שאלה על כתיבה

[טאשקה]

שאלה על כתיבה

אולי לא ממש מתאים לפורום, אך מאחר ואני מעריכה מאוד את דעתכן, אשאל בכל זאת. לאחותי שתי בנות. הגדולה בת 7 (כיתה ב'). ילדה חברותית מאוד, נבונה, דעתנית. היא קוראת היטב, שוטף. אוהבת מאוד לקרוא ו"בולעת" כמה ספרים כל יום. רק מה? הכתיבה... זה הפך ממש לנושא כואב. האותיות עולות אחת על השניה, "מטיילות" משורה לשורה, נראות מעוותות לחלוטין. היא עצמה לא מצליחה לקרוא אח"כ את מה שכתבה וכן המורה וההורים. הילדה כותבת ביד שמאל ומחזיקה את העפרון בצורה "לא נכונה". כלומר, כל האצבעות מלפפות העפרון יחד. כך נוצר מצב שכשהיא כותבת היא מסתירה לעצמה עם היד את הכתוב, לא רואה מה היא כותבת והתוצאה... כשאחותי ביקשה ממנה להחזיק העפרון כמו שצריך היאסירבה ואמרה שזה לאנח לה וככה היא לא יכולה לכתוב מהר. ואם היא לא כותבת מהר, אז המורה צועקת עליהם שהם לא מספיקים להעתיק מהלוח. אחותי בכל זאת מתעקשתבבית שתחזיק את העיפרון "נכון". היא חושבת שחשוב מאוד שהכתב יהיה קריא כבר מעכשיו, כי אח"כ יהיה קשה מאוד לתקן הרגל שהשתרש. הנושא הפך למאין מאבק יומיומי שלא נעים לשני הצדדים. שאלתה היא האם זה באמת כל כך חשוב להתעקש על זה? האם היא פועלת נכון כשהיא מכריחה אותה להעתיק את מה שכתבה שוב, אם הכתוב לא קריא לחלוטין? יש לציין שהנושא גורם לכעסים ביניהן וגורר אנטגוניזם בכל מה שקשור לביה"ס. תודה וסליחה על האורך.

 

[תּמר]

צריך ריפוי בעיסוק, ולדעתי חשוב

להקפיד על האחיזה, וגם להסביר למורה את הקושי (היא לא רואה בעצמה?).

 

[irisgh]

../images/Emo45.gif תתיעצו עם מרפאה בעיסוק.

 

[אמאילי]

גם אני הייתי ילדה שכתבה עם כל היד

וכמובן עד היום כתב ידי לא משהו. בכתה ג' או ד ' באה מישהי מטעם ביה"ס שתעבוד איתי על שינוי התנוחה של היד וזה הפך להיות משהו יותר נורמאלי אם כי עדיין לא ממש כמו כולם (עד אז היו צוחקים על האופן בו אני כותבת ועד היום לפעמים מציינים שאני כותבת באופן מוזר) יש לציין כי הייתי תלמידה מצטיינת ללא קשר וכתבתי ללא שגיאות. לאחר שנים, כשניסיתי להתקבל לעבודה ובחנו את כתב ידי (גרפולוגיה -דבר בלתי מהימן בכל מקרה) הודיעו לי שאו שהאישיות שלי היא על הפנים או "שיש ביד מום" - ואני לא ידעתי שהשינוי הזה בתנוחת היד היה כזה קריטי. בסה"כ אני חושבת שלפני שהיתה לי מוכנות לשנות את תנוחת הכתיבה לא היה עוזר שום דבר לאף אחד. בקיצור- לא הייתי נלחמת עם הילדה. בשלב כלשהו היא תרצה לבד לשנות את ההרגל, יתכן שכרגע פיזית היא לא יכולה אחרת (כך היה אצלי בגילאים הנמוכים).

 

[אפרתש]

כדאי לטפל

גם אני הייתי מחזקיה את העט לא נכון, וגם לי היה (ועדיין יש) כתב מאד לא ברור. ואני מצטערת שלא הצליחו לעזור לי לתקן את זה בזמן. מה שכן - להעתיק דברים כי הם לא ברורים רק ימאיס את הענין על הילדה. כדאי מפעם לפעם, לגבי חלק מהמשימות, להחליט שאת המשימה הזאת היא תכתוב יותר לאט וברור. את שאר השיעורים - כמו שהיא רגילה.

