כרובי, יש לזה הסבר:
לבטון, כמו לכל חומר מוצק אחר, יש נטייה להתפשט בזמן חימום, ולהתכווץ בזמן קירור. גם לאלפרד, שלפי דבריך, יצוק מבטון מושרה בבירה, יש אם כך נטייה ללכת לפי חוקי הפיזיקה. זכורני פעם, כעוד היינו בשטוטגרט, אינגריד ואנוכי הלכנו לבריכה במועדון הספורט המקומי. היה קיץ חם מהרגיל, ומכיוון שבמדינה זו לא רבים המזגנים, הזענו כדבעי. כבר אז פעלנו לפי חוקי הפיזיקה והחומר המוצק בי התפשט מיד, עד כדי גדילה משמעותית מעבר לגודלו המקורי. או אז החלה אינגריד לנסות לקרר אותו כיוון שלדעתה הגידול היה, איך לומר, מושך עד מאוד. נו לא נלאה אותכם בפרטים לגבי יכולתיהן המופלאות של בנות הגויים הבלונדיניות, אבל נאמר רק דבר אחד: להתגלח הן לא יודעות, אבל הו מאמא! המחסור בארטיקים עושה את שלו במדינות הצפון הקרות! לאחר ניסיונות (מוצלחים) להקטין את הגידול, נכנסנו יחד לבריכה הקרירה והנעימה, וראה זה פלא: מיד במגע עם הקרירות של המים התכווץ החומר עד לכדי בוטן מיניאטורי. מזל גדול הוא שאינגריד וחברותיה לא ראוני ברגע מביך זה... בנוגע לאלפרד קשישא, היותו מבוסס על תירכובת של בטון ובירה משפיעה רבות על מצבו הגופני, וכמו כל בטון נורמלי, חימום יתר עלול ליצור בו סדקים. אם לא יטופלו הסדקים במהירות באמצעות משיחתם בזפת שחורה (עיין ערך "נחשים שחורים תוצרת מע"צ שגורמים להחלקת גלגלים בשעת נסיעה עליהם עם כלי רכב דו-גלגלי", או להלן "נחשי המוות השחורים של מע"צ") - אי אז עלול אלפרד להיבקע ביום מן הימים. מיד יוחזר אלפרד לשיפוץ במיטב סדנאות מע"צ!
