שאלה לשמאל

[מיסיס מייס]

מתה על אילן גילאון, למרות שמעולם לא הצבעתי לו

 

[סקרלט אוהרה 2]

דבר ראשון - אני שמחה לשמוע.

דבר שני - זה עדיין לא ענה על השאלה.

אלה שקוראים היום להפסיק את המלחמה, ודי לשפיכות הדמים, וכל זה (גדעון לוי, כדוגמא) - מה הפתרון האופרטיבי *עכשיו* שהם מציעים?

לדבר אין עם מי, כי הם לא מוכנים, לדבר עם אבו מאזן כבר דברנו 9 חד' ולא יצא כלום (ואני חושבת ששחרור המחבלים זו טעות נוראית, ועדיפה ללא ספק הקפאת בנייה, אבל עד כמה שאני יודעת שחרור אסירים זה אינטרס עליון של הפלשתינים, כך שאני לא בטוחה שזה היה זה למול זה. אולי זה היה שחרור אסירים למול הקפאת בניה + עוד משהו), אבו מאזן בכל מקרה לא שולט על עזה, והוא חתם הסכם איחוד עם חמאס במתכונתו הנוכחית.

ונניח שנלך לויתורים מאד גדולים, נזנח את הלחימה, ונשב שנתיים עד שנגיע להחלטה על שתי מדינות לשני עמים. יופי. האם הם ישנו את ספרי ההיסטוריה שלהם? האם הם יפסיקו לכנות אותנו כלבים וחזירים? האם הדור שגדל היום בעזה, על שנאה צרופה לישראלים, לציונות, ולכל מה שהמערב מייצג - יוכל פשוט להשתנות, ועוד 20 שנה לאכול איתנו לאפה באשדוד?

באיזשהו מקום, זאת כרוניקה ידועה מראש. השנאה לא תעלם, אולי עוד כמה דורות. עד אז ימשיך לגדול כאן דור ששונא, ומתעב, ומעודד לחימה ושהאדה (רצים סרטונים מזעזעים על ילדות בנות 12 שחולמות להיות שאהידיות, וילדים בקייטנות אימונים של חאמס) וגם אם יהיה הסכם שלום, מי יודע כמה זמן הוא יחזיק. וכשהוא יתפוצץ, אם יתפוצץ, אם זה יהיה אחרי הרבה מאד ויתורים שלנו, טריטוראליים ושאינם, נהיה בעמדת נחיתות, כי מנהרות ועיר תחתית יהיו חלום לעומת נתיבי הברחה ימיים, שדה תעופה, חיל אווירי שלהם, וכו'.

ואגב, אחד הדברים שהכי עצובים לי זה חוסר היכולת להימלט מזה. לו אני ילד פלשתיני - אני בהחלט שונאת את ישראל, מבחינתי בצדק. בראיה של בן 9, 12, ו-15 אפילו, הם אלה שמפציצים בעוצמה, הם אלה שהורסים את הבתים, הם אלה שבגללם אין לנו X ו-Y, ולפי האג'נדה הדתית שלי אין להם זכות קיום בעולם. כך שאני באמת לא רואה פתרון, ואני חייבת לומר שזה מעציב אותי ומפחיד אותי בו זמנית

 

[kokula12]

אני לא מתייחסת לגדעון לוי, כמו שאת לא תתייחסי

לקיצוני הימין (בלי לנקוב בשמות) כחלק מהאנשים שתומכים באותה השקפת עולם כמוך. דעותיו והשקפותיו של גדעון לוי רחוקות ממני מרחק שנות אור, ואין לי כוונה להגן על מאמרים שקוראים לגלות אמפתיה כלפי ארגון טרור שתוקף אזרחים, בכוונה תחילה לתקוף אזרחים. זה הזוי בעיניי שאת מכניסה אותו לאותו סל לצורך העניין עם מרצ ואפילו עם חד"ש. מה גם שכרגע נראה לי שהוא נהנה מתשומת הלב כפרובוקטור ועושה "דווקא". אבל זה מבחינתי הרבה יותר מדי מילים על גדעון לוי.

