שאלה על אודם

שאלה על אודם

בספרו האדם וכתב ידו מביא ישראל אודם בעמ' 51 טבלה של שלושת האזורים וחוויותיהם. הוא מחלק בין אזור עילי, אמצעי או תחתי, כאשר לכל אחד מהם יש כמובן התבטאות בכתב בעל טמפו מהיר, או איטי. חלוקה נוספת היא של רמה נמוכה ורמה גבוהה. האם כוונתו ב"רמה". לכתב צנטריפוגלי (וממילא רמה גבוהה) וכתב צנטריפטאלי (וממילא רמה נמוכה)??? שאלה שניה, ישראל אודם מסביר כי במלחמה בין האזורים העילי והתחתי, ישנה האבקות בין כל אחד מהקצוות לבין המרכז, לפי יחסים אותם הוא מונה. ההכרעה העילית והתחתית מובנת בדוגמאותיו. אבל בהכרעה המרכזית (אזור אמצעי נגד עילי, או תחתי נגד עילי), כאשר ההכרעה היא צנטריפטאלית הוא מגדיר "האמצעי מתכווץ ומצטמצם מפני העילי/ תחתי". אולם בדוגמאות הכתב הוא מביא כתב שבעילי נגד מרכזי נראה ממש עילי, ובתחתי נגד מרכזי נראה ממש תחתי. מישהו יכול להסביר לי מה לא הבנתי נכון? תודה מראש
 
אתה רואה כמה אודם קשה ? אפילו

השאלות מהספרים שלו קשה להבין. התייחסות ראשונית לשאלתך, רמת הכותב כפרמטר מסווג הוא בעייתי משהו שכן תחילה עליך לבדוק את הכתב כדי לסווגו לרמה אך מצד שני לא תוכל לבדקו לפי הטבלאות כדי לקבוע רמה שכן הטבאות עצמן מפורשות על פי "רמה". אין הכוונה לצנטריפוגות אבל כאשר אני מנסה לנסח למה כוונתו ב: "רמה" מסתבר לי שלא ירדתי לסוף דעתו. לשאלה ב': האיזור האמצעי עשוי לתפוח ביחס לקצוות, ובעצם הדברים באישיות ישתעבדו במידה רבה לתכתיבי האזור האמצעי הדומיננטי, המוגדל. כך למשל שיקול הדעת שאמור להתייחס גם לאיזור העלי, במקרה של כתב שתפח באמצע וקיצר למעלה, החבר הנכבד יפעיל את שיקול דעתו בכפוך לנהנתנות, אנוכיות ולמה שמשרת את האני ולא לפי, נניח עקרונות מקצועיים ( עלי ) הכרעת יתר של האיזורים או אחד מהם ע"ח האמצעי עלולה לכווץ את האני ולהקטינו, לרבות בטחונו, כבודו, חייו החברתיים, כל אלה ישדרו חולשה בעוד שבאיזורים המודגשים אינני יודע אם יככב אבל לפחות יתעסק בעניינים הקשורים להם. קח בחשבון שהציר האמצעי לא רק נאבק באיזורים אלא גם פועל כמתווך, מגשר ומשימות התווך לא בהכרח קשורות למאבק. המאבק מתחיל כאשר אחד משתק את האחר. מקווה שעזרתי.
 
תודה אודי.

לגבי שאלתי הראשונה, אודם מגדיר שתי צורות התבטאות צנטריפוגלית - קרי בורחת מרכז, וצנטריפטאלית - שואפת מרכז. הוא מסביר שבניגוד לדעות של חוקרים גרמניים מסויימים (אני לא זוכר כרגע בע"פ), תנועה למעלה היא לאו דווקא בורחת מרכז ולמטה לאו בדווקא שואפת מרכז. אלא הכל ביחס לשלושת האזורים. כאן לכאורה הוא מסביר שתנועה צנטריפוגלית אמורה להראות רמה גבוהה יותר של הכותב מבחינת עוצמת ההבעה והתנועה. זה לא נכון? אגב אודי איזה ספר אתה ממליץ לי לקרוא כדי להתקדם? אמרו לי שאודם הוא תותח ומבחינת ידע הוא נחשב בר סמכא אדיר. אבל הבעיה שכדי להצליח לקרוא את ספריו אתה צריך "לשבור שיניים". יש מישהו טוב אבל קריא? או שאולי תמליץ לי כן לשבור שינייים ולהתקדם לאט לאט באודם. המורה שלי אגב המליץ לי על פוקורני אבל הוא לא ניתן להשגה.
 

graphein

New member
בלינק הבא תמצא

6 ספרים של פוקורני שהוצעו למכירה (הצעה אחרונה מהחודש שעבר, כך שיש סיכוי טוב שהיא עדיין אקטואלית). http://www.findabook.co.il/main/byt_results.asp?free_text=%F8%F4%E0%EC+%F4%E5%F7%E5%F8%F0%E9&category=writer_name&image.x=17&image.y=8 בהצלחה!
 
