שאלה על אינפלציה

שאלה על אינפלציה

הנה שאלה ששאל אותי בחור נחמד בשם שימי: "למה כשהמדינה מדפיסה כסף זה יוצר אינפלציה אבל כשהבנקים מייצרים כסף זה לא יוצר אינפלציה ?" רקע- השאלה באה בעקבות דיון בפרורום לכלכלה בת קיימא. דנו באופיה של מערכת הכספים, והבעיות שהיא יוצרת. חלק מהדיון התייחס לאופי שבו רוב הכסף מיוצר כיום- לא על ידי הנפקה של הממשלה, אלא על ידי "כסף חוב" שמונפק על ידי הבנקים. לפחות 90 אחוזים מהכסף שלנו הוא כסף שמונפק על ידי הבנקים. אם אתם מלווים לבנק שטר בגודל 100 ש"ח, הוא יכול להלוות (בשעור רזרבה של 10 אחוזים) 90 ש"ח למישהו אחר, 90 הש"ח האלו בסופו של דבר יגיעו לבנק אחר או לאותו בנק, ושוב 90 אחוזים מהם יכולים להניתן כהלוואה ללקוחות הבנק יוצא טור גואמטרי של 100* 1+ 9.+ 9.^2 + 9.^3 + 9.^4 + .... או בקיצור טור גאומרטי של 0.9 שסכומו - 10 . כלומר מתוך 100 הדולרים נוצרו 1000 דולר, 900 מהם על ידי הבנק. עד כאן רקע מכאן תשובתי אינפלציה יכולה להגרם אם מדפיסים כסף חדש - כלומר אם יש תהליך של הוספת כסף כמות הכסף שהבנקים מייצרים היא כביכול קבוע ולכן נראה שלמרות שרוב הכסף מיוצר על ידי הבנקים, הוא לא גורם לאנפלציה בכל מקרה , דווקא יש שחושבים שכסף ודברים דומים שאמורים לייצג ערך דווקא כן מייצרים אינפלציה זו לדגומא אחת התאוריות של שישמון ביכלר ויהונתן ניצן בספר שלהם מרווחי מלחמה לדיווודנדים של שלום- אם הבורסא מייצרת כסף בלי ערך מאחוריו אז בסוף תהיה מכך אינפלציה דברים ספקולטיבים דומים כמו שוק הנדל"ן , שווקי אומנות ומשחקי פירמידה גם הם בעקרון אמורים לייצר אינפלציה - אם כי אני מודה שהתהליך לא ממש ברור לי עד הסוף מכאן השאלה שלי- מדוע במצב של בורסה עולה ומשק מדשדש איננו רואים אינפלציה גואה? הסבר אפשרי אחד הוא שהפיצוץ והאינפלציה יבואו בהמשך, הסבר אחר הוא שהאינפלציה מתגלגלת על חו"ל - מקום בו אלו המדפיסים את המניות מוציאים את הכסף העודף שלהם. יש עוד הסברים?
 
הבנקים מלווים כסף מול בטחונות

יש צדק מסויים בדבריך, אך מוגבל מאוד. וזאת כי הבנקים מלווים כסף (או מדפיסים כסף - כהגדרתך), רק מול בטחונות. ובדרך כלל ערך הבטחונות הנדרשים הנו גבוה יותר מהסכום שניתן מולם. מכאן שכמות הכסף שהבנקים מעבירים לשוק, הנו נמוך מערך השוק. ומכאן שהם אינם גורם אינפלציוני, אלא להפך. ככל ששעור העמלות והערבונות גבוה יותר, כך הדבר גורם להקטנת הפעילות בשוק. אין הדבר כך כאשר המדינה מדפיסה כסף ומחלקת אותו לתושבים, כאן לעיתים אין "כיסוי" ובטחונות. והדבר גורם לתאוצה אינפלציונית. מצב של "משק מדשדש ובורסה עולה" הנו תוצאה של ציפיות לעתיד לעומת מצב נוכחי המושפע בעיקר מן העבר. וכאשר הבורסה עולה, בהתאם לתחושת הציבור לגבי העתיד החיובי, הרי זאת למעשה "הלוואה" על חשבון העתיד. והיה והצפיות תתממשנה, הכל יהיה בסדר, אך במצב בו העתיד לא יהיה כה טוב, הרי בהחלט ניתן לצפות "שהפיצוץ" יבוא בהמשך. אך "הפיצוץ" יביא לאינפלציה רק במידה והמדינה תנסה להתערב ולהציל את הבורסה, ולהדפיס כסף עבור זאת. (כבר היו דברים מעולם).
 