הלנת על חוסר תמיכה של השמאל בתושבי הדרום ב-14 השנים האחרונות. הראיתי לך שאת טועה, ופשוט לא יודעת את מה שלא מגיע מספיק חזק לתקשורת. זו לא הדוגמה היחידה. אם תיכנס לאתרי האינטרנט של מרצ וחדש (או לעמודי הפייסבוק), תראי כמה הם עשו ועושים למען תושבי הפריפריה בכלל והדרום בפרט.

כמו שרבות אמרו בתחילת השרשור וואזובנדו אם אינני טועה אמרה גם לקראת סופו - כרגע השמאל השפוי (בעיניי) לא מציע פתרון אופרטיבי, ואני חושבת שזה גם לא בהכרח נכון להציע בזמן לחימה. המחאה היא כלפי הקיפאון המדיני שהוביל למצב הזה, ההחלשה של אבו מאזן ע"י ישראל שגרמה להתחזקות החמאס, כי אין ואקום, בטח שלא בעזה.

בנט ומפלגתו היו אלה שהתעקשו להחליף את הקפאת הבנייה בשחרור מחבלים, גם אם לא נוח לך לחיות עם הידיעה הזו. יש להם אחריות. הקפאת הבנייה היתה אופציה רלבנטית לחלוטין, הרבה יותר הגיונית בעיניי בכל קנה מידה, גם כתנאי להידברות (כי להידבר על שתי מדינות בזמן שאחד הצדדים עושה מהלכים מכוונים ששמים מקלות בגלגלים לכל תהליך של הפרדה בין המדינות, זה דבילי). אבל בנט וחבריו לא הסכימו, מסיבות פוליטיות מאוד ברורות, אז שחררנו מחבלים, שמסכנים שוב את בטחון המדינה. בראבו לבנט ושות'.

כמו שכתבתי גם למעלה למיישר - אני לא חושבת שאני נאיבית. אני רואה פה אופציות מאוד ספורות להמשך חיים במדינה הזו: מדינה דו-לאומית, מדינת אפרטהייד או שתי מדינות לשני עמים. האופציה האחרונה היא היחידה שמתקבלת על הדעת בעיניי. אם כן או לא נאכל ביחד לאפה באשדוד או כנאפה ברמאללה, זה הרבה פחות מעניין אותי. אם הם יאהבו אותי עד בלי די או לא גם לא מאוד מעניין אותי. מעניין אותי שתהיה הפרדה בין המדינות, עם סידורי בטחון הגיוניים. עדיף גם לקיים מינימום של יחסים דיפלומטיים. וכן, אני חושבת שזה אפשרי. ואם הלאפה באשדוד והכנאפה ברמאללה אפשריות רק אחרי כמה דורות ולא עכשיו, אז התפקיד של הדור שלנו הוא לקטוע את המעגל הזה כדי לאפשר לדורות הבאים אולי לחיות חיים פחות או יותר נורמליים. המעגל לא ייקטע אם לא תהיה הפרדה לשתי מדינות כך שתהיה להם אוטונומיה וזכויות אזרח.

אגב, למיטב ידיעתי, וגם מתוך היכרות עם כמה אנשים מוסלמים, האיסלאם ממש לא שולל את קיומם של היהודים או של היהדות, זו הכללה גסה בעיניי. יש הבדל בין דת לפנאטיות דתית, ואת הראשונה שאומרת את זה, לא?

(ואומרת מראש שהסיכוי שאצליח להגיב במהלך היום קטן למדי, אז מבחינתי בזה אני פורשת מהדיון הזה)

 

[סקרלט אוהרה 2]

על ראשון ראשון

1. נתתי את גדעון לוי כדוגמא לשמאל הרדיקלי המתלהם. חשבתי שהוא מייצג. אבל היות שאני לא טיפוס חושב

ולא קוראת את העיתונות הטובה כהגדרתך מלפני שבוע, אני לא מכירה "מי נגד מי". הוא כנראה צעק הכי בקול, אז זכרתי את שמו. לא מייצג - סבבה. חבל שיש לו במה כזאת.

