שאלה עדינה

[בעל של1]

שאלה עדינה

האם נראה לכם שניתן לשאול בפורום הזה לגבי השפעת הפיברו על יחסי מין?

 

[linar1]

שלום לבעל../images/Emo45.gif

השאלה שלך אינה חריגה, אז מדוע שלא תשאל. בעיקרון, אם אתה שואל האם יש יחסי מין ופיברו', אז ניתן לענות - כך: איפה שיש זוגיות והבהנה יש גם יחסי מין. פיברו' ממרר את חיים, אבל אינו הורג את רגש . אם יש עוד שאלות, נשמח לשמוע ולענות. LINAR

 

[דליה ליכטר]

למציצן

לחולות פיברו אין חיי מין נרגעת ?

 

[פיה על קביים]

קצת אכזרית הקביעה הזאת, לא?

 

[linar1]

מדוע צריך כהה להגיב, עדיף לפעמים

... האנשים שאיתנו גם להם יש מה לשאול ולהבין

 

[בעל של1]

זו אכן היתה השאלה

לאחר ובמהלכן של כמה שנים ללא יחסי מין נשאלת השאלה האם הפיברו זה הגורם. ההסבר שלה לחוסר החשק זה כמובן הפיברו וסוג של דיכאון הנובע מכך. קבלת פרספקטיבה על המצב אצל אחרים יכולה בהחלט להציל את היחסים בקטע הבעייתי הזה שכן כך נדע אם לחיות עם זה, ללכת לטיפול ומאיזה סוג. עלי לציין שני דברים שיוכלו לאפשר תשובה יותר ספציפית: 1. היחסים החברתיים הזוגיים והמשפחתיים טובים (להוציא את הקטע הזה שלאחרונה החל לעלות לעיתים קרובות יותר). 2. יצויין כי לזוגתי מוטיבציה ואנרגיה מספקת לפעילויות משפחתיות כגון: דחיפה לנסיעה משפחתית לחו"ל עם ארבעה ילדים קטנים פעם בשנה (לפעמים פעמיים בשנה).

 

[linar1]

בעל יקר../images/Emo27.gif

יש לי עצה, אם אתם נמצאים באזור המרכז אז קיימת אפשרות לגשת לבית חולים איכילוב, יחי לפיברומיאלגיה. ביחידה זאת פועלים לא רק רופאים, אלא יש טיפולי הידרותרפיה ופסיכולוג קליני, שיקר ההתמחות הוא בתחום המחלות הראומטיות. דר' שאול נבון, פסיכולוג קליני - הוא לדעתי הכתובת הנכונה, כדי שתוכלו לקבל עזרה מקצועית ואמינה. שיהיה בהצלחה, LINAR.

 

[מיטל מק]

שלום לך, וסליחה שיש אנשים לא סבלנים

פה בנינו. השאלה שלך היא שאלה כואבת ונוגעת כנראה לרובינו בנקודות כואבות.(ולא חסר לנו כאלו!!) אני יכולה לענות רק מנסיון אישי , שלמחלה יש חלק מאוד לא קטן בבעיה של אישתך. הכאב היום יומי, העייפות, התיסכול שנובע מחוסר אפשרות לתפקד כאנשים רגילים... הטיפול בבית, בילדים( ארבעה אמרת? אני מורידה בפני אישתך את הכובע.) כל אלו לא משאירים לנו כוח גם ליחסי מין בלילה. ( ישנן גם תופעות לוואי לתרופות שאנו מקבלות ואחת מהתופעות הידועות היא ירידה בחשק המיני.) זה לא אומר שאין בכלל חשק וגם לא אומר שאנו לא יכולות להנות, אבל צריך סבלנות והבנה של המצב. תפנק אותה. תן לה לחוש שאתה איתה גם בלי... תן לה להחליט מתי אפשר .. תחבק אותה בלי ציפיות מצדך לאקשן. .. תראה, טיפול זה טוב, אבל אל תלחץ עליה יותר מדי זה רק יעשה פעולה הפוכה. ובטח אל תשווה בין נסיעה משפחתית ליחסי מין. אלו אנרגיות שונות לחלוטין. אני חייבת לסיום להוסיף שאני מאוד מכבדת אותך על השאלה האמיצה. ולכן גם נתתי לך תשובה אישית. (אני מאוד מקווה שאתה לא מציצן כמו שנאמר