לא חושב שיש קשר בין

בין הרמה האישית לבין הצנטריפוגות, יש רמה גבוהה ונמוכה מאלה וגם מאלה. אני לא בטוח שצריך להשקיע אנרגיות בכך. להבנתי גם העולה וגם היורדת הן על תקן של מתרחקות מן המרכז.
 

sneakers

New member
באשר לפוקורני

אכן ספר מעניין אבל שפתו גם אינה מן הפשוטות. בכל אופן, בהצלחה
 
אגב אהרן, הנושא שעוררת העלה

אצלי סוגיה שיש מקום לדון בה בהקשר של ההתארכות לקצוות, והיא: באיזה מידה עלינו למדוד ולבחון זאת על פי מימד הגובה/ההתרחקות בלבד, או שמא עלינו למדוד את אורך הדרך שעשה הכותב. יש מקרים שבהם הגובה נטו איננו גבוה אך התבנית רחבה ומלאה, מקיפה שטח גדול ובעצם אותו כותב בילה זמן נכבד באיזור זה למרות שלא טיפס לשמים. ואולי כן צריך לעשות הבחנה בין מי שמבלה באיזור זה תוך נסיקה אל על, לבין זה שמבלה באיזור זה אך בדרך שונה. מה שברור שלא ניתן ככה סתם לייחס לשני חולשת איזור עלי בגלל שלא טיפס למעלה שכן הוא קיפח את הגובה אך מנגד העשיר את נוכחותו שם. אשתדל יותר מאוחר לסרוק דוגמא
 

sneakers

New member
אודי, זה נשמע מעניין ומאתגר

אנא הרחב יותר (הסברים + דוגמאות נלוות) תודה
 
אין לי כרגע זמן, אני חייב תכף לצאת

הנושא עלה די בספונטאניות ואין אצלי כרגע משהו מסודר בנושא. מנקודת מבט של ציר הגובה ניתן לראות בכך חוסר התרחקות מהמרכז, כלומר, עוצמת המתווך ביחס לעלי משעבדת את מגמת הגובה הצפויה ומונעת התרחקות וכך העלי שבוי בדרישות המתווך. מצד שני יש לעלי הזה 'חיים', עומק, נפח, לחץ כלומר יש לו מה לומר. ניכר ש: המשהו הזה 'לומר' ממלא פונקציה חשובה בהסתגלות ולראיה כל מה שהושקע בכך. יש כאן המון אלמנטים אבל אנחנו כאן מצמצמים את הבחינה רק להפרש ההתארכות לקצוות ומנסים לחשוב עד כמה עלינו להתייחס לכך כהתארכות מועטה, האם לגזור גזרה שווה מהתארכות מעטה כשהיא בנפח והיקף כזה לעומת גובה דומה חסר ראש למשל ? ואולי זו בחינה לגמרי שונה ובאמת, הפרש ההתארכות צריך להיקבע רק על פי גובה נטו, כמובן בהתאמה לזווית הכתיבה.
 
"הרמה האישית" של אודם

אהרן, לאורך כל הספר, כשאודם מדבר על רמה גבוהה ונמוכה, כוונתו לרמה האישית של הכותב, מונח שאותו הציג בהרחבה במבוא לספר. בכדי להבין את משמעות המושג בגרפולוגיה, קרא את מאמרי בקישור למטה.
 

כי19

New member
שייקה,בתכלת איך אתה ממליץ לאבחן.

חוץ ממשמעות התכונות לפי חלוקת רמת האישיות.האם גם לחלק לפי מהירות ואיטיות?
 
איך לבצע את האינטגרציה

זה נושא לקורס שנתי שלם (שאני מתכנן להעביר פעם), ולא למספר שורות בפרום. השיטה של אודם מסורבלת ולא מספיק מדוייקת,לפחות לא כדבר שעומד ברשות עצמו. יש עוד הרבה מתודות לביצוע האינטגרציה, אבל בשביל כאמור נושא לקורס מקצועי בתהליך הלמידה.
 

TIME4U

New member
שייקה, אני רואה שאתה

מקצר היום/לאחרונה במילים, זה מתוך הכנה מוקדמת למאמר מרתק שאתה מכין לנו כאן ? או שככה תשאיר אותנו צמאים ? לא מגיע לנו מכוכב היום משהו קטנטן על מישון, עליך, על התהליך? אוליי נראיין אותך כאן כולנו , ממש בשידור חי, מה דעתך?
 

כי19

New member
מה שאני עושה,זה שאני תמיד בודק

רמת הכותב ולפי זה מנתח את התכונות שיוצא מסימני הגרפולוגיה. בקשר למהירות,זה גם חלק לא מבוטל מניתוח התכונות,אבל רק סימנים מסויימים אני מחלק לפי מהיר/איטי. כמו למשל שולי התחלה ישרים ותקניים,מראה על-שמירת תקן ומסגרות חברתיות,נימוס,רשמיות,משמעת עצמית,שליטה עצמית,יכולת הסתגלות חברתית סבירה ומאוזנת,רצון להיות מקובל על כולם,חוש לסדר וצורה. נניח שהבכתב הוא גם מהיר-אזי כל הסימנים מקבלים חיזוק משמעותי ומלמד אותנו עוד יותר על הכותב.שלמרות היותו מהיר,כבל זאת עדיין מצליח לשמור על סדר וארגון וכו'. העניין הוא רחב מאוד וקשה לי לפרט אותו כאן בכתב כרגע.אבל לדתעי לא בכל הסימנים חשוב לחלק למהירות/איטיות.אלא רק בחלקם ממש.
 
למעלה