2. לא הלנתי על חוסר התמיכה בתושבי הדרום. בשום הודעה שלי, ותקראי שוב. הלנתי על זה שאין הפגנות ועצרות מחאה כנגד החמאס, הקוראות להפסקת הירי על אזרחים, והפסקת שימוש בנשים וילדים כמגן אנושי. אין לזה ולא כלום עם תמיכה בתושבי הדרום, אלא עם מחאה כנגד הפרת זכויות אדם שלנו (=ירי על אזרחים), בעוד שהפגנות נגד ירי על אזרחי עזה יש. ולא, התירוץ של "כי זה אנחנו וזה הם" לא עובד בעיני.

3. זאת בערך הנקודה שלי. אם אין לכם (לא לך ולחבריך, אלא למפגינים ואלא שצועקים די לכיבוש בכיכרות העיר) הצעה אופרטיבית אחרת - תשתקו. אפשר להפגין, יותר מלגיטימי למחות, אבל חכו כשזה ייגמר. גם לא נכון תמיד למחות בזמן לחימה. אם ברור גם לכם שכרגע זה מצב שאין בו באמת אפשרות אחרת, תשתקו, או כמו שכתבתי, אבל זה חלום אוטופי - תפגינו תמיכה בנסיונות (שאני חושבת שכולם רואים שקיימים, אפילו מזכ"ל האו"ם) להימנע מהרג בלתי מעורבים, ע"ע הקש בגג, וכו'.אבל אני באמת לא חושבת שאפשר לצפות למילה טובה.

4. כתבתי בעצמי שדעתי לא נוחה מההחלטה על הקפאת הבנייה, כך שאת לא צריכה לשכנע משוכנעת

רק שאני לא בטוחה שזה היה זה מול זה, אבל כל עוד אני לא יודעת אחרת - אני בהחלט חושבת שההחלטה שגויה.

5. גם אני חושבת שצריך שתי מדינות. אבל הסכמים לא תמיד מחזיקים מעמד, וכל עוד השנאה תימשך, בצורתה הנוכחית, חייבים לקחת בחשבון גם אפשרויות של הסכמים שלא יכובדו, ובאיזה מצב נהיה אז. בעמוד ענן היתה הסכמת אש על 5 שנים, אאל"ט. זה החזיק כמה, שנה עד שרקטה ראשונה נשלחה? כך שהחשש הוא מה יהיה במידה והפתרון, שכרגע נראה לי הכי פחות גרוע, לא יוכיח את עצמו.

6. אני לא מתמצאת באיסלאם, אבל אני שומעת על איך הם מפרשים את האיסלאם. אם כילד עזתי אני שומע במסגדים הסתה קבועה, זו האג'נדה הדתית שלי, גם אם זו לא הדת ככתבה ולשונה. הפאנטיות הדתית היא מכה (וזה נכון לשלוש הדתות), והיא רווחת שם, לצערי.

יום טוב

 

[kokula12]

תגובות קצרות (כל עוד הבוסית לא הגיעה

)

1. אני קראתי ל"הארץ" עיתונות טובה? לא יודעת אם הם יותר טובים מאחרים. מדורי הסאטירה שלהם מוצלחים מאוד בעיניי (אין כמו וואטסאפ גן פשוש

) אבל מעבר לזה לא חושבת שהם יותר טובים מאחרים. קוראת הארץ ו-ויינט בגדול (שניהם בגרסה האלקטרונית, לא קונים עיתונים מודפסים). את גדעון לוי אני לרוב לא טורחת לקרוא בכלל.

2. שאלת למה השמאל לא מפגין למען תושבי הדרום. בעיניי פעילות בכנסת כדי להעניק להם תמיכה כלכלית היא משמעותית לאין ערוך יותר מעוד הפגנה או פחות הפגנה, וזו מבחינתי הבעת אמפתיה, עם השלכות בשטח. לגבי תושבי עזה, נותר לנו רק להביע אמפתיה למצבם של החפים מפשע, יש מעט מאוד שאפשר לעשות בנידון בשטח, ולכן ההפגנות. אגב, לא ראיתי גם הפגנות של הימין למען תושבי הדרום, ראיתי הפגנות שלהם נגד "סמולנים עוכרי ישראל". ההבדל הוא שהם גם לא פועלים בכנסת ובשטח למען תושבי הדרום, ומפלגות השמאל הסוציאליסטיות כן.