מנגנוני אינפלציה

בכל פעם שמישהו "מדפיס" "כסף" יכולה להיווצר אינפלציה - בדיוק באותו מנגנון שבו אמורה להיווצר אינפלציה מכסף - מתיחת המוסכמה החברתית ללא יצירת ערך הדפסת כסף על ידי ממשלה היא בסך הכל דוגמא לניצול לרעה של מוסכמה חברתית - לממשלה כביכול יש עוד יחידות ערך, בעוד שלמעשה אין לה יחידות כאלה. - התוצאה היא שיחדיות הערך מסופקות על ידי האזרחים - מס אינפלציה. אבל מנגנון כזה יכול להתרחש על ידי כל מי ש"ממציא" ערך שאינו קיים במציאות, ואנחנו "קונים" את הערך בגלל בגים במערכת, ולמעשה מעבירים ערך מאלינו אליו. מנגון כזה קיים בבורסה, במשחק פירמידה, ובשוק נדל"ן או אומנות ספקולנטי- יש הבטחה לערך בעתיד, אבל בחלק מהמקרים - הערך לא מתקיים, ולכן נוצר מנגנון אינפלציוני - בלי קשר לפעולות הממשלה אם הממשלה מעתרבת באיזו צורה עם כסף, אז פשוט נוצרת אינפלציה באמצעות כסף, אבל האינפלציה כמנגון היתה קיימת בלי קשר למנגנון הכסף. בקשר לערבויות - אנחנו כבר יודעים שדווקא מול הלוואות הכי פחות טובות והכי גדולות אין ערבויות ממש - הבנקים שמחו להכניס אנשים לאובדרפט, ומהצד השני ערבויות של גד זאבי, או ערבויות שניתנו בצורה של מניות בורסה הראו שפעמים רבות יש דימיון רב יותר למשחק פרמידה - כאשר הבועה פוקעת, מסתבר שהקטנים צריכים לממן את החזקים. השאלה שלי היא שוב - אם זה המצב - מדוע לא רואים אינפלציה?
 

קוקימן

New member
הביקוש לעוגה לא גדול יותר

אם בעוגה הלאומית 10 פרוסות ויש 10 שקלים כל פרוסה עולה שקל. אם בעוגה הלאומית 10 פרוסות ויש 15 שקלים כל פרוסה תעלה 1.5. אם בעוגה הלאומית 10 שקלים ויש 15 שקלים אבל 5 מהם בבורסה אז עדיין 10 שקלים רבים על העוגה ומחיר כל פרוסה 1 שקל. אה כן, וההלוואות לזאבי ופישמן וכל שאר המקורבים נבלע אצלך בהסבר אבל אאל"ט זה היה 70 אחוז מהשוק ל 18 גופים... זה לא מעט וזה גם לא יצר ביקוש אמיתי אלא קנו ומכרו חברות מיד ליד ...
 
לא מדוייק

נניח שיש 100 לחמניות במשק, ו100 שקלים, כך שכל לחמניה עולה שקל. נניח שלממשלה יש שקל אחד. כלומר היא יכולה לקנות לחמניה אחת. אם הממשלה מדפיסה עוד 10 שקלים, אז כל לחמניה תעלה 1.1 ש"ח - אינפלציה. אולי לא שינוי גדול? אבל כעת בידי הממשלה יש 11 ש"ח ואיתם היא יכולה לקנות 9 לחמניות! משום כך מתייחסים להדפסת כסף כאל סוג של מס - מס אינפלציה. דרך אחרת לחשוב על מס כזה היא "תשלום העברה" - מן הציבור אל הממשלה. עד כאן טוב ויפה הסבר נאו קלאסי לאינפלציה. אבל הנקודה היא שכסף הוא בסך הכל דוגמא למוסכמה חברתית תמורתה אנחנו מוכנים להחליף מוצרים ושרותים . בדוגמא של הממשלה שמדפיסה כסף ההדפסה היא "מעילה באמון" משום שהממשלה מנצלת את כוחה המונופוליסטי ו"מייצרת" כסף בלי שיש מאחוריו גיבוי של ערך אמיתי - אף אחד מיאתנו לא היה יכול לעשות דבר כזה (אלא אם כן הוא מזייף כספים) - כשהממשלה מדפיסה כסף היא בעצם מזייפת כספים באופן חוקי (מבחינה כלכלית אין הבדל , רק מבחינת החוק). אם כן אינפלציה על ידי ממשלה שמדפיסה כסף היא רק דוגמא אחת למנגון אינפלציוני - שיוצר כל מי שיש לו יכולת להשתמש במוסכמות חברתיות כדי לקבל מוצרים ושרותים שנותנים ערך אמיתי: שוק המט"ח מניות בורסה סחורות עתידיות ואופציות שוק הנדל"ן , מתכות יקרות והאומנות משחקי פירמידה. במשחק פירמידה המנגנון הזה הכי בולט - העומדים בראשו מנצלית את תקוות השחקנים לרווח ואז נוצרת "מיני אינפלציה" שבה יש "מס" מאלו שנמצאים בתחתית הפירמידה אל אלו העומדים בראשו. לגבי זאבי ושות' יאיר אמר שבעצם אין דבר היות ותמיד המוסכמה החברתית במשקה של בנקים מגובה ב"דברים ממשיים" - הראתי שזה לא תמיד קורא - אם הלווה הוא מספיק גדול הבנק יסתפק גם בנכסים פחות מוחשיים שהם בעצמם הבטחות לעתיד.
 

