את המרחק הנוסף. בשטח הדיפרנציאל פוגע בעבירות של הרכב בעקבות בעיות אחיזה. בכביש כשנוסעים על אספלט האחיזה מקסימלית ושווה בכל גלגל (כביש האספלט הסלול נותן לנו תנאים אופטימליים, מה שבשטח אף פעם אין). במידה ולגלגל אחד יש אחיזה, ולגלגל השני אין כלל אחיזה, הדיפרנציאל יעביר את כל הכוח אל הגלגל שאין בו אחיזה (כי הדיפרנציאל מעביר יותר כוח לאן שקל לו יותר). במידה ויש "הצלבה" - מצב שגלגל ימני קידמי וגלגל אחורי שמאלי, או גלגל שמאלי קידמי וגלגל אחורי ימני, אין להם אחיזה - *כל* הכוח עובר לגלגלים בלי האחיזה והרכב - נתקע! בשביל בעיה זו, המציאו בדיוק את נעילת הדיפרנציאל. נעילת הדיפרנציאל, כשמה כן היא, נועלת את הדיפרנציאל וגורמת לו להעביר את הכוח לגלגלים שווה בשווה. כך, גם במידה ויש לך הצלבה, גלגל אחד לפחות עם אחיזה יקבל כוח ויאפשר לרכב תנועה והחזרת האחיזה לשאר הגלגלים. מבחינת סוגי נעילת דפרנציאל יש שתיים מרכזיות: LSD (Limited Slip Differential) - דיפרנציאל מוגבל החלקה, ונעילה ידנית. נעילה ידנית היא פשוטה ויעילה יותר - פשוט לוחצים על כפתור - והדיפרנציאל נעול. נעילה זו מצוייה ברכבים כמו מיצובישי וטויוטה. הדיפרנציאל הנוסף - מוגבל החלקה, הוא דיפרנציאל שבתוכו יש דיסקאות, שבעת תנועה והעברת כוח לא מאפשרות לדיפרנציאל להעביר את כל הכוח למקום אחד. מה שאומר שתמיד שני הגלגלים יקבלו כוח כלשהוא, גם אם לגלגל אחד יש אחיזה. כפי שאמרתי השיטה פועלת רק כאשר הדיפרנציאל בתנועה, לכן יש צורך להיות כל הזמן בתנועה בשטח הבעייתי. סוגי הנעילות האלה הן כמו ההבדל בין פיקח לחכם - פיקח יודע לצאת ממצבים שחכם לא נכנס אליהם... הבעיה מתחילה כשהחכם דווקא כן מגיע למצב כזה. מקווה שההסבר היה ברור ועזר לך.
