שאלה פילוסופית
אני עובדת לאחרונה עם משפחות שכולות ואני בת ללא אם בעצמי. אמי היתה גם אחות שכולה. אני תוהה הרבה פעמים מאיפה אנשים שכולים מוצאים את האופטימיות והרצון להמשיך הלאה, איך ממשיכים להנות מהדברים שלחיים יש להציע, מאיפה מביעים את הרצון להמשיך לחיות? מה בעצם טוב בחיים אחרי שאיבדת אדם יקר? אני לא מתכוונת לדכא, אלא פשוט מעלה שאלה על פילוסופיות חיים. מעניין אותי איך אנשים מוצאים את הכוחות ולמה...
אני עובדת לאחרונה עם משפחות שכולות ואני בת ללא אם בעצמי. אמי היתה גם אחות שכולה. אני תוהה הרבה פעמים מאיפה אנשים שכולים מוצאים את האופטימיות והרצון להמשיך הלאה, איך ממשיכים להנות מהדברים שלחיים יש להציע, מאיפה מביעים את הרצון להמשיך לחיות? מה בעצם טוב בחיים אחרי שאיבדת אדם יקר? אני לא מתכוונת לדכא, אלא פשוט מעלה שאלה על פילוסופיות חיים. מעניין אותי איך אנשים מוצאים את הכוחות ולמה...