3. אל תדברי בבקשה עליי ועל חבריי. אני מדברת אך ורק בשם עצמי. אני לא משתתפת בהפגנות האלה וגם כתבתי שאני לא רואה בהם טעם או תועלת בטיימינג הנוכחי. את רוצה להמשיך לתקוף? השימוש שלך ב"לכם" או בכלל בגוף שני רבים עבור משהו שכתבתי בפירוש שאין לי חלק בו ואני גם לא רוצה חלק בו, לא נעים לי בדיון הזה. מדברת רק על עצמי, ולכן גם לא הגבתי להודעה הראשונה בשרשור. דווקא רואה מילים טובות של פובליציסטים שמאלנים על אופן הפעולה של הממשלה במבצע הזה. אבל כן, בעיני רבים (ואני הפעם כן חלק מהם) זה בגדר "חכם לא היה נכנס למצבים שפיקח יודע להיחלץ מהם".

4. טוב.

5. אני לא רואה שכרגע אנחנו במצב מי יודע מה, כך שאני בעד לנסות אופציה אחרת. אני לא רואה ששליטה על אוכלוסיה ללא הענקת זכויות אזרח תורמת הרבה לבטחון המדינה.

6. את יכולה לדבר גם על איך רוצחי מוחמד אבו חדיר מפרשים את היהדות. אבל את בוחרת שלא (ובצדק). אותו דבר לגבי הפרשנות של החמאס לאיסלאם. יש הרבה מאוד מוסלמים שוחרי שלום, תאמיני לי, מכירה כמה וכמה מהם. לא כולם רוצים להרוג אותנו, ולא כולם חושבים שהדת מצווה עליהם לעשות את זה. ושוב, ההתחזקות של החמאס קשורה לקיפאון המדיני, ולכך שאבו-מאזן לא הצליח להראות הישגים מדיניים, וזה בהחלט קשור לאופן ההתנהלות של ממשלת ישראל בשנים האחרונות. כך שלהגיד "ככה הם ואין מה לעשות" זה בעיניי לברוח מהאחריות שלנו למצב הזה.

 

[סקרלט אוהרה 2]

אבל אבל

דבר ראשון כתבתי שב"לכם" אני לא מדברת לא עליך, ולא על חבריך. ציטוט: "בלכם אני מתכוונת לא לך ולחבריך, אלא למפגינים ואלא שצועקים די לכיבוש בכיכרות העיר" במקום לכתוב "להם", פניתי אליהם ישירות. צורת ניסוח, שהיה ברור לי שלאור ההבהרה תובן כראוי. חלילה לא תקפתי, מצטערת אם הובן אחרת.

שוב, לא שאלתי למה אין תמיכה. שאלתי למה אין הפגנות נגד חמאס והפרת זכויות האדם מצדם. אבל לא משנה.

עד כמה שאני מבינה, הוחלט כי המניע של הרצח (הדוחה, הנתעב, שנוגד אגב את עקרונות היהדות מכל וכל, וראית גינוי מקיר לקיר של אנשי הדת) של אבו חדיר היה לאומני. לא? אם הוא היה על רקע אידיאולוגיה דתית, הוא לא היה לאומני. שימי לב שציינתי בפירוש שפנאטיות דתית היא מכה, ואני חושבת, כמו שכתבתי, שכמעט כל המלחמות שהיו "בשם הדת" והובילו להרג היו מסווה נוח לאנשים חולים עם חשיבה מעוותת.
ספציפית - לא חושבת שכשהם רצחו אותו הם חשבו שהם מקיימים איזו מצווה, אלא חשבו שהם נוקמים על רציחות אחרות וזה מה שצוין בפירוש בכתב האישום. הם לא צעקו "אללה הוא אכבר", אלא "זה בשביל משפחת פוגל". (ציטוט: למבוגר, שהיכה את מוחמד פעמיים בראשו תוך צעקות "זה בשביל משפחת פוגל", ו"זה בשביל שלהבת פס". אחר כך בעט בו שלוש פעמים, תוך צעקות "זה בשביל איל", "זה בשביל גלעד", "זה בשביל נפתלי". )
זה לא מצדיק כלום, וזה מעשה של חלאות (מתברר שהמוביל אכן חולה בנפשו, לא שזה משנה כי התוצאה נוראית), אבל ספציפית אני לא חושבת שזה נעשה בשם הדת, אלא להפך, תוך התעלמות מהדת, גם אם לאנשים נוח ללכת לכיוון ההוא של קנאות דתית.

