שאלה מהותית

[HB K]

שאלה מהותית

אני עכיו בסוף טיפול בקהילה והתחלתי ללמוד באוניברסיטה . רוב האנשים איתם אני לומדת הם עד כמה שידוע לי "נורמטיבים" . אני מוצאת את עצמי לבד הרבה כי אני פוחדת לחשוף את עצמי כמכורה (כמעט כל האנשים איתם אני לומדת הם דתיים , כמוני, ובעלי מודעות מאוד נמוכה להתמכרויות ) . אני לא יודעת איך להציג את עצמי , האם לחשוף את עצמי . מבובלת ולא רוצה להישאר לבד בגלל זה . עדיין לא פגשתי את המכורים הנקיים באוניברסיטה אבל אני חושבת שעלי ליצור קשא עם העולם בכללותו ואיני יודעת איך עושים זאת . תודה , ב.

 

[תמיד שניה]

קשה אבל ..

נראה לי שמה שאת צריכה עכשיו זה את השקט הנפי והסביבתי .. זאת אומרת לא "להתערבב " עכשיו (בתקופה הזאת -אחרי טיפול ) עם מגוון רחב של אנשים ולכן נראה לי שהכי כדי להתאזר בסבלנות להסתכל מסביב על האנשים שלומדים איתך ולבחור לך את החבר או החברה שמתאים לך ושלהם תוכלי להסביר את המצב ביותר קלות .. כמו שאנחנו כבר יודעים הכל הטוב בחיים בא כשמחככים בסבלנות ..עד כמה שלנו קשה .. במסע שלי גיליתי שעדיף חבר אחד אוהב על חבורה ששוכחת מהר ..

בהצלחה גדולה וחיבוק חם .. את לא לבד

 

[תמיד שניה]

נפי=נפשי

 

[ארטור]

כשאני פוגש עם אנשים.....

לא צריך להגיד להם איזה מחלות יש לי. גם הם לא מספרים לנו.יחס להתמכרות היא מלא שיפוט וארחים וזה שונה מארץ לארץ. זה יכול לגרום לך נזק אז צריך תבונה להבין מתי כדי לשמור סודיות ומתי לשבור אנונימיות. תן לזמן זמן. את/אתא תפגש עם עוד מכורים גם באוניבסיתות. תשמור על עוד יום נקי ובהצלחה!

 

[ברבורה לבנה]

סביבה חדשה...

היא באופן טבעי ביותר סביבה מאוד בוחנת וחשדנית ולעתים עויינת... את נמצאת כרגע בתהליך מקסים וברור כי את רוצה למצוא שותפים במסגרתך החדשה, לחלוק איתם את ההליך, הלבטים וכדומה. מאידך אותם אנשים לא בהכרח נמצאים בסביבתך ויתרה מכך אינך מכירה אותם בוודאי לא בתחילה בנוסף, עצם ההליך הופך אותך להרבה יותר פגיעה, יותר פתוחה, פחות חשדנית - אולי ההפך הגמור מסביבתך. יש פתגם שאומר "סוד שלא תספרי - לא יתגלה" ההליך שאת עוברת ואני מחזיקה לך אצבעות ומקווה בשבילך להצלחה, הוא הסוד שלך (גם שלנו - אבל כאן לכולנו יש סודות גלויים). שמרי על שלך. את התמיכה, ההבנה, האוזן הקשבת, קבלי בקהילה המכירה אותך ואת אותם - ובלי ספק כאן אצלנו. אנו לא שואלים שאלות. אנחנו רק מחבקים ואוהבים את מי שבא אלינו. ואנחנו אוהבים חיבוקים

. שמרי על עצמך, על פרטיותך. פעם, אולי, תוכלי לומר בגאווה רבה - הייתי... ואנחנו נחזיק לך אצבעות עד אז.

 

[ארול אחד1]

למה לך לספר על ההתמכרות שלך?

זה יכול להועיל לך? בדרך כלל לא, כי אנשים אין להם מושג מה זה מכור. החברים הקרובים אלי והמשפחה שלי יודעים שאני אלכוהוליסט ומכור. כל השאר לא. זה לא עניינם וזה לא יעשה לי שום תועלת בלספר להם. אם תגיעי למצב שיש לך שם חברים שאת יכולה להפתח אתם והם יכולים להפתח אליך, תעשי את השיקול שלך אם לספר להם או לא. בינתיים רצוי שלא.

 

[כ ו כ ב י ת1]

../images/Emo62.gifHB K, היי!

אני יודעת מזה קהילה, את נמצאת במסגרת, בחממה ופתאום כשאת יוצאת החוצה את קצת לבד, צריכה לבנות מסגרת של עצמך. קודם כל אני רוצה להגיד לך כל הכבוד על האומץ שלך לגעת בקושי. שנית אני גם מסכימה עם כל מה שאמרו לך. אפילו בקהילה אומרים "כנות, לא בכל מחיר". בנתיים החברה מאד שופטת מכורים והדבר האחרון שאת צריכה זה שאנשים ישפטו אותך או יסמנו אותך בתור מכורה. את צריכה להרגיש שם שווה מבין שווים יש בך חלק חדש שאת בונה ואותו את צריכה להציג. לדווח על זה שאנחנו מכורים לא יועיל בכלום, במיוחד לא בשלב הראשון. בהצלחה,