זו צורת ביטוי
שמשמעותה: מפורסם. אחרי הכל מדובר בשפינוזה, ובספרו המדובר ביותר, אתיקה, ובפתיחתו, ופה זה פורום פילוסופיה. אמנם אין לדחות על הסף את האפשרות ששפינוזה גיבב מלים חסרות משמעות. אבל היות ומדובר באדם רציני, שאנשים רציניים חשבו עליו גדולות ונצורות, הייתי מעדיף להציג ראיות כבדות משקל לפני שהייתי חורץ עליו פסק דין שכזה. מה שהוא אומר כאן, בשפה קצת יותר מודרנית, הוא ש"נצח" הוא הקיום של דבר שקיומו הוא אחד מההגדרות שלו. ההגדרה של כסא, למשל, לא תכלול בתוכה את תכונת הקיום. כסא זה מכשיר ישיבה, עשוי חומר קשיח, נראה בדרך כלל על ארבעותיו ועוד ועוד ועוד, אבל העובדה שהוא קיים איננה אחד הרכיבים בהגדרתו. גם אם יושמדו כל הסאות בעולם - ההגדרה עדיין תקפה. אבל אם יש משהו (ופה שפינוזה מתכוון לאלהים) שעצם קיומו הוא אחד הרכיבים בהגדרתו - הרי שהקיום הזה ניתן לתיאור גם כנצח. בצורה זו מצליח שפינוזה להגדיר נצח מבלי להתייחס למושג הזמן. זה לא הישג?