ולסיום - בכלל לא אמרתי ש"ככה הם ואין מה לעשות" *תהיתי* מה יש לעשות, כשהמציאות הנוראית של היום גורמת להם - ולצערי בצדק מנקודת המבט שלהם - להמשיך לשנוא. פשוט לא יודעת איך זה ישתנה, ואיך אנחנו יכולים לשנות את זה. מה שכן, אני מסרבת לקחת אחריות בלעדית. גם להם יש חלק בזה, והטענה שלי היא שגם אם ניקח אחריות על כל החלק שלנו (=ויתורים מפה עד יו"ש, הקמת מדינה וכו') אם הם לא יקחו אחריות על החלק שלהם, יהיה הסדר מדיני שיחזיק מים.

מסכימה שצריך לנסות. ללא ספק. אבל לא בכל תנאי.

 

[וואזובנדו]

מילה (או שתיים

) על גדעון לוי

גדעון לוי מייצג איזשהו שמאל. ברור שלא בהכרח את הזרם המרכזי בשמאל, אבל גם מבחינת הרדיקליות שלו, די ברור שהוא הסמן השמאלי-שמאלי-שמאלי.
אבל דבר אחד שיש לומר לזכותו: במשך שנים רבות הוא מראה מה המדינה (דרך הצבא) עושה "בשמנו" בשטחים. אם קוראים את התקשורת הממוסדת, אלו דברים שלגמרי לא נתקלים בהם, כי מי אוהב להסתכל במראה כשהוא נראה לא כ"כ טוב.
אז גם בעיני (השמאלנית המדופלמת) יש דברים שהוא מגזים בהם, וגם אני מאוד לא נהניתי לקרוא את המאמר שלו על הטייסים, אבל חשוב שנכנס לדיון גם קול אחר: לא רק "חיילינו האמיצים בפעולה" אלא גם "בחיפוש שחיילים עשו בבית בעיירה הפלסטינית תקוע נבזזו 4800 ש"ח" (במקרה הזה זה מידע שיש לי מ"יש דין" , אבל זה מסוג הדברים עליהם כותב לוי). והדברים האלו לעולם לא מתפרסמים בתקשורת.

ומילה אחרונה לגבי האיסלאם: אני עובדת עם אוכלוסיה מוסלמית. שלוש פעמים בשבוע אני מגיעה ליישובים ערביים/בדואים ומטפלת בהם, אחד על אחד.
בעיני, 90% מהבעיות שלנו היו נפתרות, אם האוכלוסיות היו מכירות זו את זו (אגב, הם מכירים אותנו הרבה יותר טוב מאשר אנחנו מכירים אותם, לאור העובדה הפשוטה שהם מגיעים לערים שלנו, עובדים איתנו, לומדים עברית וכו'). נכון שיש בקרבם קיצוניים (וגם בקרבנו יש), אבל רק כשאתה מכיר את האנשים, אתה מבין שתכל'ס, אנחנו כ"כ דומים. כולם רוצים לחיות בשקט, כולם רוצים שלילדים שלהם יהיה טוב, כולם רוצים להנות מרווחה כלכלית. וכל שבארץ יש יותר הסתה נגדם (הן כלפי ערבים ישראליים והן כלפי עזתים), ככל שפחות לומדים אצלנו ערבית, ככל שהקשר מתבסס על לאכול במסעדה ערבית ולא על "יש לי שכנים ערבים" - כך יותר קל לשנוא.

