הלכתי לחוגים וזה היה סתמי
לא נהנתי מאף חוג כמעט ולא באמת התאמתי לשומדבר ממה שניסיתי. הכל היה או מלחץ חברתי (חוג בלט "כמו כולן") או מלחץ הורי (חוג שחמט שהזכיר לאבי את ילדותו). הדבר היחיד שהיה ממש בכיף היה חוג יצירה אצל אמא מוכשרת של חברה מהכיתה. משהו הכי לא רשמי, הכי כייפי, הכי שלא נועד לקדם/לפתח/לגלות כישרון חבוי. כרגע הילדים שלי קטנים ואין לי צורך להשתולל עם החוגים. אני מקווה שאם מישהו מהם יגלה יכולת מופלאה בתחום כלשהו - אדע להשקיע בו.