בתורה נאמר מצד אחד:
"בצלם אלוהים ברא את האדם" כלומר, האדם נברא כדמות אלוהית, נעלה ומוסרית. לפי פרשנות הרמבם
ומצד שני נאמר:
"כי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו" כלומר, מחשבתו או טבעו של האדם רע מלידה.
נראה שיש כאן סתירה:
איך ייתכן שאדם ששכלו ותודעתו דומים לאלוהים נוטה לרוע??
כי הרי אלוהים הוא הטוב העליון.
ואגב לב בתורה הכוונה לשכל.
כמו שנאמר:
“וְנָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן” (מלכים א’, ג’)
"בצלם אלוהים ברא את האדם" כלומר, האדם נברא כדמות אלוהית, נעלה ומוסרית. לפי פרשנות הרמבם
ומצד שני נאמר:
"כי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו" כלומר, מחשבתו או טבעו של האדם רע מלידה.
נראה שיש כאן סתירה:
איך ייתכן שאדם ששכלו ותודעתו דומים לאלוהים נוטה לרוע??
כי הרי אלוהים הוא הטוב העליון.
ואגב לב בתורה הכוונה לשכל.
כמו שנאמר:
“וְנָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן” (מלכים א’, ג’)
