למה בדיחה?...
תופתע לשמוע שזו באמת הסיבה... הגרש"ז אוירבך כותב, שמכיון שחבר חביב במידה כזאת זה דבר נדיר מאוד (!) ואין אנחנו בקיאים לשער את המידה הזאת, לכן לא נהגו לברך את הברכה... אבל - הוא מוסיף - מי שיש לו חבר שהוא בודאי עונה על הקריטריון, והוא ציפה בכליון עיניים לראותו - באמת יש לברך עליו שהחיינו!