שאלה על עכשנות

שאלה על עכשנות

בסד שלום יש לי שאלה מה עושים עם תפרצויות של כעס ובכי של הילדה וזה עוד על כלום בשעות הערב,כול דבר מכעיס אותה דבר היחיד שמרגיע אותה זה סרטים מצוירים או מוזיקה,כאשר היא לבד בחדר,אם אחותה תאומה נכנסת היא נכנסת לעצבים וריב שקשה לא להגיב לצעקות שלה, דגמה אתמול אמרתי לה בואי לאכול ארוחת ערב והיא ישבה על כיסה קטן אמרתי לה בואי שבי פה והיא עקשנית הקטנה לא רוצה וצועקת אפילו אמרה אני מוכנה לא לאכול ולא לשבת בכיסה,ממש לא ידעתי מה לעשות בסוף אחלתתי לא לוותר והיא ישבה אכלה אבל רק יללה , עד שהלכה לישון והיא רק מיללת אותי לא הואהבים , לא רוצים אותי פה ,נימעס לי מהבית הזה שכבר חשבתי חבל היה על עקשנות שלי איתה ,היא מסרבת לשמוע לאף אחד סליחה עם הכתוב ערוך פשוט היתי חיבת להוצא את זה מעלי מעט תודה על הסבלנות שלכם תודה עליזה
 

r66

New member
אל תיכנעי. זאת בדיקת גבולות.

מי ש"ינצח" ירויח. לא רוצה לאכול, לא נורא אבל אין אוכל בשעה אחרת. זאת השעה שכולם אוכלים ואת חלק מכולם. הבונבון כל לילה ב- 10 רצה לאכול. בארוחת ערב-לא רעב. היו ימים שהמסכן בכה "אני רעב ואת אמא רעה שלא נותנת לילד שלה לאכול, מה את רוצה שאני אמות..." ובלה..בלה.. בלה. היום הוא יושב אתנו כמו תתל´ה. לא להבהל, זה חלק מהבדיקה, ל א ל ו ו ת ר. בקשר לביחד בחדר, אני יודעת מחברים שתאומים זאת אופרה אחרת לגמרי וצריך להזהר שבעתיים, כי "למה לה ולי לא", "אותה אוהבים יותר".. להקפיד ולשמור ששתיהן תקבלנה את מלוא תשומת הלב והאהבה באותה המידה. לדעתי, צריך מדי פעם להפריד אותן - אחת עם אבא אחת עם אמא ולצ´פר אותן, לפעמים. אל תרשי להן לצעוק בבית. תגידי שאת לא חרשת, תחבקי, תציעי אולי צלחת אחרת, כוס אחרת. תנסי לשנות לה את הנושא שבגללו היא בקריזה, זה עוזר. בהצלחה רנה
 

zivadina

New member
לפעמים זה קשור לגיל.

ראיתי שיש גילים משבריים, שבהם עולות כל מיני בעיות שלא היו קודם. לכן, כדאי שתכתבי באיזה גיל היא. שנית, אולי באמת יש לה הרגשה של חוסר בתשומת לב, בלי קשר אם זה נכון במציאות או לא. לכן, ומנסיון שלי עם הבן הקטן שלי, אני מציעה לך לחפש דרכים לתת לה תשומת לב באופן פרטי. אפילו להשאיר אותה בבית איתך יום אחד במקום ללכת לבית הספר, ולעשות לה יום כיף. בקשר לגבולות שרינה כתבה, כמובן שמאוד חשוב לשמור עליהם, אבל לנו כהורים מותר לחרוג מהם אם אנחנו מרגישים שיש משהו שיותר חשוב מהם באותו הרגע. כמובן שהילדה צריכה להבין שהחריגות מהגבולות שאת עושה בשבילה הן מתוך שיקול דעת חופשי שלך (אפילו תתני להן תרוץ הגיוני) ולא בהשפעת לחצים שלה. בהצלחה
 
תשובה ../images/Emo65.gif

בסד שלום הבנות שלי בנות 11 שנים,אני חושבת הפוך, יש לה יותר מידי אולי אני ובעלי נוהגים, יום ראשון -יש להם חונכות שונות ,לכול אחת מהם,ואנו נישארים עם הבן הקטן לבד, יום שני -אחת הבנות איתי לבד ושניה אם אביה ,בפעילות שונה ,[בלט רקודי עם], יום שלישי- אחת הבנות עם חונכת לבד ושניה איתי בבית יחד עם האח, יום רביעי-הפוך , יום חמישי כולם ביחד איתי ועם בעלי משחקים או רואים סרטי וידיוו לפי רצון הילדים, מה שכן אני חושבת שאת צודקת צריך אולי לשוחח ,אני פשוט חיכיתי עד שהיא ניגשה אלי לשיחה [אני כול ערב רוחצת כלים עם אחד הילדים ומפתפתים על הכול ,תודה עליזה
 

zivadina

New member
זה גם הגיל של הבן "המקופח" שלי.

אמרו לי שזה שלב ה"חביון", של מעבר לגיל ההתבגרות המינית. בכל אופן, אי אני מעדיפה להגיד שכל ילד מקבל ממני את מה שהוא צריך, ולא מעניין אותי אם זה יותר או פחות מהאח שלו. אי אפשר להיות שווים עם כולם אף פעם.
 
לעדן בן צבי [תשובה]

בסד שלום בנותי מקבלות ריטאלין לא הרבה זמן כ2 חודשים ואחת הבנות רצו טיפות גם אבל הילדה לא קיבלה את זה טוב הופסקו הטיפות כיום רק ריטאלין,
 
אולי לאחר שהריטלין יעזור לה במשך

במשך תקופה ארוכה, היא תהייה רגועה יותר. זה לא פתרון מלא לבעיה, אבל זה גם משהוא. לי, אישית, הואילו בנושא תרופות שמכסות טווח רחב בהרבה של ליקויי הלמידה והריכוז, אם כי גם להן לקח כמה שנים להרגיע אותי. עד אז, דברים קטנים מאוד היו מפוצצים אותי מכעס ועצם העובדה שאני כועס הזמינה עוד כעס. לתרופות שאני קיבלתי היה אפקט חיובי מצטבר. זאת בניגוד לריטלין שלא חשוב כמה שנים לוקחים אותו, האפקט איתו ובלעדיו נשאר זהה.
 
למעלה