שאלה על כוהנים

[עי ד ן]

שאלה על כוהנים

אני מגיע ממשפחת כוהנים, ולעט לעט עלתה לי השאלה: הכוהנים כולם הגיעו משבט לוי, למרות זאת אנחנו יהודים (צאצאי שבט יהודה). איך?

 

[א77]

אם הנך כהן, הרי וודאי כוונתך

שהנך בן אחר בן עד לאהרן הכהן שהיה אחיו של משה רבינו שהיו משבט לוי. וכמובן אין זה סותר שהנך צאצא לשבט יהודה. לפי חישוב קל, ייתכן שהנך צאצא מהרבה הרבה... הכהונה עוברת מאב לבן. אינך משתייך לשבט יהודה, כי השבטים מתייחסים למשפחותם לבית אבותם בדווקא כמפורש בתורתינו הקדושה. וכעת איני יודע אם תהיה לך סבלנות לזה. אבל משהו שניסיתי לתמצת ולברר, בעניין כהנים/לוויים. בתורה כתוב: ובאת אל הכהנים הלוים (דברים יז. ט). וברש"י שם מפרש, הכהנים שיצאו משבט לוי. ושוב בהמשך נכתב לשון זה: וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים (דברים יז. יח), ושוב נאמר ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים (דברים כד. ח). וחשבתי, למה להשמיענו זאת, הלא ברור וידוע הוא שהכהנים משבט לוי הם. ונראה לענ"ד שזה מבואר היטב לפי הפסוק וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר ה' ושרת בשם ה' אלהיו ככל אחיו הלוים העמדים שם לפני ה' (דברים יח. ו-ז), וברש"י וכי יבא הלוי וגו', יכול בבן לוי ודאי הכתוב מדבר, תלמוד לומר ושרת, יצאו לווים שאין ראויין לשירות, עד כאן ברש"י. ברור ודאי שאמנם כהן בימינו הוא דווקא מי שהוא ממשפחת כהנים. לא כן בזמן התורה ובית המקדש שכהונה הוא לשון שירות. ולכן צריכה תורה במקומות אלו לומר הכהנים הלוים, היינו כהנים המשרתים במשכן או במקדש דווקא, ויחוסם הוא זה שהם משבט לוי. כי כהונה הוא שירות. וכן גם מוכח מהפסוקים בספר מלאכי: ועתה אליכם המצוה הזאת הכהנים (מלאכי ב. א), וברש"י שם וזה לשונו, אני מצוה המצוה הזאת שלא תקריבו אלה על מזבחי. אלה היינו אותם האמורים בפרק א' שבספר מלאכי שאינם ראויים להקרבה. הרי שכאן הם משרתי הקודש בעבודתם, ולכן קרויים כהנים, לעומת כשמדבר הנביא מלאכי על הכהנים שאינם ראויים בנתיים לעבוד עבודת המקדש, נקראים הם בני לוי ככתוב וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אתם כזהב וככסף (מלאכי ג. ג), ורק אחר טהרתם וזיקוקם נאמר והיו לה' מגישי מנחה בצדקה (שם). אמנם בגמרא (סוטה לג ע"א): תניא רבי יוסי אומר בשלשה מקומות נשאו כהנים את הארון כשעברו את הירדן וכשהסיבו את יריחו וכשהחזירוהו למקומו, ואמרו בתוספות ד"ה וכשהחזירוהו למקומו וכו', מפרש את הפסוק וישאו הלוים את הארון, ויעלו את הארון ואת אהל מועד ואת כל כלי הקדש אשר באהל העלו אתם הכהנים הלוים (דברי הימים ב' ה. ד-ה), שהכהנים הלווים, הכהנים את הארון, והלוויים את אהל מועד וכליו. אבל ברש"י בדברי הימים (שם) אומר שהכהנים הלוויים היינו הכהנים שבאו משבט לוי, ורש"י זה לשיטתו וכדרכו כאן בפסוק ובאת אל הכהנים הלוים. וודאי מסובך בשביל רגע. אבל בעיון זה מתבהר יפה.

 

[TsLiLuSHSH]

כנסו וקראו

http://www.korea-lo-lishtok.com/index.aspx חשוב מאוד! העבירו את זה הלאה!!

 

[איתמר770]

כוהנים ויהודים

אני כהן. זאת אומרת שאבי אבותיי היה אהרון הכהן. מצד שני אני גם עברי. כי אבי אבותיי לפני אהרון היה אברהם אבינו שנקרא "עברי" - שכל העולם בעבר אחד והוא בעבר השני. כלומר, המילה "יהודי" באה מלשון שבט יהודה. אולם בפועל היא מקיפה את כל בני השבטים.

 

[danielhope]

יהודים בימינו

הם לרוב צאצאי השבטים יהודה בנימין ושמעון שגרו בהרי יהודה ובהר הנגב ומעט בעבר הירדן ומישור החוף. לשבט לוי לא היתה נחלה והיו פזורים בין השבטים, ככלל גם בני שבטים אחרים לעתים התגוררו באזורים של השבטים הנ"ל וכולם בימינו נקראים יהודים. אבל כעקרון מי שכהן, אינו צאצא ליהודה.

 

[איתמר770]

זה מחלוקת.

יש דעות שירמיהו החזיר את עשרת השבטים מגלותם. ובעצם אנחנו צאצאי כל השבטים ולא רק שבטי יהודה,בנימין,שמעון ולוי שהיו האחרונים שגלו. לא אמרתי שהכהנים הם צאצאי יהודה- אמרתי שהשם "יהודי" משמש לכל סוגי היהודים מכל השבטים.

 

[א77]

יהודים

מן הראוי לציין כתוספת, את השיטות בגמרא מגילה יב ע"ב יג ע"א, על הפסוק איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי וגו' יהודי אלמא מיהודה קאתי, וקרי ליה ימיני אלמא מבנימין קאתי וכו', אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יהושע בן לוי אביו מבנימין ואמו מיהודה, ורבנן אמרי משפחות מתגרות זו בזו, משפחת יהודה אומרת אנא גרים דמתיליד מרדכי דלא קטליה דוד לשמעי בן גרא, ומשפחת בנימין אמרה מינאי קאתי, רבא אמר כנסת ישראל אמרה לאידך גיסא ראו מה עשה לי יהודי ומה שילם לי ימיני, מה עשה לי יהודי דלא קטליה דוד לשמעי דאתיליד מיניה מרדכי דמיקני ביה המן, ומה שילם לי ימיני דלא קטליה שאול לאגג דאתיליד מיניה המן דמצער לישראל. רבי יוחנן אמר לעולם מבנימן קאתי ואמאי קרי ליה יהודי על שום שכפר בעבודה זרה שכל הכופר בע"ז נקרא יהודי כדכתיב איתי גברין יהודאין די מנית יתהון על עבידת מדינת בבל שדרך מישך ועבד נגו גבריא אלך לא שמו עליך מלכא טעם לאלהיך לא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין (דניאל ג. יב)