חלקתי דירת קצינים עם סטרייט
שנינו גרנו בדירה בעיר, שנשכרה עבורינו ע"י חיל האוויר. באמצע התקופה הודעתי לו שאני גיי. הוא נדהם, החוויר, ואמר שהוא חשב שאני לא יוצא עם בנות רק משום שאני דתי. לאחר השוק הראשון, הוא היה סקרן מאד ושאל אינספור שאלות על חיי גייז. הוא הסתכל לי ישר בעיניים ואמר, "אני לא יכול לתאר לעצמי שמאחורי העיניים האלה ישנו מוח שרוצה גבר במקום לרצות אשה". לאחר כשטיילנו בדיזנגוף ביחד, הוא אמר, "יש פה הרבה בנות יפות. איך הבנים?" או "איך אני נראה בעיניך ובעיני הומואים בכלל? נאה?" או "יש גם הומואים מרוקאים? גרוזינים?" בסופו של דבר הוא עבר לדירה אחרת עם חברה שלו, ואני מצאתי שותף אחר, גם הוא סטרייט. אנחנו בידידות עד היום, אם כי מתראים לעיתים רחוקות מאד בגלל המרחק הגיאוגרפי.
לפני השירות הצבאי הוא למד איתי בטכניון בעתודה ושנינו היינו מתכוננים יחד למבחנים. הוא היה נאה ומבוקש ע"י הבנות, אבל משום מה - לא הטיפוס שלי. כך שלא נמשכתי אליו.
רק עכשיו אוסיף ואומר שכל זה קרה בשנות השבעים של המאה הקודמת... זמן רב לפני תנועת שחרור ההומואים, ולפני שדובר עלינו בהרחבה רבה בתקשורת, וכשהחוק הפך אותנו לפושעים.
שנים רבות אחרי כן, יצאתי אל חברים סטרייטים רבים, גם אל אלה שלמדו איתי בישיבה. ומעולם לא היתה בעיה. אחד מבני הישיבה שלי שהוא סטרייט ושנמשכתי אליו, ושנהגתי לגעת בו והוא בי, אולי הדחיק את הזכרונות האלה. הנושא לא עלה מעולם...
