שאלה לשייח

[שייח ספיר]

מפני שאינני יכול להעלות בדעתי

שום דוגמה נגדית של מחשבה ללא סובייקט. האם אתה יכול?

 

[רון סי]

אני בהחלט לא יכול

אבל אני כן יכול להטיל ספק בכל מה שעובר לי בראש, כולל התפיסה שלי של סובייקט ("אני") ואובייקטים סביבי. אני גם יכול להטיל ספק בעצם קיומו של תחביר לאיזשהו דבר, כי אני יכול להטיל ספק בקיומו של איזה שהוא דבר. הדבר היחיד שאין לי ברירה אלא להודות בו, זה שיש מחשבות. מה המבנה שלהן, מה אופיין, זה הכל כבר תוצרים של המחשבות. אינני יכול לסמוך על זה בשום פנים ואופן.

 

[שייח ספיר]

אינך יכול להטיל ספק בקיום תחביר

משום שללא תחביר אין משמעות, ובפרט אין משמעות להעלאת הספק. כיוון שהתחביר כולל נקודת מבט של סובייקט ניתן להגדיר את נקודת המבט הזו כ"עצמי". בעצם, הטענה "יש מחשבות" היא כשלעצמה משוללת משמעות. מה זה "יש"? המשמעות של ה"יישות" נובעת מן הקונטקסט שמגדיר אותה, והקונטקסט הזה הוא הוא התודעה (מתוך הגדרה!). אינך יכול להגדיר או להבין "יש" ללא "עצמי".

 

[רון סי]

אני לא יודע עם מה יש או אין משמעות

זה שאני לא יכול לזהות משמעות ללא תחביר, לא אומר שום דבר מלבד זה שאני מוגבל. כלומר, יש מחשבות, ותוכנן במקרה עוסק ביישות מוגבלת (אני) שמסוגלת לזהות משמעות רק באמצעות תחביר. מחשבות אלה מעלות ספק בכל דבר, כולל בקיומו של עצם חושב. העלאת הספק מתבצעת בטכניקה מסויימת, נגיד תוך שימוש בתחביר, אבל הטכניקה זו איננה חייבת להיות במהותן. היא רק התוכן שלהם. הטענה "יש מחשבות" לא טוענת דבר מלבד את האבחנה שמשהו קורה, שאנחנו קוראים לו "מחשבות". מה זה המשהו הזה? אנחנו לא יודעים, המשמעות לא ברורה לנו בכלל. מה זה "מחשבה" בכלל? מה המבנה שלה, המקום שבו היא מתרחשת, אופן ההתרחשות, כל אלה לא ידועים.

 

[שייח ספיר]

אין לי אלא לחזור על דברי

"ותוכנן במקרה עוסק ביישות מוגבלת (אני)" - זה איננו התוכן! זה התחביר. המחשבה "יש לי היום תור לרופא" עוסקת בי - אני (גם) חלק מהתוכן שלה. המחשבה "השולחן הוא אדום" איננה עוסקת בי, אני רק חלק מהתחביר שלה, מהדרך בו היא מתממשת, כפי שהסברתי קודם. הטענה "יש מחשבות" עשויה לבטא את המחשבה "יש לי מחשבות", או את המחשבה "אני בדעה שקיימות בעולם מחשבות". בכל מקרה, גם כאן יש את נקודת המבט של הסובייקט. טוב, נראה לי שאנחנו חוזרים על עצמנו. אולי נפסיק פה?

 

[רון סי]

חזרתך על דבריך

מעידה רק על עקשנותך. השבתי לקביעותיך, בכך שגם "תחביר" וגם "משמעות" וגם כל דבר אחר שעולה בדעתך, הם תוכן המחשבות. אתה חושב שלמחשבה יש תחביר. אתה חושב שיש סובייקט, או שמחשבות תמיד מתייחסות לסובייקט. לא בטוח שלמחשבות יש תחביר ולא בטוח שיש סובייקט. הדבר היחיד שבטוח (או שאפשר להגיד שהוא בטוח) זה שאתה חושב משהו. עכשיו, באמת, במקום לשוב ולהציג את מחשבותיך, כדאי שתחשוב על זה קצת.

 

[שייח ספיר]

אני אכן עקשן, ממש כמוך.

למחשבה יש תחביר משום שבלי תחביר זו תחושה ולא מחשבה. אני חושב שלמחשבה יש סובייקט משום שטרם נתקלתי במחשבה ללא סובייקט. להגיד "לא בטוח" אפשר עד בלי די. אלא שאני כן בטוח. החוויה הפנימית (לא רק מחשבות, גם תחושות) היא משהו ודאי לחלוטין. אינך צריך להוכיח שאתה מרגיש כאב. פשוט כואב לך.

 

[רון סי]

אתה כן בטוח

טוב, נראה לי שאנחנו לא מדברים על אותו דבר. כשציטטת "אני חושב משמע אני קיים" חשבתי שאתה מדבר על משהו מסויים, דהיינו הטיעון הפילוסופי שקשור לספק השיטתי. כנראה שאתה מדבר על משהו אחר, שאני לא יודע מה הוא.