קוקימן

New member
זוכר מה שאלת?

מדוע במצב של בורסה עולה ומשק מדשדש איננו רואים אינפלציה גואה? אז אם הכסף תקוע בבורסה הוא לא לוחץ על הביקושים במשק.
 
כן אבל

למה שהכסף יהיה תקוע בבורסה? אין סיבה ממשית לזה לא? כלומר מי שעושה רווחים יפים - שזה בדרך כלל עשירים ומקורבים ירצה מתי שהוא לממש את ההשקעה שלו - כלומר זה השלב שבו הכסף יוצא מהבורסה. למה דווקא עשירים ומקורבים. מקורבים - על ידי מידע פנימי יודעים (בבמוצע) מתי חברה כזאת וכזאת תעלה או תרד. עשירים - יכולים לשכור חברות העוסקות באופציות. אופציות (אם יודעים מה עושים) הוא ענף ללא הרבה סיכון - יש מגמה יומית אותה ניתן לחזות (או לצפות בה) ואז קונים ומוכרים באותו יום. מדוע דווקא עשירים - היות ולקנות ולמכור באותו יום משתלם רק אם עושים זאת בסכום גבוה- ואז הבנקים לוקחים עמלות נמוכות - מה שמשאיר את המשחק באופציות לעשירים בלבד. נוסף לאלו יש האופציה של הרצת מניות - מה שהתרחש בשנות ה80 בישראל וע"פ ביכלר וניצן אחראי לאינפלציה אז. אם כך, קרוב למפולת (והמימוש בבורסה) אנו צפויים לראות אינפלציה?
 

קוקימן

New member
הגדולים באמת לא משתמשים בבורסה

את העסקאות האמיתיות שלהם הם עושים מחוץ לבורסה. את המצב בבורסה הם משתמשים כשהערכים מתאימים להם להיפטר ממניות או לאסוף מניות מהציבור. תסתכל שהרבה דברים בבורסה לא ממש ניתנים להסברה ולכן פורחת שיטת הניתוח הטכנית שלא מתעניינת בסיבות אלא בצורת הגרף: דגלים, גלי אליוט ... האנליסטים בחברות ההשקעה לא יודעים שום דבר שאתה ואני לא יודעים. כל זמן שהבורסה עולה וכספים זורמים תאורטית (כי מעשית זה רק כשמממשים את המניות ) לכיוון בעלי ומנהלי החברות אז למה להם להפסיק את זה אם הם מקבלים בונוסים לפי ערך המניה?
 
