שאלה על הסקר

שאלה על הסקר

כתבתם בסקר: על איזו דמותם התאבלת הכי הרבה? ואז מתוך הרשימה הראו את רייסטלין. סלחו לי, אבל ממתי רייסטלין מת? הוא עבר לעולם החדש שיצרו אלי קרין בסוף דרקונים של להבת הקיץ.
 
העניין הוא כזה:

למי שסיים את הקריאה באגדות- רייסט כאילו מת בשבילו, אז זו הנקודה בה עליו להתאבל עליו. למי שקרא גם את ההמשכים- ההתאבלות היא על כך שרייסט עזב את העולם.
 
מה הקשר ל"לב אפל"?

הוא בקושי מוזכר שם, ומה שמוזכר שם בקשר אליו מנוגד לחלוטין למה שמוזכר לגביו באותו הגיל ב"כבשן הנשמה", ולכן לא נחשב כלל! שנית, הספר בכלל עוסק בקיטיארה!!!
 
אני לא יודע ממש

אבל קיטיארה הסיפור שלה רובו זה על אחיה אחרי הכל הגידול שלהם זה קשור מאוד וכבשן הנשמה זה ביטוי אחד מעיניי רייסט את ההתבגרות שלו! אתה לא יכול לצפות שככה זה יראה אצלך קיטיארה אחרי הכל מבין?
 
קראת בכלל את "לב אפל"?

מסופר שם בערך פרק אחד על לידת רייסט וקרמון, פרק אחד על איזה משהו שקיט תכננה לילד שנטפל בה, פרק אחד על יריד האביב ושאר הפרקים על מסעותיה של קיטיארה!
 
פעמיים קראתי

ואתה טועה לא מסופר רק פרק אחד מסופר גם על סער וחלמיש וקרמון שחלמיש מלמד אותם דברים גם זה מוזכר שמה ועוד דברים אחרים המסעות של קיטיארה מוזכרים רק כשהיא מחפשת את אביה בכלל בסוף הספר כתוב שלא יודעים לגבי שאר המסעות שלה אחרי המקום שאליה היא הגיעה ובאחים לנשק מסופר כבר על הלידה שלה ואיך היא כבר שרת דרקונים יש פער שלא מצאתי בעיברית שמשלים את זה אבל בלב אפל ועוד איך מדברים על האחים מעט אבל מדברים ויותר מפרק אחד!
 
אתה מבולבל לגמרי נכון?

ב"לב אפל" לא מסופר על אף אחד חוץ מהתאומים וקיטיארה. הסצינה שתיארת על חלמיש המורה היא מתוך "כבשן הנשמה" בכלל! אתה בטוח שאתה לא התבלבת? כי אני בטוח שאתה כן! לב אפל הוא הספר השלישי בשישיית המפגשים, נכתב ע"י טינה דניאל, ומספר על המסע שקיטיארה ערכה בחברת שכירי חרב מפוקפקים, שבסופו היא מצאה את רוצח אביה(ספוילר: בגידה).
 

Landei

New member
האבל על רייסטלין הוא לא על מותו אלא

על כך שלאחר שהגיע לפסגת היכולת שלו, לשיא הכוח האוניברסלי, וויתר על הכל. הוא נותר ללא קסמו... איזו אבדה גדולה יותר יכולה להיות עבורו? הרי היה מאדיף למות בקסמו מאשר לחיות בלעדיו! מן ההתחלה, גם בקטע של "עקבות בחול" - (שמכוון דרך אגב לא רק לקטע שהוא הולך בעקבות פיסטנדנטילוס) אין לאדם כרייסטלין אלא לשאוף לשיא הכח והיכולת - לשאוף לאלוהות. וכי כייצד אתם מתארים אותו נוהג אחרת? ומן ההכרח היה שהתנהגות כזאת תוביל אותו לאבדון. והוא המשיך לספוע, כתליין של עצמו. אך האבדה הגדולה ביותר היא לא שלו, אלא שלנו! אנו מאבדים דמות גדולה כל-כך שנאדיף כבר לאבד את כל קריין, אך לא אותו.
 
למעלה