בלעט. ../images/Emo13.gif
לגילגמש - הסבר יפה
, אבל אני לא תמהתי על מעמדו של פיל ספקטור כאגדת רוק, שאלתי האם אנשים שהגיעו לתודעה ולאו דווקא כאומנים הראשיים (וזה גם קשור אליך, הניבלונגים יקירי
) יכולים להחשב לאגדת רוק
. לגבי האלבומים החדשים: רד - מסטארלס דווקא לא התלהבתי במיוחד, אם כי השיר השלישי יפה מאוט. הראשון חוזר על עצמו יותר מדי, והרביעי הוא יותר פרוג מג'אז (משפט של אחי, תרדו לעומק דבריו ותבינו את הרעיון שלו
). מונמאדנס - הקשבתי לו מעט פעמים באופן יחסי, ואני חושב שהוא חביב מאוד. בעתיד אני אוכל לשפוט אותו בצוה יותר רצינית. מיראז' - אלבום מקסים
. אני לא יכול להסכים לקביעה שליידי פאנטזי הוא השיר הטוב ביותר של קאמל (קביעה שאחי אמר שהוא שמע לא מעט
), אבל הוא מאוט טוף. יש שם ריפי בס גאוניים ויפים להפליא, מתופף מוכשר, ואת אחד מהגיטריסטים הענקיים
. הקלידן - צריך לומר משהו עליו? באופן מוזר, זה נראה כאילו לכל החבורה הזאת (על גילגוליה השונים) צמיד היה חסר את השפיץ כדי להיות וירטואוזים
. לשני האלבומים האלה (רימאסטרים, עם 5-6 רצועות נוספות בכל אחד מהם, כולל כאלה שלא יצאו מעולם) יש קסם של פרי-טיילז, קסם מכשף
. אי אפשר שלא לאהוב את קאמל.