שאלה על ברסלב

פפיטה

New member
שאלה על ברסלב

שלום לכולם. אני לא ממש בקיאה בחסידות ובזרם של ברסלב בפרט... מידי פעם אני קוראת כאן קצת אבל יש לי שאלה.... יצא לי לקרוא כמה מעשיות של ברסלב כדוגמאת "בן המלך שנפל לשגעון" ו"מעשה בתבואה משגעת".. עכשיו, מוצג שפ מהלך יפיפה של מטהמורפוזה שחלה באדם כאשר ישנו דגש על המקריות! (אם יהיה ביקוש אני אפרסם את הסיפורים, אני פשוט מתה כבר ללכת לישון..) השאלה שלי כיצד זה לא סותר את התפיסה של העולם היהודי, שהיות ויש אלוהים אין דבר כזה מקריות?.. תודה ולילה טוב :)
 

jack0

New member
המשמעות של סיפורי המעשיות

סיפורי המעשיות של רבי נחמן אינן "אגדות האחים גרים" מאחורי כל סיפור מסתתרת משמעות עמוקה ביותר, למרות שבחלק גדול מהמעשיות לא מוזכרת כלל מציאות אלוקים, והם נראים במבט שטחי כסיפורי אגדות קלאסיים מהתקופה ההיא על מלכים ונסיכים וכדומה, אך בהבטה מעמיקה בהם מתברר שהמעשיות הן בעצם מספרות ומבארות את הנהגתו של הבורא בעולמינו, ההיסטוריה העולמית מבריאת העולם עד ימינו, וגם על העתיד, בדרך של משלים ועניינים קבליסטיים עמוקים, והכל מולבש ומוסתר בתוך מעשיות שנראות פשוטות לכאורה. התופעה הפלאית של סיפורי המעשיות של רבי נחמן העסיקה חוקרים רבים, וכבר יצאו לאור כמה וכמה ספרים שעוסקים ומבארים את סיפורי המעשיות, חלקם חוברו אף ע"י רבנים ואנשי רוח שאינם נמנים על חסידות ברסלב, כמו הוגה הדעות פרופסור מרטין בובר למשל.
 
אני הקטן ממליץ...

על הספר "ר´ נחמן מברסלב - עיונים בסיפוריו" של הרבנית יהודית קוק ז"ל (לא מי שאת אולי חושבת, אבל קרובת משפחה). יש שם גם מבוא כללי על ר´ נחמן ומשנתו.
 

פראזניק

New member
נפש:)))

ברוך הבא:)
סוף סוף רואים אותך:)))
 

פפיטה

New member
מעשה בבן מלך שנפל לשגעון

פעם אחת בן מלך נפל לשגעון שהוא עוף הנקרא הינדיק, דהינו תרנגול הודו, וצריך לישב תחת השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק. וכל הרופפאים נואשו מלעזור לו ולרפאו מזה, והמל היה בצער גדול, עד שבא חכם אחד ואמר: אני מקבל על עצמי לרפאו. והפשיט גם כן את עצמו ערום, וישב תחת השולחן עם בן המל הנ"ל וגם כן גרר פרורים ועצמות. ושאלו בן המלך: מי אתה ומה אתה עושה פה? והשיב לו: ומה אתה עושה פה? אמר לו: אני הינדייק. אמר לו: גם אני הינדיק. וישבו שניהם יחד כך איזה זמן עד שנעשו רגילים זה לזה. אז רמז החכם והשליכו להם כתונת, ואמר החכם ההינדיק לבן המלך: אתה חושב שהינדיק אינו יכול לילך עם כותנת? יכולים להיות לבושיים כותנת ואף על פי כן להיות הינדיק. ולבשו שניהם הכותנת. ואחר זמן מה רמז והשליכו להם מכנסיים ואמר לו גם כן כנ"ל: אתה חושה שעם מכנסיים לא יכולים להיות הינדיק? ולבשו המכנסיים, וכן עם שאר הבגדים. ואחר כך רמז והשליכו להם מאכלי אדם מהשולחן, וואמר לו: אתה חושב שאם אוכלים מאכלים טובים כבר חדלים מלהיות הינדיק? אפשר לאכול וגם להיות הינדיק. ואכלו. ואחר כך אמר לו: אתה חושב שהינדיק מוכרח דווקא להיות תחת השולחן? יכולים להיות הינדיק ולהיות אצל השולחן. וכך התנהג עימו עד שריםא אותו לגמרי. והמשל מובן למבינים. ***מתוך קריאת המעשיה בלבד (בלי שום הכרה את ברסלב) המטהמורפוזה התודעתית שחלה בבן המלך מוצגת כנפילה סתמית לשגעון כאשר היא מקרית ושרירותית ואין שום מהלך סיבתי או הסבר מינימלי כי אם היא מוצגת כעובדה קיומית. ונוסיף ונאמר שאני רואה את כוח המעשיה והמשמעות שלה בחוסר הצגת תהליך הנפילה. כיצד זה מסתדר עם תפיסת העולם הדתי שאין למקריות מקום בה?
 