זה לא מדויק

א. נכון שהעשירים באמת (הם לא יודתר גדולים פיזית), עושים הרבה מהכסף שלהם מחוץ לבורסה, ראה סעיף הון ושלטון. ב. אבל עד כמה שאני יודע, חלק גדול מנפח העסקאות בבורסה בכל זאת נקבע על ידי פלח קטן מאוד של האוכלוסיה, או אפילו פלח קטן מבין המשקיעים בבורסה- בעיקר מוסדות ההשקעה (מה שנותן הרבה כוח לבעלים שלהם), ובעלי הון גדולים מאוד. ג. אין להם צורך דווקא להשקיע הרבה מאמץ מחשבתי- זה "היופי" באופציות - אתה יכול לבצע עסקאות ארבירא'ז ולקחת סיכונים די נמוכים ובכל זאת לעשות כמה אחוזים בכל יום- בתנאי שאתה נעזר באנשי מקצוע ושיש לך איזה מיליון ש"ח כסכום ראשוני. ד. אנשי המקצוע לא מבינים להערכתי הרבה יותר מהאדם הממוצע , אבל - א. יש להם ניסיון (כלומר מנסיון הם יודעים איך יתנהג השוק בדרך כלל כתוצע ממעוראות שונים ומה כרגע יותר משפיעה ממה), ב. יש קצת תאוריה שחלק ממנה נכון בתאוריה והיא לפעמים יכולה לעזור , ג. בגלל המעמד שלהם אנשים מוכנים אני מניח גם לנדב טיפים (כמו אני עובד כאן וכאן ואנחנו הולכים לצאת עוד מעט בהכרזה כזאת וכזאת ) תמורת טובות הנאה בחזרה (כמו , שים עין על מדד זה וזה או שתבצע בשבילי כמה פעולות יחד עם הפעולות שאתה עושה עבור משקיע זה וזה). - העניין הוא שקשה מאוד להוכיח כאלה קשרים. האנליסטים יודעים בזמן אמת מה עולה ומה יורד ועל בסיס יומי אפשר לעשות מזה רווחים לא קטנים כנראה - אם יש לך מספיק גב כלכלי (כך שאם תפסיד מאות אלפים לא תפשוט רגל), ואם אתה יודע שמידי פעם תספוג הפסדים, - כלומר אם יש לך מספיק כסף.
 
שאלה לדרור

בנושא האינפלציה, אם הבנתי נכון את הדיון עד עכשיו אז אינפלציה נוצרת רק כאשר נוצר כסף שאין לו כיסוי ממשי, ואפשר לשאול אם לכסף שמייצר הבנק יש כיסוי. עד עכשיו חשבתי שאינפלציה נוצרת כך: אם הבנק נותן ל10 אנשים 1000 שקל הלוואה, אז יש להם כסף להוציא. הביקושים עולים וגם המחיר. כתוצאה מכך יכולת הקנייה של השקל יורד ויש אינפלציה לפי האפשרות השנייה גם כסף שהבנק מייצר גורם לאינפלציה. האים הבנתי נכון?
 
הי שימי

ברוך בואך לא ממש הבנתי את השאלה. בנקים אמנם אחראים לרוב הכסף שמיוצר, אבל הנקודה היא שבנקים לא מייצרים כסף חדש - נניח שהממשלה מדפיסה שטרות בסך מיליארד ש"ח. אז אם יש אחוז הרזבה הוא 10 אחוזים (שכחתי את שם המקצועי) - כלומר הבנקים צריכים לשמור 10 אחוז מההלוואה, אז על ידי טור גיומטרי הבנקים ייצרו 9 מילארד ש"ח. סה"כ במשק יהיו 10 מילארד ש"ח שמתוכם 9 הומצאו על ידי הבנקים. כעת אם לא קורה דבר אין אינפלציה - כל האינפלציה "התרחשה" בזמן שהבנקים היו עסוקים בהדפסה - היות וזה קרה די מזמן - כשבנקים היו סוחרי זהב שנתנו ערבונות על חתיכות זהב שהופקדו אצלם (ובסתר נתנו יותר פתקים מחתיכות הזהב שהיו ברשותם), האינפלציה הזאת התפרשה על פני כמה מאות שנים. כיום אינפלציה בתהליך הזה יכולה להתרחש אם : א. לא כל ההלוואת ניתנו - חישבנו טור גיאומטרי אינסופי, אבל במציאות יכול להיות שהיו פחות הלוואות בגלל כל מיני "תקיעות" של המערכת . אם יש הקלה בתקיעות אלו יותר הלוואות נלקחות וכתוצאה מכך "מודפס" כסף. ב. אם בהסתמך על הכסף הדמיוני הזה מובטחים עוד ערכים בעתיד - כמו מניות, ואפציות וכו' - שבתורם גם הם משמשים ערובות להלוואות בעתיד. ג. אם בגלל לחצים של מגזרים שונים הממשלה (או הבנק המרכזי) משנה את אחוז הרזרבה - נגיד שיורדים מ10 אחוז ל5 אחוז - אז הבנקים יכולים להכפיל את כמות הכסף במדינה. היות ואני כמעט ולא מבין בזה כלום, אולי כדאי שמישהו אחר יענה.
 
למעלה