בכל מקרה מנהגי אבלות נוהגים
עד חצות עשירי באב. הגמרא במסכת תענית דף כט ע"א אומרת : בשבעה נכנסו נכרים להיכל ואכלו וקלקלו בו שביעי שמיני ותשיעי סמוך לחשכה הציתו בו את האור, והיה דולק והולך כל היום כולו שנאמר אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב (ירמיהו ו) והיינו דאמר רבי יוחנן אלמלי הייתי באותו הדור לא קבעתיו אלא בעשירי מפני שרובו של היכל בו נשרף, ורבנן אתחלתא דפורענותא עדיפא. בעשירי באב נשרף רובו של היכל. אלא שנקבע הצום לתשיעי בגלל שהשריפה החלה בתשיעי, וההתחלה חמורה יותר, כך בגמרא הנ"ל. איך שלא יהיה, מנהגי האבלות עד לחצות שבתשיעי. אם תשעה באב חל בשבת, כי אז התענית נדחית לעשירי באב, ומיד במוצאי התענית בטלים מנהגי האבלות מהטעם שאמרנו.