לא ... אין שום מקריות .../images/Emo22.gif

חז"ל הרי אמרו לנו : אין אדם עובר עברה אלא אם נכנס בו רוח שטות . כבר מקושר הסיפור למציאות שלנו , רבנו מדבר על בן מלך (כזכור לך , כולנו כאלה ...) שנפל לשגעון , כלומר נפל לתאוות עולם הזה ולתאוות וכו... אני לא מתכונן להסביר לך את אשר אני מבין מהמעשה הזה כי הרפואה האמיתית תהיה לך רק כאשר את לבדך תעסקי בסיפור מתוך אמונה חזקה שהצדיק הכין לך בין המילים , רפואות נשגבות שלא היו עדיין מעולם ! אז , אם תוסיפי לזה תפילה זכה לבורא עולם שיאיר את עיניך בתורת הצדיק , תזכי להבין ולהפנים את כל מה שיש לצדיק להעניק לך .
 

רוחלע19

New member
כמה חכמת חיים יש בסיפור הזה!!!

רבינו מסיים הסיפור "והמשל מובן למבינים" איני מתיימרת להיות בין המבינים. וברור שיש פה הבנה עמוקה ביותר, אם רבינו נחמן מסיים שיש צורך להמנות עם המבינים, בכדי להבין המשל. אולם, בלי להכנס לעומק של הסיפור, כמה חכמת חיים יש בסיפור הזה! רבינו מלמד אותנו שלפעמים יש ללכת עם העיקש (או מוכה השגעון) בדרכיו להסכים שכאילו הוא צודק, לא להתעמת אתו, ואדרבה להתחבר אתו, ורק כך להוציא אותו משגעונו. כל הרופאים, ניסו וניסו לרפאותו, לפי הבנתם והגיעו לידי יאוש. ורק החכם בחכמתו, הצליח להוציא אותו ממצבו. לדעתי, זה אחד הסיפורים הכי יפים ומענינים של רבינו נחמן. גם הסיפור השני, שהבאת עם התבואה המשגעת (כנראה שאת מתכוונת לסיפור שנודע לשני חכמים שמי שיאכל מהתבואה של השנה החדשה ישתגע) זה גם אחד הסיפורים המדהמים עם חכמת חיים. לגבי מה ששאלת, על המקריות. קשה לי להבין, מאיפה את מסיקה שזה היה בצורה מקרית ושרירורית? רבינו מתחיל הסיפור בזה שהוא נפל לשגעון. למה הוא נפל? את זה רבינו לא מפרט כי לא זה מטרת הסיפור.
 

פפיטה

New member
לפי ראות עיני

וייתכן שאיני מפרשת את הסיפור נכון... מוצגת לפנינו מטהמורפוזה שחלה בתודעתו של אדם ואילו תשמות הלב מוקדשת לתהליך החזרה ולא להתהליך הנפילה. לו היה מוצג תהליך הנפילה השמשמעות התקבללת היתה שזוהי בריאה מחדש.."מוטציה" ומה שברור שזה עולם של נס. אם כן, מה האפקט שנוצר כתוצאה מההצגה של החזרה כתהליך? ועל מה מושטט תהליך זה? הוא מוצג כחיקוי! החיקוי אינו נעשה מתוך רצון פנימי מודע להפוך לאדם אלא זה תהליך חיצוני הנעשה מתוך מחשבה שגם הינדיק יכול לנהוג כבן אדם ולהישאר הינדיק. ואילו כיצד יתיחסו אליו הסובבים לשולחן?. אם הינדיק ישב סביב השולחן ידבר ויאכל, כי הרי הינדיק יכול להיות הינדיק ולעשות כל אלה..מישהו יודע מה הוא חושב? מה העולם התודעתי שלו? אם אני אפגוש את הינדיק ואשחק איתו שש-בש והוא אחלה גבר מה איכפת לי שהוא הינדיק? אולי כולנו הינדיקים? אם כן מה עומד במרכז הערך האנושי אם לא התודעה במרכז? אם כן תודעת האדם היא אינה הזהות שלו, אינה הערך שלו ושיימו לב שהוא ריפא אותו "ל ג מ ר י "... אם כן אני רואה כאן שאלה מהותית הנוגעת בזרם האקסיסטנציאליסטי.
 
אסור לתת פירוש על סיפורי מעשיות

כי רק משיח יבו וייתן עליהם פירושים, וצריך לקרוא אותם לפי הפשט וזהו...
 

פראזניק

New member
לא רק שמותר...

אלא גם רצוי! כל זמן שהמפרש יודע שפירושיו רחוקים מהפירוש האמיתי שרבינו התכוון לו, הרי שכל פירוש שהוא ראוי ורצוי. ראה דברי רבי נתן ב"עלים לתרופה".
 
פראזניק קיצר במקום שיש להאריך

באחד המכתבים הראשונים בעלים לתרופה (ספר מכתביו של רבי נתן תלמיד רבינו) כותב רבי נתן שמותר ורצוי לחפש פרושים בסיפורי מעשיות, בתנאי שנדע שאלו רק רמזים שאנחנו מוצאים, ולא הפירוש האמיתי שאותו ידע רק רבינו.
 
למעלה