שיהיה יום שקט

 

[סקרלט אוהרה 2]

מסכימה, רק שאי אפשר להתעלם

שפה אין קייטנות בהם משחקים ברובי צעצוע ולנחמים בערבים, שבספרי הלימוד הרשמיים שלנו - גם אם לטענתך הם מציגים צד אחד - לא קוראים להם כלבים וחזירים, ובדיוק כמו שכתבת "לאור העובדה הפשוטה שהם מגיעים לערים שלנו, עובדים איתנו, לומדים עברית וכו'" - אנחנו לא יכולים להיכנס לערים שלהם מחשש ללינץ' (מדברת על עזה, כן? לא על כפר קאסם, וגם המוסך שלי היה שנים בוואדי ג'וז.), אני מתקשה להאמין שיתקבל תלמיד יהודי לבית הספר שלהם, ולא סביר בעליל להניח שבחברת חפירות בבית להיא יהיה עובד יהודי ישראלי. כך שזה לא בדיוק מצב בו אנחנו מתאפשר להכיר אותם.
אין סימטריה בשנאה. לכן אני מתקשה להבין אם תיתכן סימטריה בפתרון, לפחות מבחינה רשמית.

את האסלאם כן. אם נכיר יפתרו חלק מהבעיות. אבל את השכנים האיסלאמיים שלנו, כשאני מתכוונת לרצועת עזה ולגדה (שלא לדבר על חלק מלבנון, מסוריה, ממצרים, וכו') - פחות.

(לגבי גדעון לוי - הבנתי. וכתבתי לקוקולה שחבל שנתנו לו לצעוק הכי חזק. ולגבי ה"לא מדווחים" - ברור שגם בין קרב חיילי צה"ל יש אנשים טפשים / לא מאד מוסריים. זה בסדר לא לדווח על זה. זה מתאזן עם כל בקבוקי התבערה שלא דיווחו עליהם, באירועים בצמתי ההתנחלויות, בידויי אבנים, ובעלות למשק של ההפגנות האלימות שהיו כאן, שכללו הרס לתשתיות למבנים)

 

[וואזובנדו]

לא מדוייק...

ביום העצמאות האחרון, באחת מההתנחלויות, היתה פעילות לילדים (שת"פ בין המועצה המקומית לצבא) ובה ילדים לבשו שכפצים ותרגלו פזצטות (יכולה לחפש לך את התמונה, אם תרצי). וזה עוד לפני הקריאה התלת-שנתית לבוא לבקר בבסיסי חיל האויר ולטפס על מטוסי קרב... אבל זה צה"ל, וזה שלנו, ולכן הזה לא מעורר בנו את אותן האמוציות כמו שאנחנו רואים את הצד השני עושה זאת...
ולגבי כניסה לעזה או ליישובי הרשות - בוודאי שאי אפשר, ובוודאי שהשנאה שם אלינו עזה מאוד. דיברתי פה על ערביי ישראל. והסימטריה בשנאה היא די דומה, לפחות ממה שאני רואה (רק הבוקר ראיתי בפייסבוק ציורים וברכות שנשלחו לחיילים שעכשיו בעזה, עם בקשות לנקמה בערבים, "תמעכו אותם כמו טרמיטים" ועוד איחולים לבביים. ייאוש...).

 

[סקרלט אוהרה 2]

וצעקו שם, בפעילות, "מוות לערבים"?

מכיון שהצבא כאן הוא חובה, זה בסדר (או שלא, אבל לצורך הדיון) לטפח "גאוות יחידה" מגיל צעיר (אפשר לדון על זה, על זה שאנחנו יותר מדי מדינת ביטחון ופחות מדי מדינת שלום). זה הופך להיות לא בסדר בעליל אם כשהם לבשו שכפ"צים, המדריך אמר להם: "תלחמו בערבים! תהרגו אותם! תדמיינו שיש כאן ערבי ואתם צריכים לחנוק אותו". גם לטפס על טנק לא דומה בעיני לדיבור על שאהדה בבתי ספר.
כשהבת שלי תשלח ציור לחיילים, היא לא תכתוב "תהרגו את הערבים", כי המלחמה הזאת מתווכת לה לא בהקשר של "מה הם עושים" אלא "עם מה אנחנו מתמודדים", ולכן המקסימום שהיא תכתוב זה "תשמרו על עצמכם" או "בהצלחה". היא לא ממש עסוקה בלחשוב על מה *הם* עושים, אלא על מה אנחנו צריכים לעשות.