.) אני מאחלת לך ולאשתך בהצלחה. הכי חשוב זאת האהבה שרוחשים אחד לשני.תן לה לחוש זאת .תן לה כבוד, תן לה לחוש שאתה מאמין לה .. לילה טוב ושבוע טוב.

 

[dorgad]

לבעל ולמיטל

אני מוצאת את תשובתה של מיטל אמיצה ומשקפת. אוסיף קצת חומר למחשבה: כשהשרירים כואבים תמיד, וכואבים יותר מכל לחץ (של הכיסא והמשענת בישיבה, של המזרן בשכיבה, של מגע-יד לא עדין ורך מספיק - ברור שלחצי גוף מכאיבים. כדי שחולת פיברו' תוכל להתעלות מעל הכאבים ולהיכנס למוד המתאים לצורך קיום יחסי מין יש צורך בהרבה יותר השקעה ביצירת האווירה הנכונה, וזה כולל יחס חם ותומך מחוץ למיטה כמו גם בתוכה. וקצת חיזורים ורומנטיות לא מזיקים לאף זוג... דור

 

[ניני4]

שאלה...

האם מדובר באי קיום יחסי מין כליל כבר כמה שנים? אם כן, נראה לי שכדאי שתתיעץ עם איש מקצוע. אפילו לבדך בשלב ראשון. ואחר כך בזוג. אם מדובר בירידה בכמות, אבל לא הפסקה מוחלטת, אולי תנסו לבדוק, ביניכם, מה מעורר את הפעילות המינית ( אצלה, אצלך, ואצל שניכם כזוג) ומה מחדש את הפסקתה (אצלה, אצלך, ואצל שניכם כזוג). אני מעלה השערה, שהאנרגיות והמוטיבציה שבת זוגך מפנה לפעילויות אחרות ( חברתיות, משפחתיות, נסיעות לח'ול) בנוסף לצרכי היומיום השגרתיים ( המתישים, ממילא) באים על חשבון האנרגיות ליחסים האינטימיים. אולי נסו לחשוב, יחד, כיצד ניתן להוריד משהו מן האנרגיות המופנות לדברים האחרים ולהעלות, בהדרגה, את המינון המופנה לאנרגיות בכיוון המיני. עזרתך והבנתך יהיו חשובים לאין שיעור על מנת שמשהו יתחיל לזוז.

 

[בעל של1]

תודה לכל המשיבות

יש לי בהחלט מה לקחת מכל מה שנכתב כאן. אשמח לששמוע עוד תובנות בנושא מכן ומאחרות.

 

[B Positive]

מגיבה קצת באיחור

ולא שיש לי להוסיף הרבה על הנאמר אלא אולי קצת לחדד את נושא ההרגשה האישית. בנפילות הקשות של המחלה קשה מאוד להרגיש מינית, קודמי כבר הדגישו מספיק את הסיבות לכך ולכן אין טעם לפרט. האמת שמהכרות עם אמהות לילדים קטנים, לא צריך פיברו' כדי לאבד את תחושת המיניות במהלך יום התרוצצות אחרי הקטנים... תוסיף לזה את צרותינו ובכלל אבדנו. אז מה בעצם אני מציעה? לעבוד חזק על החזרת תחושת המיניות, אז תפנק אותה מעט, תנסה לסייע לה בדברים קטנים על מנת שהיא תגיע לזמן הזוגי שלכם עם יותר אנרגיות, הבנה בימים קשים, ובעיקר מילים טובות שיהוו תמיכה רגשית לה כל אם זקוקה מבן זוגה בסוף יום של מירוץ אחרי הקטנטנים.