שאלה מהותית

bababuba7

New member
שאלה מהותית

רציתי לשאול שאלה בעניין קרינה אלקטרומגנטית. אני מקווה שאני במקום הנכון כי אין פורום ממש מתאים לעניין. א. האם קרינה אלקטרו מגנטית יכולה להיווצר באופן טבעי בטבע? ב. האם הקרינה היא בסופו של דבר פיסית? היא תנועה של אלקטרונים? היא גורמת לאלקטרונים לזוז? ג. האם הצורה של גל (רדיו לצורך העניין) היא תאורטית בלבד לצורך המחשה או שבאמת זוהי התנועה והצורה הפיסית שהקרינה נראית במציאות. אני מבין שאלו שאלות גדולות ומהותיות אבל אחרי קריאה של הרבה חומר על הנושא עוד לא קיבלתי תשובות על שאלות אלו וחשבתי שאולי אני אפול על "תותח" מהתחום או לפחות משהו שמבין משהו. תודה מראש!
 

4Z7GBA

New member
../images/Emo13.gif../images/Emo26.gif../images/Emo26.gif../images/Emo26.gif

קרינה היא זרם של חלקיקים אלמנטריים נושאי אנרגיה, היוצאים ממקור כלשהו, ומתפשטים ממנו בכיוון מסויים או אחד או יותר. אנרגיה מתפשטת בצורות שונות - הולכה, הסעה וקרינה. בניגוד להולכה והסעה, הקרינה איננה נזקקת לשום תווך חומרי לצורך מעבר דרכו. כך, קרינה מגיעה אלינו מהשמש ומהכוכבים כשהיא עוברת בחלל, הריק מחומר. קיימות קרינות מסוגים שונים, הנבדלות זו מזו על פי סוג החלקיקים המרכיבים את הקרינה: קרינה אלקטרומגנטית בתדרים שונים (כוללת בין היתר: קרינה תת אדומה, קרינה על סגולה, קרינת רדיו, קרינת גמא) - זוהי קרינה של פוטונים. קרינת אלפא - זוהי קרינה של גרעיני הליום 4. קרינת בטא - זוהי קרינה של אלקטרונים. השפעות ושימושים השמש פולטת קרינה אלקטרומגנטית בספקטרום רחב, בעיקר סביב האור הנראה. כאשר קרינה מגיעה מן השמש אל כדור הארץ, היא פוגעת בפני השטח שלו וגורמת לחימומו. הבדלי הטמפרטורות הנוצרים בין מקומות שונים על פני כדור הארץ גורמים לתופעות טבע שונות כגון רוחות. הקרינה הפוגעת בפני הים גורמת לחימומם ועקב כך לאידוי מים. אידוי זה גורם להיווצרות עננים שבחלק מן המקרים מורידים משקעים שונים כגון גשם ושלג. בעולם המודרני נעשה שימוש רב במקורות קרינה: ברפואה משמשים חומרים רדיואקטיביים לאבחון ולטיפול במחלות. בתעשייה נעשה שימוש בחומרים רדיואקטיביים בתהליכי בקרת הייצור. גלאי עשן רבים מכילים חומר רדיואקטיבי. טלפונים סלולריים, מכשירי רדיו, טלוויזיה ומכשירי מיקרוגל משתמשים בקרינה אלקטרומגנטית בעוצמה נמוכה. קרינה מיננת קרינה מיננת הינה קרינה הגורמת ליינון של אטומים, כלומר לפליטה של אלקטרונים. לשם כך דרושה קרינה בעוצמה גבוהה מאד. קרינת אלפא, קרינת בטא, וכן קרינה אלקטרומגנטית בתדרים גבוהים מאד (קרינת גמא וקרינת רנטגן) הן קרינות מיננות. עם מקורות הקרינה המיננת נמנים: חומרים רדיואקטיביים, מכשירי רנטגן, מאיצי חלקיקים, גז רדון טבעי וחומרים רדיואקטיביים בחומרי בניין, בשימוש מוסדות רפואיים, בתעשייה ובמכוני המחקר. קרינה בלתי מיננת הינה קרינה שאינה אנרגטית מספיק כדי לינן אטומים. זוהי בדרך כלל קרינה אלקטרומגנטית בתדרים נמוכים: קרינה בתדר הרדיו, מערך כבלי החשמל, תחנות השנאה, מיקרוגל, עשרות אלפי מוקדי שידור של מערך הטלפוניה הסלולרית, בזק, הרשות השנייה ועוד, ברחבי הארץ. גלי מיקרו הם קרינה אלקטרומגנטית עם אורך גל קצר משל גלי רדיו וארוך משל אור תת אדום. גלי מיקרו, הידועים גם כאותות super-high frequency או SHF, הם בקרוב בעלי אורך גל בתחום של 30 ס"מ (תדירות 1 ג'יגה הרץ) ועד 1 מ"מ (300 ג'יגה הרץ). אולם, גבולות התחומים שבין האור התת אדום המרוחק, גלי מיקרו, וגלי רדיו בתדירות אולטרה-גבוהה הם שרירותיים למדי. הערה: למעלה מ300 ג'יגה הרץ, קליטת קרינה אלקטרומגנטית ע"י אטמוספירת כדור הארץ היא כה גדולה, שהאטמוספירה למעשה אטומה לתדרים גבוהים יותר של קרינה אלקטרומגנטית, עד שהאטמוספירה נעשית שוב שקופה במה שקרוי תת אדום ותחום תדירות חלון אופטי. לקוח מ"ויקיפדיה האינציקלופדיה החופשית"
 
למעלה