לא דברתי על ערביי ישראל, אלא על אלה שאנחנו נלחמים מולם היום, ושאיתם אנחנו נדרשים להדבר ולסמוך על מילתם לכשיהיה הסדר. כך שהסימטריה מולם פחות רלוונטית לנושא הדיון. (אם כי חייבת לומר שהשבועות האחרונים וההתפרעויות האלימות הוכיחו שאנחנו לא באמת סימטריים, אבל זכותך לחשוב אחרת)

 

[וואזובנדו]

אממממ.....

לא חושבת שצעקו, אבל אני בספק אם הם דמיינו אויב בלונדיני וכחול עיניים...
אבל עזבי, נראה לי שלא נצליח לגשר על הפער בדעותינו.
נסכם שנשב לאיזו בקלאווה מתישהו, בעתיד?

 

[סקרלט אוהרה 2]

קפה יספיק

יש לי תחושה, שממש כמו עם הערבים, ברגע שנשב לקפה נראה שאנחנו בעצם די מסכימות

 

[נשיקולדה המקורית1]

רק נקודה אחת

רץ בפייסבוק ווסטסאפפ (אין לי איך להעלות עכשיו לפה) מכתבים שילדים מהתנחלויות שלחו לחיילים ובהם כתובים דברים כמו "תמחצו את כולם כמו ג'וקים" ו-"תהרגו את כל הערבים"... יודעת שדיברת על הבת שלך, אבל רק מראה לך איזה חינוך ילדים אחרים בארץ מקבלים וזה מאוד עצוב.

 

[rnavina]

השימוש במונח ערבים כאילו כולם מחבלים או

חמאסניקים, מאד מעציב. שלא לדבר על מח״ט גולני הדרוזי.

 

[סקרלט אוהרה 2]

אז זה חבל. בלי קשר לערבים

אני לא מאמינה בחינוך שקשור להרג מכל סוג. וככל שזה תלוי בי, זה לא יהיה בלקסיקון של הילדים שלי.

ברור לי שיש מקרים פרטניים (במובן של איש שמקבל החלטה משלו, גם אם הרבה אנשים מקבלים אותה), אבל דברתי על חינוך. מחנות קיץ וקייטנות - זה ארגון ציבורי, ספרי לימוד - בפיקוח ממשלתי. את זה אין כאן. כאן מנהיג ציבור שיקרא בפומבי להרג יקבל גינוי (חוץ מחנין זועבי

סתם, יודעת שכן) בבמה הציבורית וע"י הקול השפוי בעם, ושם אלה שקוראים להרג הם הם ראשי המדינה וההנהגה הציבורית, ואין פוצה פה ומצפצף.

לא. כציבור, ה"שנאה" שלנו אחרת, גם אם אפשר למצוא תמיד חלאות בכל מקום ובכל ציבור שהוא.

 

[rnavina]

ואיפה ההתייחסות שלך ליהודים ששונאים ערבים?

קוראים קריאות להחרמת עסקים בבעלות ערבית, קוראים ״מוות לערבים״?

 

[סקרלט אוהרה 2]

בשביל זה יש אותך ועוד כמה

(ולמקרה שפספסת - לא דברתי כנגד הילדים האלה ששונאים אותנו, אלא הפוך, כמעט והצדקתי אותם, לצערי)

 

[rnavina]

הפואנטה שלי היא שיש שנאת חינם משני הצדדים.

יהודים ופלסטינים.

 

[סקרלט אוהרה 2]

אז זה רק מחזק את תחושת החשש וה(כמעט) ייאוש.

 

[rnavina]

לא בעיני. כי אלה הקיצוניים.