 

[mishtal]

הגישה המקובלת כיום

היא לא להתייחס לאחיזת העפרון עצמה אלא אם כן היא גורמת להפרעה בתפקוד: קרי גורמת למאמץ, התעייפות ולכתב לא ברור. אבל צריך כמובן לבדוק אם אחיזות אחרות נוחות לילד (ישנם אחיזונים העשויים לשפר אחיזה אך הם אינם נוחים לכל הילדים). אי אפשר לגרום לילד לשנות אחיזה בכוח. אפשר לנסות להדגים אחיזה נכונה, אפשר לחזק את שרירי כף היד ואת אחיזת הפינצטה בשאיפה שגם אחיזת העפרון תשתנה אבל אין בטחון בכך. אם נגרום לילד לעבור לאחיזה שפחות נוחה לו, קצב הכתיבה עלול להיות איטי יותר ואף יכולה להיות ירידה ברמת השליטה הידנית. אם זה קורה- שהרי לא הועלנו ואף הזקנו . לכן, צריך לנסות ולעבוד על שיפור הכתב עצמו באמצעות אימון על גודל אחיד של אותיות, התארגנות במרחב הדף, בתוך שורה, עיצוב אותיות תקין, מרווחים בין מילים וכדומה. יש אנשים שאוחזים את כלי הכתיבה בצורה מוזרה ביותר ועדיין שומרים על כתב קריא. ישנם כאלה עם אחיזה "תקנית" וכתב חרטומים. צריך לבדוק כל מקרה לגופו אך בכל מקרה לא הופכים את אחיזת העפרון למטרה בפני עצמה. ועוד משהו- מאד חשוב בגיל הזה לבדוק מהי המוטיבציה של הילד להתקדם ולשפר את כתב ידו. אם הוא לא חושב שישנה בעיה ולא היה רוצה שכולם יצליחו לפענח את כתב ידו אז יש בעיה להתחיל טיפול. בכל מקרה,חייבים לתרגל ולהתאמן בבית, גם אם מקבלים טיפולים בריפוי בעיסוק. אפשר לעשות יומן אישי שבו פעם או פעמיים בשבוע מסכמים את החוויות של אותו שבוע או שכותבים על סדרה/תוכנית/סרט מעניין בטלויזיה. לנסות למצוא נושא "שמדבר" אל הילד ולא תכנים מבית הספר. ניתן לחבר סיפור בהמשכים- כל אחד בתורו מוסיף משפט לסיפור ועוד כהנה וכהנה רעיונות כיד הדמיון הטובה...

 

[טאשקה]

ראשית, תודה על התגובות. מרפאה

בעיסוק זה באמת כיוון שלא חשבו עליו. איפה מוצאים אותה? דרך קופ"ח?

 

[irisgh]

גם וגם פרטי.

אם את בקופ"ח כללית, וגם אם לא, יש רשימה של מכוני 'התפתחות' שיש שם מרפאות בעיסוק, למשל באתר www.rotemmedical.co.il (נדמה לי) יש פה אפילו אחת בפורום: mish... שכחתי. אולי עוד מעט היא תבוא.

 

[irisgh]

mishtal (אני לא טועה. נכון?)

ויש עוד שתיים שמסתובבות בסביבה. משהו כמו Mנטה או משהו כזה.

 

[mishtal]

כדי לקבל הפנייה לאבחון צריך

לפנות לרופא התפתחותי/רופא ממיין. (למיטב ידיעתי הנוהל של סינון המקרים לפני הגעתם לפונקציות הפארא-רפואיות קיים כבר בכל הקופות אבל אולי אני טועה). בד"כ מקבלים שאלון לגננת/למורה שעליה למלא והוא כולל שאלות בתחומים שונים: רגשי-חברתי-התנהגותי, מוטורי, תחושתי ושפתי. כמו כן ההורים גם ממלאים שאלון דומה והכל מועבר לידי הרופא שמחליט אם יש צורך באבחון ו/או טיפול.